איך מתכווננת הממשלה לממן את ההוזלה הצפויה במחירי המים?

ההוזלה הבאה כמעט ודאית: החל מינואר בשנה הבאה נשלם מעט פחות על המים. עדיין לא ברור כמה פחות. שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, סילבן שלום, דרש להוריד את המחיר ב-15%, אך לבסוף סיכם עם שר האוצר יאיר לפיד להכתיב לרשות המים הוזלה של 10%. הרשות, שהוקמה במיוחד כדי לקבוע את מחירי המים על בסיס כלכלי ומשוחרר מלחצים פוליטיים, אמורה להטביע ביום חמישי הקרוב את חותמת הגומי על ההחלטה שהוכתבה לה.

במונחים כלכליים מדובר בנס של ממש: עלויות התפעול של מערכות ההפקה והשינוע של המים לבתינו אינן צפויות לרדת בשיעור מהותי - להפך. כניסתו של מתקן ההתפלה החדש של מקורות תחייב את המדינה לרכוש יותר מים מותפלים יקרים, ללא קשר לכמות הגשמים בחורף. מחירי האנרגיה ירדו לאחרונה, אבל גם אם הם יישארו נמוכים לא תהיה להם השפעה מהותית על העלויות. קשה להשתחרר מההרגשה שהמניע העיקרי ללחץ השרים הוא ריח הבחירות המתקרבות, והתחושה של רבים שמחירי המים עלו בשנים האחרונות בשיעור מוגזם, ללא קשר לעלותם האמיתית.

מחירי המים זינקו בשנים האחרונות ביותר מ-30% בעקבות רפורמה מקיפה שיזם האוצר בענף. את מקום העיריות, שסיפקו את השירות לאזרח, ירשו 55 תאגידים. מספרם העצום של התאגידים (במקור היו מתוכננים 15-10 בלבד) ייקר וסיבך את תפעול המערכת, שכן כל תאגיד זקוק למנהלים, למבנים משלו, למערכות נפרדות לניהול כספים, גבייה, מחלקה משפטית וכו'. התאגידים החלו לגבות, על פי החוק, מע"מ על חשבונות המים, ועובדה זו בלבד הקפיצה את מחירם ב-18%. בנוסף, הם נאלצו להתחיל לשלם ארנונה על מתקניהם, בסך שהצטבר לכ-200 מיליון שקל בשנה - כ-5% ממחיר המים שהם גובים.

הוצאה כבדה נוספת שהוטלה על הצרכן הייתה תוכנית מקיפה לשיקום צנרת המים והביוב העירונית. לטענת משרד האוצר הזניחו רשויות רבות את מערכות המים, והשתמשו בחלק מהכנסותיהן ממכירת מים לצרכים אחרים. בשנה האחרונה השקיעו התאגידים כמיליארד שקל בשיקום ובנייה של מערכות מים וביוב. אף אחד ממרכיבי המחיר הגבוה לא נעלם. להפך: שיעורי המע"מ ומסי הארנונה נמצאים בעלייה מתמדת, וכך גם הוצאות השכר. ברשות המים, שאמורה לקבוע את התעריפים על פי אמות מידה כלכליות ללא מעורבות פוליטית, לא פירטו השבוע כיצד הם מתכוונים להוריד את המחירים, בטענה שהנושא מצוי עדיין בבירור.

אחד מסעיפי ההוזלה מתבסס על העברת סכומים ששילמו מפיקי מים עצמאיים למדינה כ"היטלי הפקה" לטובת מימון תפעול מערכת המים, אבל לא יהיה בכך אלא כדי לממן חלק קטן מההוזלה, שנאמדת בחצי מיליארד שקל. סעיף הוזלה נוסף צפוי להיות הפחתה בסבסוד המים לחקלאות, באמצעות תעריפי המים לצרכן העירוני.

לטענת סמנכ"ל הכספים של הרשות, גלעד פרננדס, הסבסוד הזה עולה לצרכן כ-400 מיליון שקל לשנה. בין המדינה לחקלאים יש הסכם מסובך לביטול בהדרגה של הסבסוד במהלך שבע השנים הקרובות, אך בין הצדדים יש מחלוקת קשה על היקף הסבסוד האמיתי וקצב הפחתתו. לטענת פרננדס, יש להעלות את מחירי המים לחקלאות כבר עתה ב-45 אגורות למ"ק. על פי תחשיבי החקלאים, המכחישים שמחיר המים שלהם מסובסד, ההעלאה צריכה להסתכם ב-3 אגורות בלבד.

