העולם לא מפסיק לזמן לפתחנו הזדמנויות שניות. הנה, לפני ארבע שנים הוציא שרון הולצמן את אלבומו המוערך "זהב". לשיר הנושא הוא גם צילם קליפ פרודיה על מהדורת חדשות, וגילם בו את כל התפקידים המוכרים: המגיש, החזאי וגם המרואיינים. קשה לומר שהשיר או הקליפ חוללו באזזז תקשורתי בארץ, אבל, כאמור, יש לסיפור סוף טוב.

מוקדם יותר השנה גילה הולצמן אתר חדשני המתמחה בשליחת קליפים לפסטיבלי סרטים בכל העולם. הוא שלח את הקליפ המדובר ולהפתעתו, תוך זמן קצר התבשר שהקליפ נבחר להתמודד ב- 12 פסטיבלים בינלאומיים. "זה מה שיפה במוזיקה", אומר הולצמן, "תמיד יש עוד סיכוי".


"ילד טוב ירושלים"

לכל אורך הדרך, הולצמן, חבר לשעבר ב"אבטיפוס" שפנה לקריירת סולו - היה מרואיין כן ואמיתי, לפעמים קצת יותר מדי בוטה. אבל בכנות שלו יש משהו צובט. "אני מודה שזאת לא יצירת מופת", הוא אומר על הקליפ המדובר, "אבל יש בו משהו אוניברסלי".

כשאני מנסה לברר מדוע הקליפ לא זכה לעדנה בכור מחצבתו, הוא עונה: "אני לא יודע מה להגיד לך, בטח שאני לא הכתובת לשאלה הזאת. אני מתעסק בעשייה ומקווה לטוב, אין לי ברירה אחרת".


הולצמן. "כשמישהו עושה בלאגן, מנחיתים אותו למטה". צילום: יח"צ

ואולי כמו שהקליפ זכה להזדמנות שנייה, אולי גם הציבור בארץ, ובייחוד התקשורת, יתנו להולצמן הזדמנות שנייה. הולצמן (44), שלתקופת מה מילא את תפקיד הילד הרע של הרוק הישראלי, בטח לא ילד וכבר לא רע. "בזמן שאנחנו מדברים, אני מטגן שניצלים לילדה שלי", הוא משתף בשיחת הטלפון, "היום אני ילד טוב ירושלים, אבל עדיין יש לי את התדמית של סיד וישס, שמזריק הרואין והורס חדרי מלון. התדמית רחוקה ממי שאני".

כנראה, אבל היה לה בסיס מוצק. ואם בן אדם מעוניין בהתחלה חדשה, לא נאפשר לו אותה?  "אני מרגיש שיש רצון במדיה לחבר'ה בועטים, אבל ברגע שמישהו עושה בלגאן, מנחיתים אותו למטה", הוא מעדכן. והבלגאן של הולצמן כלל, בין היתר, אגרוף בפרצופו של כתב, שליחת סינגלים בשמות בדויים לתחנות רדיו, הוצאת ידיעה פיקטיבית לעיתונות על מותו, ועד כהנה וכהנה גימיקים פרובוקטיביים שהכניסו אותו אוטומטית לרובריקת "הבעייתיים".

"בדיוק התגרשתי. זאת הייתה תקופה של בלגאנים בחיים שלי ועשיתי כמה שגיאות", הוא מנסח סוג של כתב הגנה, "אלו היו מעשי קונדס. לא משהו שבאמת היה איום ונורא. למרות שאני לא דתי, אני מתחבר לעניין של מחילה והזדמנות שנייה, והתרופה היחידה שלי זה להמשיך להקליט ולהיות בתנועה".


"הילדים שלי אומרים שאני זקן"

בימים אלו הוא נמצא בתנועה: מלחין לאחרים ועובד על אלבום עם הרכב חדש שנקרא "שרון הולצמן ונערי הפרא". יכול להיות שבשם ההרכב החדש טמונה התשובה. יש את הולצמן, המבוגר האחראי, ויש את נערי הפרא? "לא חשבתי על זה ככה", הוא צוחק, "האמת שהשם הוא מחווה ל'דוראן דוראן', אבל יש משהו בדברים שלך. אפילו הילדים שלי אומרים שאני זקן.

"אנחנו חיים במדינה פוריטנית, שמרנית, מתחסדת. תראו את ג'קו אייזנברג. מישהו בכלל יודע מה היה באותו ראיון, בעקבותיו נעלמו עקבותיו? למה אנחנו מרגישים מאוימים מכל מי שלא הולך בתלם? מכל מי שמעז לזוז בכמה סנטימטרים מהמיינסטרים? האם יש בכלל סיכוי לאמן בארץ לפרוץ את הגבולות של עצמו בצעירותו, ולשנות פאזה בבגרותו?"

הולצמן, אחד שירד מהספינה יותר מפעם אחת בחייו, מקווה שכן. "אולי אני לומד כאן איזה שיעור", הוא אומר, "אבל אני מאמין במוזיקה טובה, בשיר טוב, בקליפ טוב. יכול להיות שאני נאיבי. אם לא הייתי תמים, אולי הייתי מתעסק במשהו אחר. אומרים על המוזיקאים שהם אינפנטילים, כי הם נתקעו עם אותו חלום מהילדות עד גיל 44".

במרוצת החודש יטוס הולצמן לפסטיבל סרטים בלונדון, לכבד בנוכחותו את הקרנת הקליפ המוזהב. האם זה יפתח לו דלתות בחו"ל? "נחכה ונראה", הוא מקווה, "אני מאמין שהקליפ עוד לא אמר את המילה האחרונה שלו, ויש עוד דברים שיכולים לקרות".