אנחנו חיים ב"עידן השיתוף" - שיתוף מחשבות ותמונות ברשתות החברתיות, שיתוף בתים ונסיעות הודות לאתרים כמו Airbnb ואפליקציות כמו UBER, ומה לא, בעצם. השיתוף משמש פתרון יעיל וזול להרבה דילמות יומיומיות: טסים לחופשה בחו"ל, ואין לכם כסף לשהות בבית מלון? אין בעיה, תוכלו לשכור את ביתו של אחד מתושבי המקום, תמורת סכום נמוך משמעותית. 

עכשיו מגיע השלב הבא בעולם השיתוף: שיתוף כלבים - האלטרנטיבה הראויה ביותר בשביל אלה שאוהבים כלבים, אבל לא מרגישים בשלים מספיק כדי לאמץ אחד ולהתחייב אליו ל-15 השנים הבאות, או שפשוט לא יכולים מסיבות שונות, כמו גם בעבור בעלי הכלבים שזקוקים לעזרה מפעם לפעם. ה"ללכת עם, להרגיש בלי" של עולם חיות המחמד. 

בסוף אוקטובר סיקר ערוץ החדשות המקומי בדטרויט של רשת ABC אתר חדש ומעניין: Rover.com שכבר התחיל לצבור תאוצה מרשימה בארה"ב. כשגולשים בו, מגלים שהוא מזכיר מאוד את עמוד הבית של Airbnb, אבל עם הבדל משמעותי אחד: הוא מלא תמונות של כלבים שמחפשים דוגיסיטרים. ב-Rover.com תוכלו למצוא מישהו שישמור לכם על הכלב בזמן שאתם נוסעים מחוץ לעיר. באותה המידה, אם אתם רוצים להרגיש כמו בעלי כלבים בעצמכם לתקופה קצרה, תוכלו לגלוש באתר ולהציע את עצמכם לבעלי כלבים אמיתיים, שמוכנים "להשאיל" לכם את הכלב שלהם לכמה ימים. ואתם גם יכולים להרוויח מזה כסף: 25-40 דולר ליום, עלות דומה לפנסיון, רק שבמקרה הזה, הכלב יקבל את מלוא תשומת הלב. 

בניגוד לדוג ווקר, שרק מגיע אליכם הביתה ומוציא את הכלב לטיול קצר, או לדוגסיטר, שלרוב שומר על כמה כלבים במקביל, כאן מדובר בשיתוף שנולד מתוך צורך. האנשים שישמרו לכם על הכלבים לא עושים את זה בשביל הכסף, אלא משום שהם מתגעגעים לכלב בחייהם. "היתרון של האתר הזה הוא שאתה כבעל הכלב יודע שהוא כל הזמן מקבל תשומת לב של אחד על אחד", הסביר אחד ממארחי הכלבים באתר, סקוטל וודל, "במקום להיות אחד מכמה כלבים בפנסיון". 

כלב עם פרופיל 

הטרנד הזה, שמגיע כמו רוב הדברים בעולם, מניו יורק, התחיל כבר אי שם ב-2012, עם תוכנית בשם Hike With Adoptable Hounds של עמותת Discover Outdoors המציעה כל מיני סוגים של טיולים רגליים לצד מטרות צדקה. התוכנית מאפשרת לניו־יורקרים חובבי כלבים, שלא יכולים להחזיק כלב באופן יומיומי מסיבות שונות, לצאת לטיולים בחיק הטבע עם קבוצת כלבים ממקלט שמחפשים בית ובעיקר זקוקים למגע אנושי. מדובר בתוכנית דו־חודשית שעולה למשתמשים 110 דולר, שבמסגרתה פעם בשבועיים הם יוצאים לטיול בן כמה שעות מחוץ לניו יורק, עם הכלבים. 

בין החברות בתוכנית אפשר למצוא, למשל, את למנטס נביס, רופאה נוירולוגית. בראיון ל"ניו יורק פוסט" היא הסבירה מדוע בחרה להצטרף דווקא לתוכנית הזו: "אני מטורפת על כלבים, אבל לא יכולה לגדל אחד משלי. אני עובדת יותר מדי, יש לי משמרות של 24 שעות, זה לא יהיה הוגן כלפי כלב, אז החלטתי שאעשה את הדבר הטוב הבא". 

טרנד שיתוף הכלבים לא נשאר רק בגבולות ניו יורק. בסן פרנסיסקו הוקמה עמותה בשם City Dog Share עוד ב-2013, כשבחור בשם ג'ים האסק הבין שהוא מבלה את רוב זמנו בטיפול בכלבים של חברים והחליט להפוך את זה לרשמי. הוא הצליח ליצור קהילה של כמה מאות אוהבי כלבים, שמחלקים את גידול הכלבים ביניהם ועוזרים אלה לאלה. 

