"מה ישראלי בעיני? שמוכנים למות עבורי בעזה, אבל לא לפנות לי נתיב באיילון"
דני קושמרו, פייסבוק, אוגוסט

דני קושמרו נראה טוב. דני קושמרו יודע שהוא נראה טוב. קשה לפספס את המבט המרוצה מעצמו שמזדחל מאחורי ההבעה המאופקת והטקסט הסדור, כשהעיניים מתרככות מעט וקמט חיוך צץ לו בזווית הפה, בזמן שקושמרו מספר לנו מה חדש, מעדכן מה חשוב, אך מבהיר לנו, במחי תגובה נרגזת, אמירה צינית, שטיק, או טיק, מה הוא חושב באמת על מה שראינו כרגע. מבקרי הטלוויזיה, כתבי האופנה, ואפילו הרכילאיות לא מתלהבים ממנו, בלשון המעטה.

עם השנים נעלם מהתקשורת הכינוי המזלזל "קוש־קוש", אך הודבקו לו אפיונים בלתי מחמיאים בעליל כמו "גבר־גבר", "אמן ההייקו", או "גלולת נומבון אנושית". אבל הרייטינג המרשים שקושמרו גורף בעקביות עבור מעסיקיו בחדשות 2 מוכיח שהעם אוהב מאוד את מי שמיישיר אליו מבט באולפן שישי, דוהר בשטח, חובר לחיילינו, חודר למנהרות התופת ומעביר שידור במקצועיות.

הסקר שפורסם השבוע במגזין "פירמה" של גלובס אינו מותיר מקום לספק: קושמרו הוא מר טלוויזיה. עם למעלה מ־ 44% אהדה על תפקודו במבצע "צוק איתן", קושמרו מותיר אבק לשתי המתחרות מהערוץ שלו (יונית לוי) ומהערוץ המתחרה (תמר איש־שלום). מגיש חדשות הוא למעשה קריין מיומן, שמדקלם פתיחים לכתבות וקורא מהטלפרומפטר את המעברונים לפרסומות. מדי פעם יקבל עצם בדמות ראיון אולפן דחוק.

דני קושמרו ויונית לוי. צילום: נאור רהב

אבל בישראל, שבה המהדורה המרכזית של ערוץ 2 קובעת את סדר היום הלאומי, מגיש החדשות משפיע על מצב רוחנו כמעט כמו ראש הממשלה. גומעים בצמא את דבריו, בוחנים היטב את תגובותיו, מאמינים לכל מילה שיוצאת מפיו, מחליפים סט שלם של רגשות לפי הדרך שבה יסכם לנו את מה שעברנו הערב. חוויית הצפייה בקושמרו ובעמיתותיו היא, לפיכך, חוויה מזככת. ורצוי שיהיה שם מישהו שאפשר לסמוך ולהישען עליו.

על מסלול ההמראה

"מנסה לנסח לעצמי את השלבים של רוכב המוטוקרוס המתחיל : 1. פחד. 2. פחד וכאב. 3. פחד, כאב ואושר"

קושמרו על קורס רכיבה, ינואר 2014

המסע של קושמרו אל הפסגה היה ארוך ומפרך אפילו יותר מטיול אופנועים בספרד או מסע שטח מעבר לקו הירוק. לכאורה, היה זה תהליך טבעי של צמיחה ומעבר מתפקידים משניים לתפקידים משמעותיים יותר, בכירים יותר, משפיעים יותר, רק שלכל אורך הדרך, כך נדמה, לא זכה לכבוד המגיע לו, אפילו לא מצד אלה שמשלמים לו את המשכורת.

הוא נולד בחודש שבו פרצה הטלוויזיה הישראלית לחיינו, מאי 68', ובגיל 11 עבר מבאר שבע לבית בכניסה ליישוב עומר, שם נהג לבהות בנוף המדברי שהשתקף מבעד לחלון חדרו כשמאס בשיעורי הבית. המדבר הוא כנראה האהבה הגדולה שלו, ואחריו הים. ואכן, כשסיים את לימודיו בבית הספר החקלאי אשל הנשיא, התגייס לחיל הים. הזיכרון העז שלו מהשנה וחצי שבהן בילה על סטי"ל הוא אותו עכברוש ענק שכרסם לילה אחד את שרוכי נעלו בעת שנרדם בשמירה.

התקשורת לא הייתה המסלול שייעד לעצמו, אלא לא יותר מחלטורה צדדית בזמן שהשלים תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול ותואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת בן גוריון. לעורכת שלו, בעת שכתב למוסף הסטודנטים "איינשטיין" של העיתון המנוח "חדשות", קראו אגב דנה ויס, לימים מחליפתו בחדשות סוף השבוע. בינואר 96', אחרי שכבר החל לעבוד כמהנדס בחברה, עלה על מסלול ההמראה כשדר חדשות וכמגיש תוכנית האקטואליה היומית ברדיו דרום. אחר כך היה לראש מחלקת החדשות בתחנה המצליחה, הגיש מהדורות חדשות מקומיות בדרום ובמרכז וצנח לחברת החדשות של ערוץ 2 ב־2001, בימים הנוראים של האינתיפאדה השנייה.

