כהרגלו, שלמה שרף לא חסך במילים. בספטמבר 1999, בסיום ההפסד של נבחרת ישראל 3:2 בקפריסין, אמר המאמן לעיתונאים: "עוד לא נולד השוער שינצח משחק עבור נבחרת ישראל. פעם אחת שיגידו שהנבחרת שיחקה רע, אבל השוער הציל אותה". הקביעה של שרף נשארה מאז בתוקף. בעוד בנבחרות אחרות אפשר למצוא שוערים גדולים שמתעלים בטיימינג הכי חשוב, בישראל זה קרה מעט מאוד פעמים בשנים האחרונות, אם בכלל.

ביום שלישי רשמה הנבחרת ניצחון חוץ נאה בצפון אירלנד, 0:2 . מגיע לה פרגון, אף שהצפון אירים הסימפטיים ניצחו רק במשחק אחד מתוך ה-22 האחרונים שלהם. דודו אוואט לקח כנראה קשה את הביקורות שהוטחו בו בימים שלפני המשחק ועצר את הכדור המסוכן ביותר של המארחת.

אבל אחרי הניצחון בבלפסט, שער השוויון שספג ביום שישי באשמתו הישירה מפאביו קונטראו הפורטוגלי בדקה ה-93 , הפך להרבה יותר אומלל מבחינתנו. במקום לנצח 2:3, לזנק לכותרות העיתונים בעולם ואולי להתחיל לחלום על ברזיל, ספגנו שער מביש בזמן פציעות. בהתחשב בלוח המשחקים, הסיכוי להגיע למונדיאל 2014 נמוך למדי, ולנבחרת שוב יחסר הגרוש ללירה.


אוואט, "הוא כבר חסין לביקורת". צילום: אסף קליגר

בחזרה למוקדמות יורו 2000. שיחקנו אז בבית עם ספרד של פרננדו היירו, לואיס אנריקה וראול. שמות לא פחות גדולים מאלה שמככבים היום בפורטוגל. התסריט שהתפתח היה דומה לזה של יום שישי. מול אצטדיון רמת גן מפוצץ העלה אלון חזן את הנבחרת ל-0:1 בדקה ה-64, אך כמעט כרגיל, לא שמרנו על היתרון וספגנו פעמיים באשמתו של רפי כהן. היירו השווה בתוך דקתיים בבעיטה חופשית, וחוסבה אצ'בריה, השחקן הנמוך במגרש, ניצח את המשחק בשער נגיחה.

שרף השתולל אחרי המשחק בשידור ישיר והודיע שכהן לא יעמוד יותר בשער הנבחרת. "תפסו אותי במנהרה, הצמידו לי מיקרופון ושאלו מה קרה", הוא שחזר לאחר מכן. "אמרתי שאי אפשר לספוג שערים שכאלה. אם אני משחק שוב את המשחק, ושוער מקבל גולים כאלה, אני אומר בדיוק את המשפט: 'במשחק הבא ישחק שוער אחר'. לא תליתי אותו, לא הרגתי אותו, לא קיללתי אותו, לא דיברתי לא יפה. עשיתי לו טובה, כי לקחתי את האש ממנו. אם לא הייתי מדבר עליו היו שוחטים אותו בתקשורת, אבל במקום זאת שחטו אותי על זה שפיטרתי אותו בשידור ישיר בטלוויזיה".

15 שנה אחרי, חזרנו השבוע לרפי כהן. הוא כבר בן 42 ועדיין משחק, בהפועל ירושלים מהליגה הלאומית. "כל מה ששלמה אמר עלי אז בטלוויזיה לא השפיע כל כך", הוא אומר, "אבל זה גרם לתהודה עצומה בציבור. אנשים לא אהבו את ההשתלחות".

על אוואט הוא אומר: "שוער שמשחק עשר שנים בנבחרת ובקבוצות בספרד עבר הרבה הפסדים וספג הרבה שערים כואבים. אני מאמין שהוא כבר חסין לביקורת. הוא חייב לדעת להתמודד עם המצב. מה גם שמיורקה היא קבוצת תחתית והוא סופג הרבה השנה. לדעתי, הוא מחק את מה שהיה מול פורטוגל, כי היה לו משחק נוסף נגד צפון אירלנד. שוער חייב לחזור לפוקוס מהר מאוד למשימה הבאה, ועובדה שהוא עשה את זה".

אלי גוטמן לא התנפל על אוואט ונתן לו גיבוי מלא, אבל לעתים דיבורים מאחורי הגב כואבים אפילו יותר. במשך השבוע נחתו על אוואט כותרות לא נעימות על חלקו בשערים שכבשה פורטוגל, מגובות בציטוטים אנונימיים מחדר ההלבשה, בסגנון "הוא הרס לנו את המשחק".


עמוס, "צבר ניסיון אירופי עם קרית שמונה". צילום: עדי אבישי

הרוש? עמוס? קליימן?

כבר הרבה זמן לא גדל שוער מוביל בכדורגל הישראלי. גם אם גוטמן היה מחליט להחליף את אוואט, כבר בן 35 וחצי, לא ברור אם יש במי. השוערים הנוספים בסגל הנבחרת הם דני עמוס מקריית שמונה ואריאל הרוש מבית"ר ירושלים, אך ספק רב אם הם טובים משוערה של מיורקה.

