למרות מצוקת הדיור הקשה, כ-2,300 מבין 63,500 הדירות המצויות במאגר הדיור הציבורי אינן מושכרות לזכאים, אלא לגופים ציבוריים כמו רשויות מקומיות ומשרדי הממשלה. חלק מהדירות משמשות לבתי כנסת, ישיבות, גני ילדים ומועדונים ואף דיירים שאינם מוכרים כזכאים - סטודנטים, אברכים, עובדי בתי מלון, חוסים של משרד הרווחה ומורים חיילים. כך קובע מבקר המדינה, יוסף שפירא, המותח ביקורת חריפה על ההתנהלות הגובלת לעיתים בהפקרות.

הביקורת המקיפה נערכה במשרדי הבינוי והשיכון ובחברות האיכלוס עמידר, עמיגור, פרזות וחלמיש, כשבמקביל נעשו בדיקות משלימות במינהל נכסי הדיור הממשלתי שבמשרד האוצר.

"בחלק מהדירות נעשה אמנם שימוש חשוב, אם לצורכי הקהילה ואם לצורכי אוכלוסיות מיוחדות, אך הוא נעשה על חשבון זכאי הדיור הציבורי", מתריע מבקר המדינה - "בהתנהלותו זו הפר משרד הבינוי והשיכון את חובתו לשמירת נכסים אלו ולניתובם לזכאי הדיור הציבורי. בכך, הוא פוגע באוכלוסייה החלשה הנזקקת לסעדו ובאמון הציבור במוסדות השלטון וכן נפגעת החובה החוקתית להבטיח את הזכות למינימום של קיום אנושי בכבוד".

שפירא מתריע שכיום ממתינות לדיור ציבורי כ-2,500 משפחות ויחידים שהוגדרו כזכאים. "רבים מהם ממתינים כבר שנים רבות למימוש זכאותם. מחירי הדיור שנסקו בשנים האחרונות והעובדה שמדובר באוכלוסייה קשת יום, רק מעצימים את קשיי ההתמודדות שלה עם נטל ההוצאות לדיור", הוא מדגיש.


מגדל מגורים. מבקר המדינה: משרד השיכון "פוגע באוכלוסיה חלשה". צילום: אהוד כהנים

בין הממצאים: דירה שהשכירה חברת עמידר לבית מלון במצפה רמון, המשמשת למגורי עובדיו; דירת נופש לעובדי עמידר ודירת קרקע בת ארבעה חדרים, שהושכרה לעיריית דימונה עבור עובד בכיר שלה.

מחברי הדו"ח קובעים עוד ששכר הדירה אותו שגובה המדינה והחברות המאכלסות נמוך משמעותי מערכו הריאלי בשוק. "שכר דירה שאינו משקף את ערכו הריאלי של הנכס מהווה הטבה כלכלית משמעותית", הם קובעים.

שפירא מציין עוד שמשנת 2010 ובמהלך הביקורצת החל אמנם משרד הבינוי והשיכון לנקוט בפעולות להשבת דיור למאגר הדיור הציבורי, אך הצלחתו היתה דלה. "על המשרד להחמיר את הפעולות להשבת הדיור מהבלתי זכאים", דורש שפירא.

"שר השיכון לשעבר השפיע על שיקול דעת רשות המקרקעין"

"בחלק מהמקרים שטופלו על ידי השר ולשכתו, היו ליקויים העולים לכדי פעולות החורגות מגדרי ההתערבות של השר בעניינים פרטניים של רשות המקרקעין ואשר מעלים חשש, כי התערבותו השפיעה על שיקול דעתה המקצועי של הרשות" - כך קובע מבקר המדינה לאחר שבדק את סדרי העבודה של שר הבינוי והשיכון הקודם, אריאל אטיאס (ש"ס), ואת רשות מקרקעי ישראל.


אריאל אטיאס. סופג ביקורת קשה. צילום: מרק ישראל סלם

"נמצא שהשר נהג לקיים פגישות עבודה עיתיות עם מנהל הרשות ובהן נדונו פעמים רבות גם נושאים פרטניים, הנוגעים לאדם, למוסד, או לפרויקט ספציפי שהיו באחריותה של רשות המקרקעין", מציינים מחברי דו"ח הביקורת - "כמו כן, פנה יועץ השר פעמים רבות לגורמי הביצוע ברשות, כדי לקדם את הטיפול בנושאים שונים. בשנת 2011 הועלו בפגישות העבודה עשרות נושאים שניתן להגדירם נושאים נקודתיים".

בין הפרויקטים שמציין מבקר המדינה, בהם התערבו לכאורה מטעמו של אטיאס: שיווק קרקע לבניית יחידות דיור צמודות קרקע בבית שאן ושיווקי קרקעות בפרויקט "אחיסמך" בלוד ובמיתחם נחלים.

בנוסף, נטען שאטיאס ניסה להגיע לפשרה שתמנע את פינוי החווה הטיפולית ביער ירושלים ולהסדרת פעילותם הבלתי חוקית לכאורה של בתי כנסת בדירות של עמידר בירושלים ובתל אביב.

"מן הראוי שהיועץ המשפטי לממשלה יבהיר בהנחיותיו את הגבולות בין קביעת מדיניות על ידי שר השיכון והאחריות המוטלת עליו מתוקף תפקידו, לבין התערבות בביצוע העבודה השוטפת ובמיוחד את גבולות ההתערבות של שר השיכון, המשמש גם כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל, בעבודה השוטפת של הרשות", ממליץ שפירא בסיכום הדו"ח.