אולם צוותא בתל אביב כבר ראה וחווה כמעט הכל: קומדיות, טרגדיות, סטנד-אפים משכיבים מצחוק, שלמה ארצי, מחוות לאמנים דגולים, קבלות שבת חגיגיות, קברטים סטיריים עוקצניים ועוד. אבל אם קירות צוותא יעמדו על תילם אחרי העשירי בספטמבר 2014, בעקבות עליית המחזה "כהנא צדק" - סימן שהם לא יותר מקירות.

עלילת המחזה מתרחשת 24 שנים אחרי ההתנקשות ברב מאיר כהנא ב-5 בנובמבר 1990. כלומר בימינו. הרב כהנא הזכור לשמצה, הוא האיש שזיהם את הלקסיקון הציוני במושגים רעילים כמו "מוות לערבים", "טרנספר" ועוד ססמאות הנגזרות מתפישת עולמו הפשיסטית. תנועתו, כ"ך, חרתה על דגלה את רעיון הגירוש בכוח של ערביי ישראל, ודגלה במדינת הלכה, וניהול המדינה על פי חוקי ההלכה והמשפט העברי.

כהנא ניסה לרוץ לכנסת ישראל בראש תנועתו בבחירות 1973 , 1977 ו-1981, וכשל. בבחירות לכנסת ה-11 (1984) הריץ את הססמה "תנו לי את הכוח - אני אדע איך לטפל בהם", והצליח לעבור את אחוז החסימה. בבחירות 1988 נפסלה תנועתו מהתמודדות בבחירות לכנסת, אחרי שנקבע שמטרותיה גזעניות. ב-1994 הוכרזה תנועת כ"ך ארגון טרור והוצאה מחוץ לחוק. כהנא נרצח ב-5 בנובמבר 1990 בסיום נאום שנשא במנהטן, בידי מתנקש מוסלמי שהתחזה ליהודי.


תופס פיקוד על העם היהודי, שלום לוי בתפקיד כהנא. צילום: טי צ'יקורל, יח"צ

להיות כהנא

"כהנא צדק" - המחזה - מתרחש במרכז תל אביב ב-2014, שם מתגלה אדם שדומה לו שתי טיפות מים, המתגורר בדירה קטנה בלב העיר הלבנה. תומכיו של הרב כהנא, שעדיין לא מאמינים שהוא באמת מת עולים אליו לרגל, ודוחקים בו לצאת לציבור, לתפוס פיקוד על העם היהודי המתפורר והמתבולל, ולאחוז ברסן השלטון. 

בהתחלה מנסה תואם כהנא להתכחש לשליחות ההיסטורית שנחתה עליו. אבל לאט לאט הוא דווקא מתאהב ברעיון להיות כהנא, ומתחיל לגלגל את העניינים בראשו. את המחזה, הצולל עמוק לשורשי הימין הרדיקלי, כתב יואב איתמר, מאסטר בהיסטוריה של עם ישראל, עורך, מתרגם, חוקר תרבות ומשורר, שהוציא ב־ 2012 את "חוד הלב", ספר שירים המנהלים דיאלוג בין חילוניות ודתיות. את ההצגה ביים אלעד שרעבי, ובתפקיד כהנא החדש, אברהם שלום לוי.

יואב, מה קרה שפתאום החלטת לכתוב על כהנא? 

"המניע הראשוני והרציני לכתיבה, היה כשגלשתי בבלוג של ד"ר יובל דרור לפני שש שנים, ובתגובה, כתבתי בבדיחות הדעת על אחד הפוסטים: 'כהנא צדק'.דרור כמעט חסם אותי, אחרי שהוא היה המקום הראשון שבו פרסמתי את העסק, והיה מודע לדעותיי הפוליטיות והתרבותיות. חשבתי על כך שאם כהנא עדיין מאיים כל כך על הציבור - למרות שהאידיאולוגיה שלו מונחלת, הלכה למעשה, כל כך הרבה שנים אחרי מותו - יש כאן משהו".

המלחמה האחרונה חיזקה את המסר המקופל במחזה? או ערערה אותו?
"לא רק שהיא הוכיחה את המסר. היא הוכיחה שהייתי עדין מדי. כבר לפני שנה כתבתי ש'ערבי שרוף לא יהיה חדשות', ועכשיו יש כמה שורות במחזה לגבי תג מחיר, שאני חושב שהן עדינות ומעודנות מדי. אולי אתקן אותן".


