"לפרק אותם", הוא שם הסינגל ששיגר אלון דה לוקו איך שהתחיל מבצע "צוק איתן". שיר כוחני, הפועם בקצב תופי מלחמה, המדמה את הירי הבלתי פוסק, על רקע אזעקות ומטח כבד של רקטות על הדרום, וירי טילים בלתי פוסק אל שטחה של ישראל.

דה לוקו, לוחמני מתמיד, מעביר מסר חד משמעי איך לדעתו צריך להילחם בחמאס, וקורא לראש הממשלה ביבי נתניהו, "לפרק אותם! לרסק אותם!", ומסיים בהסבר פטריוטי אותנטי: "פנינו לשלום, לא למלחמה, אף פעם לא שפכתי דם, פיזרתי אהבה, הושטתי יד, קיבלתי שוב סטירה. אז כשמכים אותי, אני מכה בחזרה".

צריך להוריד אותם

על דה לוקו (39), אלון כהן באורגינל, עובר כרגע צוק עתים בצל "צוק איתן", והמתח הנוראי נותן בו את אותותיו. הוא עצמו נפצע לפני כשלוש שנים במתקפת גראדים על באר שבע, עיר מגוריו. "לפרק אותם, זה לא סינגל מבחינתי", מבהיר דה לוקו, "אני לא ימני ולא שמאלני. אין לי בעיה מי יהיה שכן שלי, ערבי או נוצרי.

דה לוקו. צילום: יח"צ

"יש ערבים שהם חברים שלי שנים. יש לי בעיה עם מי שרוצה לפגוע בי ובמשפחה שלי. 'לפרק אותם' זאת התפרקות נטו של אמוציות במשך שעה וחצי באולפן ההקלטות. לירות את זה החוצה. וזה מה שיצא. כמו שיש גידול סרטני שצריך להוריד אותו, כך לגבי חמאס. צריך להוריד אותם. מי שמתנהג באלימות, אתה לא יכול לדבר איתו בהיגיון. מי שמתסיס להרס והרג, אתה לא יכול לשנות אותו. אתה יכול לעשות שלום רק עם מי שרוצה שלום. או אנחנו או הם. האחריות שלנו שהילדים שלי, הילדים שלך, יחיו כאן בשקט ובשלווה. זאת האג'נדה שלי".

אתה שוחר שלום או מחרחר מלחמה?

"אני רוצה שלום, אבל אם באים להרוג אותך, תהרוג קודם. אנחנו מחנכים את הילדים שלנו לא להיות אלימים, לא להכות, והצד השני מחנך את הילדים שלהם להרג. השורש שלהם רקוב. מהרגע שהם גדלים, הם מחונכים להרוג, לשנוא אותך, חמאס וארגוני הטרור".

קרש קפיצה

בימים כתיקונם, דה לוקו, בעיקר זמר היפ־הופ שפרץ לתודעה אחרי הריאליטי "חי בלה לה לנד", לצדם של זהבה בן, אביהו שבת, ג'ולייטה ואתי לוי, שהתמודדו באל. איי על חוזה הקלטות בינלאומי. תחת עין המצלמות, נחשפו צופי התוכנית לזמר היפ־הופ בלתי שגרתי, שבלט על המסך כקונטרסט חד ומיוחד לזמרים הים תיכונים. ואכן, השליטה בשפות זרות, חזות הפרפורמר והסטייל הייחודי, הביאו לדה לוקו זכייה ב"לה לה לנד", שפירושה הפרקטי: חתימת חוזה על הפקת סינגל בחברת התקליטים היוקרתית "גפן רקורדס".

במהלך אותה שנה, הוציא דה לוקו ב"גפן רקורדס" את "Go Loco", כמו גם את " We Make Hip Hop" ,Love Me" ו"עושה אותי משוגע" - דואט עם פאר טסי. ל"חיים בלה לה לנד" הגיע כיוזמה אישית, דרך מידע שקיבל מחבר בהפקה, על פיו "שולחים זמרים מזרחים שישירו בספרדית ובאנגלית".

דה לוקו, שבא מבית מזרחי, הרגיש שזה תפור עליו בול, פנה למפיק שהשיב לו: "רק זמרים מזרחים! וניתק לי בפנים", נזכר דה לוקו. חצי שנה אחרי, ערוץ 24 שידר מופע שלו בחוף אשקלון, מול קהל של ־ 5,000 אנשים, והתעקש להשמיע את "שי", שיר שכתב על בתו, שטרם הושמע. "זה היה הטריגר. איך שסיימתי את ההופעה, כל הבמאים ניגשו אלי. יום אחרי התקשרה אלי היחצ"נית שלי ושאלה אותי: 'בא לך להיות 'בלה לה לנד?'".

אחרי הזכייה התחילו להשתחרר מהבוידעם של לוקו כל מיני חלומות כמוסים, כולל לעקור מבאר שבע, להעתיק את משפחתו לאל.איי, ולהרביץ פריצה בינלאומית. בסוף, זה לא קרה, והוא חזר לארץ. כשהוא חי ב"לה לה לנד", אשתו הייתה בחודש השמיני להריונה, והולדת התינוק אחרי הזכייה, השפיע על המהלכים.

דה לוקו. צילום: יח"צ

אלון דה לוקו אחרי "חי בלה לה לנד" הוא אדם אחר?

"הייתי ונשארתי אותו בנאדם. זה פתח אותי לחתך רחב יותר של אנשים. כאמן, מבחינתי, זה עוד קרש קפיצה לניצול 15 דקות התהילה. לא חיפשתי להוציא שירים ולרכוב על הגל. הייתה לי אג'נדה מאוד מסוימת בתוכנית, חוץ מלקחת את המקום הראשון. רציתי שאנשים יכירו אותי. שידעו מי אני. מי האיש עם השרשראות. שיהיו יותר פתוחים לקבל, ופחות מונעים על ידי סטיגמות. אם הייתי בטוח לפני התוכנית שההיפ־ הופ מיועד לנוער בלבד, אחרי התוכנית נחשפתי לעוד גילאים. הרבה אנשים נחשפו למה שאני מייצג. כיום, קל לי יותר להציג את המוזיקה בלי הסטיגמות לפני".

מה בכל זאת השתנה?

"הייתה לי אפשרות לעבוד בחו"ל. הקלטתי שיר והתחלנו לעבוד על אלבום, אבל כדי להצליח שם, הייתי צריך לעקור מפה. יש לי פה קהל חזק וגדול, ולקום עכשיו ולהגיד לו: תודה על הפרגון, עכשיו אני הולך לארה"ב, זה לירוק לקהל שלי בפרצוף, באנשים שתמכו בי מההתחלה. יש לי 120 אלף חברים בפייסבוק, 19 מיליון רשומים ביוטיוב בערוץ הרשמי. נשארתי עם הקיים. צריך להסתפק במה שיש. אני רעב לעוד, אבל עם שני רגליים על הקרקע. אני לא עף על עצמי".

למרות כל הנתונים הפנטסטיים הנ"ל, בגלגל"צ ממשיכים להתעלם מלוקו. "בכל מקום במדינה, גם בעולם, מי שקרוב לצלחת, נכנס למקומות האלה", מקונן לוקו, אך מתרכך: "היום אני הולך בקטע עסקי לחלוטין. אם יש לי 120 אלף חברים בפייס, ומדברים איתי כשש אלף איש בשבוע, אני לא צריך אותם. היום המדיה החברתית שולטת. היום גלגל"צ זה רק עוד משהו ברקע. היום יוטיוב, אינסטגרם ופייסבוק, מכריעים את הכף".