קושמרו. צילום: ראובן קסטרו

בשתי המשמרות הראשונות שלו כמבזקן התרחשו פיגועים קשים, ובשלישית התמוטט אולם החתונות ורסאי והוא החזיק שידור לילה שלם. בשבת אחר הצהריים, 1 בפברואר 2003, היה זה קושמרו, במשקפיים דקי מסגרת, שהעביר לעם ישראל את המראות המצמררים שלעולם לא נשכח מהתרסקות המעבורת קולומביה, בעת שאביו של אילן רמון ז"ל יושב לצדו באולפן. באותה שנה החל להגיש את מהדורת חדשות סוף השבוע, שהגיעה איתו לרייטינג שיא, ועוד ישתפשף ב"חדר החדשות", מופע הכלבו נמוך התקציב שנאבק בלונדון וקירשנבאום, בתוכנית הבוקר "יום חדש" וב"חדשות בחמש", אז מה הפלא שכמעט התפתה להיענות להצעה מ"המרוץ למיליון", עד שמנכ"ל חדשות 2 אבי וייס הבהיר לו מה המחיר שייאלץ לשלם על הגשת ריאליטי.

כל אלה התגמדו כמובן מול הופעתו בתפקיד של שדר חדשות בסדרת הדרמה מכווצת העפעפיים "חדר מלחמה", שכתב לא אחר מאשר יאיר לפיד, שאותו יחליף ב־2012 בהגשת "אולפן שישי". הדמיון והמציאות, אגב, התערבבו להם גם השנה, כשמהדורה פיקטיבית בהגשת קושמרו על פלישת חייזרים לכדור הארץ פתחה את הסרט האמריקאי "קצה המחר".

יודע לעקוף כשצריך

"החדר מפתיע במראה חללי חשוך- תכלכל עם שרשראות של נורות לד זעירות שמאירות את המיטה כמו בבורדל במעבורת חלל, עירוב מוזר של סטאר טרק וסקס־סטייל" 

קושמרו מבלה בחיפה, אוגוסט 2013, גלובס

נדמה שגם קושמרו עצמו חי לו בשנים האחרונות בסרט שונה לחלוטין. איש המשפחה הסולידי, שעשה את דרכו מדי יום מלהבים שבדרום עד לאולפני נווה אילן שבפאתי ירושלים, רכוב על אופנוע הימאהה הכבד בדרכים ראשיות, היה לגרוש מבוקש שמרכיב את חברתו עלומת השם על הקטנוע הקל בדרך לנגב חומוס בעיר הגדולה.

קושמרו. צילום: רענן כהן

מאז התגרש ב־ 2007 מהאדריכלית ומעצבת הפנים מיכל סביון־קושמרו, אם בניו נמרוד (16) ויונתן (12), ונטש את הדרום לטובת דירת רווקים במגדלי דיזנגוף (ואחר כך למושב בשרון עם צמודתו הנוכחית), הוא מקשט את מדורי החברה עם בלונדינית טובת מראה פה, או עורכת דין חיננית שם, שומר על חייו הפרטיים בקנאות לכאורה, אך עם זאת לא בוחל בפתיחות, אירועים, השקות או מופעים.

משכורתו הרקיעה כבר לפני שנתיים לכ־80 אלף שקל בחודש, והוא הספיק לרכוש דירה ב־ 2.6 מיליון שקל בפרויקט היוקרתי מידטאון בתל אביב. ב־2008 קיבל את תפקיד המגיש הנוסף במהדורה המרכזית, זמן קצר לאחר שגדי סוקניק נטש את הזוגיות עם יונית לוי. היום, כשסוקניק נמצא ב"לילה כלכלי" של ערוץ 10 קצת לפני חצות, ויעקב אילון, המגיש המיתולוגי של חדשות 2, משייט לו בתוכנית הכלכלית של ערוץ 9 בשעה שאיש אינו יודע על קיומה, אפשר בהחלט להריע לקושמרו על הנחישות, העקביות והמבט קדימה.

הוא מתקדם בדיוק כפי שהוא רוכב, ועוקף לפי הצורך. מי שיטפס על קיר הפייסבוק של קושמרו (33 אלף לייקים, אנד קאונטינג) יגלה שהוא חולק עם עוקביו, אחת לכמה ימים, את הגיגיו, רשמיו ומסעותיו פה ושם בארץ ישראל. הוא אוהב לרכוב, אוהב איכות סביבה, אוהב את הארץ, אוהב את המדבר, אוהב את החיילים שלנו ואוהב את עצמו, לאו דווקא בסדר זה.

בדיוק כמו עם ישראל ההפכפך והמבולבל, הוא צדקני, מטיפני, רודף שלום, לא מאמין במיוחד לערבים, אך גם ספקני מול ההנהגה החיוורת שלנו, ובלשונו: "לא יודע מה הפתרון, אולי צריך להיכנס בהם בכל הכוח ואולי דווקא לדבר איתם". ובדיוק כמו לפיד, הוגה "מה ישראלי בעיניך", קושמרו הוא המרכז של הצנטרום של הפיילה. יש לו מה להגיד על כל דבר, וכנראה שהשיא עוד לפניו.