בחלק הארי של ההוזלה יצטרכו לשאת ככל הנראה תאגידי המים, שלא יזכו להנחה מקבילה על המים שהם רוכשים מחברת מקורות. אלא שגם כאן, אין עודף שומנים גלוי: מדובר בגופים דלים למדי בכוח אדם, וגם מנכ"לי התאגידים נהנים ממשכורות צנועות יחסית של כ-25 אלף שקל ברוטו לחודש.

מספר קטן של תאגידים רווחיים יוכלו לספוג את הקיצוץ, אבל רובם מציגים שולי רווח צרים מאוד. 12 מתוך 50 התאגידים שפרסמו דוחות לשנת 2013 הציגו הפסדים. בשיא ההפסד מחזיק תאגיד המים של צפת, 15 מיליון שקל, ואחריו התאגיד של בני ברק עם הפסד של 10 מיליון שקל. התאגיד הרווחי ביותר הוא תאגיד המים של ראשון לציון שהציג רווח של 48 מיליון שקל, יותר מהרווח המצרפי של כל ערי גוש דן האחרות.

תאגיד מי עירון, המשרת את יישובי נחל עירון, נהנה מרווחיות שחברות הייטק רבות היו שמחות להציג: התאגיד הרוויח בשנה שעברה 23.5 מיליון שקל, מתוך הכנסות של 54 מיליון שקל. במילים אחרות: על כל שקל שגבה התאגיד הוא רשם רווח נקי של 43 אגורות. הרווח החריג נובע בעיקר מהכנסות חד-פעמיות ומענקים גבוהים שקיבל התאגיד להקמה וחידוש של תשתיות המים הרעועות באזור.

רווחי התאגידים שפרסמו דוחות הסתכמו בשנה שעברה ב־ 200 מיליון שקל, מתוך הכנסה כוללת של 4.395 מיליארד שקל. בממוצע מרוויח תאגיד מים 4 מיליון שקל על הכנסה שנתית של 88 מיליון שקל. די יהיה בירידה של 5% בהכנסה כדי להעביר את התאגידים מרווח צנוע להפסד. למעשה, קיצוץ כזה כבר בוצע בתחילת 2014, אבל את השפעתו על התאגידים אפשר יהיה לראות רק בעוד מספר חודשים, לאחר שיפורסמו הדוחות.

שעיה קרפ, מנכ"ל תאגיד המים דרום, שרשם בשנה שעברה רווח של 3.3 מיליון שקל (5.5% מהכנסותיו), אומר: "התייעלנו במקצת, אבל אין מקום להתייעלות נוספת בתאגידי המים. ההתייעלות הייתה בהורדת רמת השירות, ואם יהיה קיצוץ נוסף לא תהיה ברירה אלא להוריד עוד יותר את רמת השירות. קיצוץ של 2% במחירי המים יאלץ אותי לקצץ בשירות ב-20%. זה הכחלוניזם - שלמו פחות, וקבלו פחות שירות. השאלה אם בשביל זה עשו את הרפורמה בענף".

ובינתיים סופגים תאגידי המים קיצוץ נוסף שיפגע באחד ממקורות ההכנסות הנאים שלהם: קיצוץ בהיטלי הפיתוח שהם מקבלים מיזמים. מדובר בתשלומים נכבדים שגובים התאגידים מיזמים הבונים מתחמים חדשים, תמורת בניית תשתית המים והביוב באתר חדש. הסכומים משולמים לתאגידים מראש.

ועדה שאותה הקימה לאחרונה רשות המים, החליטה לקצץ בתשלומים אלה במחצית, בתקווה שהיזמים יעבירו את ההוזלה לרוכשי הדירות החדשות. הקונים עשויים להרגיש בהוזלה רק אם תתהפך מגמת השוק. כל עוד הביקוש עולה בהרבה על ההיצע, כצפוי לפחות בשנתיים הקרובות, צפויה ההטבה להישאר עמוק בכיס הקבלנים. תאגידי המים נאבקים בקיצוץ ואף הציגו לרשות המים תוכנית התייעלות חלופית, להוזלת עלויות ללא פגיעה ברווחיותם. התוכנית מתבססת על התייעלות בגופים אחרים כמו ספקית המים מקורות וספקית השפכים המטוהרים שפד"ן, פטורים ממסי ארנונה ומע"מ, ביטול הסבסוד לחקלאות והתייעלות מתונה של 2% בתאגידים עצמם. הרשות והאוצר צפויים לדחות את מרבית סעיפי ההצעה.

