הפועל ב"ש כבר השיגה בעונה הזאת ניצחונות גדולים, אך נראה שזה האחרון בקריית שמונה, היה הגדול מכולם. מאמן הפועל ק"ש, ברק בכר, הפתיע כשעלה עם ארבעה חלוצים - דוד מנגה השמאלי באגף ימין, אחמד עאבד הימני באגף שמאל, ברק בדש בחוד ואופיר מזרחי הצעיר מאחוריו.

אלישע לוי בחר גם הוא לפתוח במערך התקפי והרכיב את אליניב ברדה וגליינור פלט בחוד, דובב גבאי משמאל ומאור בוזגלו מימין. ובהינתן ששתי הקבוצות הציגו מערך של ארבעה חלוצים - ההכרעה עברה לקישור. אלישע ידע שהסגנון של קריית שמונה דומה לזה של בני סכנין ושל באר שבע ונערך בהתאם. בעוד שני הקשרים האחוריים של הקבוצה הצפונית היו חזקים, אלו של ב"ש היו אחראיים.

מאמן ב"ש החדיר בשחקנים שלו את המחשבה שהם צריכים "לדאוג" דווקא ברגעים שהם מחזיקים בכדור. קובי דג'אני וגל אראל הקפידו לא להתפתות ונותרו באמצע, בזמן שגם שני המגינים המפתיעים - בן ביטון ובן תורג'מן - שהגיעו יחד מנצרת עילית, לא תקפו שניהם בעת ובעונה אחת.


מאמן אשדוד, ניר קלינגר. צילום: מתוך ספורט 2

מ.ס אשדוד, שיוצאת לבירת הנגב בסוף השבוע הקרוב (אחרי שהדיחה את מכבי ת"א מהגביע), עברה חזרה גנרלית מול סגנון המשחק הזה בדיוק כשאירחה את סכנין בשבוע שעבר. אז היא עברה את ההתמודדות בשלום (0-0), ויכול להיות שהיא מכינה לנו הפתעה גם בווסרמיל.

העלייה התימנית

אשתי היא בת העדה התימנית. את המתח הגדול מהכדורגל אני מפיג בכל ערב שבת עם סיפורי העלייה של הוריה על "מרבד הקסמים". לכן, די ברורה הסימפטיה הגדולה שלי לקבוצתי הראשונה, הפועל מחנה יהודה, שהיא גאוות העדה. והנה הגיעו זמנים שמבליטים את הצלחתן של שתי הקבוצות הרחובותיות: מכבי שעריים הדיחה בגביע את הפועל אשקלון, והפועל מרמורק מובילה בגאון את ליגה א' דרום. 

ובתוך ההצלחה הזאת, הגיע הזמן לשבח אדם שלא זוכה להערכה. הוא גר בחדרון קטן במגרש, אך האחריות שבה מנהל חנן עדני את מרמורק, היא פשוט מופתית. אחרי שנים רבות הוא זוכה לאחרונה לעדנה שהוא כה ראוי לה, כשקבוצתו מקדימה את מכבי קריית גת - הקבוצה עם התקציב הגדול.

"אצולה תימנית", כך מכונה מרמורק בפי אוהדיה, שנחשבים לססגוניים במיוחד. יחד עם עדני, שיושב איתם ביציע המגרש הישן על שמו של כוכב העבר טוני שרעבי, הם שרים 90 דקות ללא הפסקה. ואף שמדובר "רק" בליגה השלישית, אין מופעים מרגשים ואותנטיים שכאלה. חפשו ביוטיוב.