גם בלונדון מגלים בשבועות האחרונים את היתרון שבשיתוף, ואפילו לקחו את העניין שלב אחד קדימה. האתר Borrow my doggy מציע לגולשים ללוות כלב של מישהו אחר למשך היום, רק כדי ליהנות קצת מחברתו של ההולך על ארבע, ואז להחזיר אותו לבעליו. "אני אוהבת את העיר, אבל יש לי בעיה אחת", כותבת ניקולה דיוויס באתר "הגרדיאן", "הכאוטיות האורבנית לא ממש מתאימה לגידול כלב. כאחת שגדלה עם שנאוצרים מכל עבר, אני מרגישה שחסר לי משהו בחיים. למרבה המזל, שירות שיתוף הכלבים הצטרף לסצינה והוא משדך את מחוסרי הכלבים עם בעלים שישמחו להפסקה קצרה מאפים מרחרחים וכפות מקפצצות. נרשמתי לשם מהר יותר משאפשר לומר ג'ק ראסל". 

האתר מבקש מהמשתמשים ליצור פרופיל לכלב שלהם או במקרה של כאלה המעוניינים "להשאיל" כלב - ליצור פרופיל לעצמם - ודואג לאמת את הפרטים למטרות אבטחה. אחר כך הוא מבצע התאמה בין הגולשים השונים. האתר גם מציע ביטוח צד ג' לבעלי הכלבים, שירות וטרינרי למקרי חירום ואפילו בלוג מלא בעצות. המשתמשים יכולים גם להשאיר פידבק זה לזה ולכתוב על החוויות הכלביות המשותפות. כל הטוב הזה תמורת 44.99 פאונד לשנה. "למצוא התאמה יכול לקחת קצת זמן", כותבת דיוויס, "הרבה בעלים מחפשים מישהו שיוכל לטפל בכלבלב שלהם במשך היום. בסופו של דבר כל אחד יכול למצוא כלב מתאים להשאלה. נכון לעכשיו, בלונדון בלבד יש כמה מאות כלבים באתר". 

"יותר טוב מכלום" 

הרעיון להקים אתר לשיתוף כלל בים נולד אצל ריקה רוזנלונד, הבעלים של אתר Borrow My Doggy, עוד ב-2012, כשהציעה לשמור על לברדור של חברה. "זה גרם לי לחשוב שצריך להיות אתר שבו בעלי כלבים יכולים למצוא מישהו שיטפל להם בחיית המחמד", סיפרה ל"גרדיאן", "אבל רק על ידי אנשים שמאוד אוהבים כלבים ומתגעגעים לנוכחות של כלב בחייהם. אין צורך שכלב יהיה לבד בבית או שהבעלים ייאלצו לשלם לדוג ווקר כשיש כל כך הרבה אנשים שאוהבים כלבים ולא יכולים לגדל אחד משלהם". 

אבל יש שאלה אחת שמוכרחה להישאל: מה המשמעות של "חיית המחמד במשרה חלקית" בעבור הכלבים עצמם? האם היא בריאה להם? "כלבים הם חיות שחיות בלהקה", הסביר מאלף הכלבים ראלף דוג'ר בבלוג כלבים שעוסק בנושא, "מבחינתם, בלהקה הזו יכולים להיות גם עשרות חברים. הדבר הכי חשוב בעבורם הוא יציבות - כל עוד הם לא מועברים ‘מיד ליד' אלא מקבלים תחושה שיש להם ‘בסיס אם' עם בעלים קבועים ומוכרים שאליו הם תמיד חוזרים, הם יכולים רק להרוויח ולהפיק תועלת מהתקשורת עם הרבה אנשים וכלבים אחרים.

"הרבה כלבים מגיבים בעצב כשהבעלים שלהם נוסעים או עוזבים אותם לכמה ימים, כך שלהתרגל לאנשים נוספים, שבאים לשמור עליהם מדי פעם, יכול להיות רעיון טוב. זה גם אינדיווידואלי לכלב ותלוי במידת החברותיות שלו - לא כל כלב ישמח לצאת לטיול עם אדם. חשוב להיזהר גם מגניבת כלבים, במיוחד כשמדובר בכלבים גזעיים. בסופו של דבר, המצב האידיאלי היה שכולם יאמצו כלב. גם אלה שמרגישים שזה לא אפשרי מבחינת לוח הזמנים שלהם יופתעו לגלות באיזו קלות מתרגלים ולומדים להסתדר, אבל יש הרבה אנשים שנמנעים וחוששים, אז גם לחלוק כלב עם מישהו אחר זה יותר טוב מכלום".  

המטרה העיקרית של שיתוף הכלבים היא, בסופו של דבר, למצוא בתים חמים ואוהבים לכמה שיותר כלבים מחוסרי בית. בתוכנית Hike With Adoptable Hounds מקווים שהמטיילים יתאהבו בחבריהם ההולכים על ארבע וירצו לאמץ אותם באופן קבוע, למרות הקשיים הטכניים. הטרנד אומנם עוד לא הגיע לישראל, אבל כמו שלמדנו מניסיון העבר - זה כנראה רק עניין של זמן.