במקביל לדיונים על מחירי המים, אמורים לפיד ושלום לדון בקרוב בהמלצות הוועדה שדנה בהצעה לביטול או צמצום מספר תאגידי המים. הוועדה, בראשות ראש אגף התקציבים אמיר לוי, בחנה אפשרויות שונות כגון החזרת האחריות לאספקת מים לעיריות, מיזוג התאגידים לחברה אחת או למספר קטן של חברות אזוריות. הכל מסכימים שמספר התאגידים הקיים גדול מדי ובזבזני. אבל ריבוי התאגידים נוצר למרות רצונו של האוצר, וכתוצאה מחולשת השלטון המרכזי מול הרשויות המקומיות, שביקשו לשמור על שליטתן במשק המים. אם חל שינוי ביחסי הכוחות מאז הקמת התאגידים, הוא בוודאי לא לטובת השלטון המרכזי, ולהמלצה לצמצום מספר תאגידי המים לא צפויה השפעה.

מבחן האבוקדו

אתם בטח מכירים את תרמית האבוקדו הגדולה. היא מתרחשת לרוב בתחילת החורף: סוף-סוף מגיעים ראשוני האבוקדו למדפים. יש שאוהבים אותו נטורל על הפרוסה, אפשר סלט סטנדרטי עם ביצים קשות ויש המתחכמים בשימושים מורכבים יותר.

בכל מקרה, קשה שלא להתפתות למראה האבוקדו הראשון של העונה, נוצץ בקליפתו הירוקה. הוא אומנם קצת קשה, אבל אנחנו בטוחים שכמה ימים בקערת הגשה - המהדרין עוטפים בעיתון או בנייר חום - ויהיה בסדר. ואז אנחנו מחכים ומחכים עד שיום אחד מגלים שהפרי הרקיב על משמרתו, כשהוא מדלג בחוסר חן על שלב ההבשלה. "שים אותו שבוע מחוץ למקרר ואז הוא צריך להיות בסדר", אמר מנהל מחלקת הירקות בסופר, שמעולם לא כשל במבחן האבטיח. אבל הוא לא בסדר.

גם איציק כהן, מנכ"ל איגוד מגדלי הפירות, מכיר את המגדלים שממהרים להכות בצרכן בעוד חבריהם מחכים בסבלנות להבשלה, ומנצלים את ההזדמנות לגבות מחירים מטורפים תמורת פרי בוסר. גם בפירות הקיץ יש לא מעט תעלולים, כמו אלה של מגדלי המשמשים למשל, המעבירים את הפרי טיפול "הבחלה" - חשיפה לגז אתילן הגורמת לפרי לשנות את צבעו ולהיראות בשל בעודו בוסר.

"אנחנו עורכים מיוזמתנו בדיקות כדי למנוע את התופעות, אבל אנחנו לא מספיקים להגיע לכל מקום, ולכן אני מבקש מכל צרכן שנתקל בפרי פגום על המדפים לפנות אלינו בתלונה ואנחנו נטפל בה", אומר כהן. במשרד החקלאות לא כל כך אוהבים את מה שהם רואים כתסמונת החתול המתנדב לשמור על השמנת, ומבקשים להטיל פיקוח מטעמם על איכות התוצרת החקלאית הנמכרת בחנויות ובשווקים.

לפני מספר שנים יזם המשרד חוק רחב יריעה ומורכב המגדיר תקנים לפרי המשווק בחנויות. החוק אושר לפני שנתיים והועבר להשלמת התקנות הנלוות במשרד החקלאות, אולם כאן נדרשה עבודה מקיפה, התייעצות והתגברות על מחלוקות בין גורמים מפקחים ואינטרסנטיים רבים. רק לאחרונה הצליחו משרדי הממשלה להגיע להסכמה בשאלת איכות מי הקולחין (מי ביוב מטוהרים) שבהם מותר יהיה להשקות את הפירות. בשבועות האחרונים גובשה הסכמה לגבי הסעיפים הבריאותיים של תקן הפירות.

"אנחנו מקווים שבשנה הבאה יושלמו התקנות, ואז נתחיל לפקח על איכות הפרי הנמכר לצרכן", אומר מקור בכיר במשרד החקלאות. לסיכום: יש סיכוי לא רע שתיפלו גם השנה עם האבוקדו הראשון, בהצלחה עם המשמש.