"עמוס צבר ניסיון במשחקים של קריית שמונה באירופה. הוא שוער טוב על קו השער, ופחות טוב ברחבה וביציאות לכדורי גובה", אומר זאביק זלצר, פרשן הכדורגל של צ'רלטון. "הרוש צבר הרבה ניסיון בנבחרת הצעירה. יש לו תגובות טובות והוא די בשל, אבל אוואט הוכיח מול צפון אירלנד שהוא עדיין מספר 1".

זלצר מוסיף: "אוואט לא רק שוער מנוסה, הוא גם מנהיג בנבחרת. אם אתה מחליט להציב במקומו שוער ליגה טוב, מה עשית? אתה לוקח את המנהיגות מהנבחרת, שהיא לא פחות חשובה. חוץ מזה, היה לי מאמן אחד גדול, עמנואל שפר ז"ל, שלימד אותנו שקודם כל צריך לדאוג לא לאפשר ליריב להגביה את הכדורים בקלות כזאת, ושעדיף למנוע את ההתקפה מאשר לחכות שהשוער יצטרך להדוף. אל תשכח שאוואט שיחק לפני הגנה שכמעט לא משחקת ביחד. שחקן כמו טל בן-חיים לא משחק בכלל בק.פ.ר, וחוסר הביטחון שהיה בהגנה לא עזר לשוער להתמודד".

מועמד נוסף שמוזכר כיורש אפשרי הוא בוריס קליימן, שוערה הצעיר והמבטיח של הפועל ת"א, אך הוא עדיין בוסר ולא משחק בקביעות בהרכב הראשון של האדומים. "זה בכלל לא מעשי", אומר כהן, "קליימן לא משחק קבוע בליגה, וכל עוד הוא לא ישחק, יטעה, ילמד מהטעויות ויתקדם, הוא לא יכול להיות שוער נבחרת".

בוני גינצבורג, שדר ופרשן בערוץ 1 ובעבר אחד מגדולי שוערי ישראל, היה במצבים דומים לאלה של אוואט. על הפישול שלו במשחק נגד פורטוגל הוא אומר: "נכון שהוא עשה טעות קשה שעלתה לנו במשחק, אבל מכאן ועד להציב אותו כאויב העם, לחבוט בו - בעיני זה מעשה פשוט מכוער. צריך לנתח היכן הייתה הטעות, ואם הוא לא מספיק טוב ויש למאמן תחליף במקומו, זה בסדר. אבל לא צריך לחתוך כך שוער ששירת כל כך הרבה שנים את הנבחרת".


הרוש, "מקבל תגובות טובות ודיי בשל". צילום: אסף קליגר

בוני מסכים שאחת הטעויות של אוואט הייתה שהוא לא לקח אחריות בסיום, בניגוד אגב לשוער הפורטוגלי רוי פטריסיו, שאמר כי הוא אשם בשער השלישי שספג מרמי גרשון: "אני מסכים שהתגובה של אוואט אחרי המשחק הייתה שגיאה שהתווספה לשגיאה בשער השלישי".

גינצבורג סבור שפרויקט השוערים של ההתאחדות לכדורגל שהחל ב-2009 היה ניסיון בכיוון הנכון. "שוערים ישראלים צריכים לשחק. שישה שוערים הגיעו לליגת העל מהפרויקט הזה. הרוש, קליימן, אופיר מרציאנו (אשדוד), רובי לבקוביץ' (מכבי נתניה), איתי ארקין (הפועל ר"ג) וברק לוי (מכבי ת"א). אלה שוערים שכן אימנו אותם. לא הייתי נכנס למרה שחורה, אבל צריך לטפל בנושא ולתת פוש".

תופעה נוספת שעשויה לתרום להיצע הלאומי היא יציאתם של שוערים ישראלים לליגות זרות, כמו גיא חיימוב (א.א.ק לרנקה) ואוהד לויטה (אומוניה ניקוסיה). שוער העבר של הפועל כפ"ס ומאמן שוערים כיום, עופר נוסובסקי, מאמין שהשוערים הזרים שמציפים את ליגת העל הם מכשול בהתקדמות השוערים הצעירים. "אין שום סיבה ששוערים כמו קליימן וברק לוי יישבו על הספסל או ישחקו בליגות נמוכות", הוא אומר.

"לא ייתכן שב-15 השנים האחרונות השוער הראשון של הנבחרת האולימפית לא משחק בהרכב הראשון בקבוצה שלו בליגה.

לפני כמה שנים, ל-6 מתוך 12 קבוצות היו שוערים זרים, והיתר היו שוערים מעל גיל 30 כמו לירן שטראובר, ניר דוידוביץ', רפי כהן, מאיר כהן, שביט אלימלך ואוהד כהן. ישנה מגמה חיובית בשנים האחרונות של העלאת שוערים ישראלים להרכב, אך זה לא מספיק".

לגבי אפשרות החלפתו של אוואט אומר נוסובסקי: "שוער זה פונקציה של ביטחון. אי אפשר לשחק עם זה. כרגע אין לדעתי אף שוער מספיק בוגר ומנוסה להחליף את דודו. אם הקמפיין יסתיים ויחליטו לוותר עליו, אני ממליץ להתחיל להריץ שניים או שלושה שוערים, ולקבוע מי מהם יהיה המוביל לשנים הבאות".