איתמר, "כהנא עדיין מאיים על הציבור". צילום: טי צ'יקורל, יח"צ

למה התכוון המשורר כשקבע כהנא צדק? במה הוא בדיוק צדק? איפה האירוניה?
"האירוניה היא בכך, שאם אנחנו מסתכלים מנקודת מבט ניטרלית, ניסיונותינו לעשות שלום עם הערבים, הביאו לעוד מוות, סבל, ובזבוז כספים נורא. אילו היינו עושים טרנספר באמצעות התקציבים שהשקענו בעשיית שלום, יכול להיות שהמון סבל וכאב, היו נחסכים לנו ולפלסטינים כאחד".

לא חושש מתגובות מתלהמות? או שמא אתה מצפה להן?

"אני לא חושש מתגובות מתלהמות, כי אני לא חושב שאני עושה עוול לאף אחד מהצדדים, וגם כי הבטיחו לי הגנה".

אתה בדרך כלל משורר, ופתאום כתבת מחזה. האם הבנת שאם אתה רוצה לחולל סערה ולהטביע את חותמך, השירה לא מספיקה?
"תמיד ראיתי את עצמי כיוצר רב-תחומי. זה המדיום הנכון ליצירה, ובהתחשב בלוח הזמנים והמזומנים, זאת הדרך האידיאלית להביא אותה לציבור".

איך אתה רואה את מצב הביש שהגענו אליו אחרי המלחמה בעזה. מי אשם? הממשלה הנוכחית? כל הממשלות? אנחנו? מה הפתרון?
"זאת שאלה פוליטית. שני הצדדים אשמים באותה מידה. אפשר לראות את זה גם בכך שלא הממשלה שלנו, ולא הממשלה של הפלסטינים, מצליחות לסיים את הסכסוך. לא רק מחשש שהצד השני ירוויח משהו, אלא מחשש שיאבדו את השלטון. לו אני הייתי בנעליו של ראש הממשלה, הייתי כופה על הפלסטינים מדינה, ולו רק כדי לסיים את הטרור".

איך אפשר לכפות מדינה?

"אפשר. סקינר, אבי ההתניה האופרנטית, סיפר איך הפסיכולוג אוזגוד פתר מצב, שיכול היה ליצור מלחמת עולם שלישית, על ידי כך שהורה לטנקים האמריקאים לסגת 500 מטר. אז גם הסובייטים נסוגו. האמריקאים נסוגו עוד קצת, והסובייטים נסוגו עוד קצת, וכך נפתר המשבר. אף אחד לא מכור ללחימה. יש את פירמידת הצרכים של מסלו, שתקפה לכל אדם. בעזרת חום, אוכל ותקווה, אפשר לסובב כל אחד. אבל קו השאלות הזה נראה לי פחות רלוונטי. אני רוצה לעורר מחשבה. לו הייתי רוצה למצוא פתרון, למה שמיטב המוחות לא פתרו ב-130 השנים האחרונות, הייתי כותב ספר, או רץ לבחירות. אני לא רוצה להציע פתרון עכשיו".

זאת לא חובתו של יוצר, שרוצה לגרום לקהל לחשוב?

"שוב אני נדרש לסקינר, ולאותו מאמר אלמותי משנות ה-80, שבו נשאל כיצד להביא שלום עולמי, ובו הסביר שכל מדינה נשלטת על ידי פוליטיקאים, אנשי דת וטייקונים, המעוניינים ברווחים מיידיים, ולכן הם לא מסתכלים על העתיד. הוא טען שזהו תפקידם של אנשי הרוח, להם אין כסף או רווח לאתגר את האליטות הללו. אני אולי יותר מוסמך מאחרים להסביר איך הכל התחיל, ולמה זה נמשך".

"יש לי פתרונות, כמו לכל אדם ברחוב. יכול מאוד להיות שהפתרונות האלה טובים, אבל אין טעם שאציע פתרון. באותה מידה שאין טעם להגיד למסומם 'אל תעשן סמים' או לאלכוהוליסט 'אל תשתה'. המצב משרת את האינטרסים של שני הצדדים, והוא ייפתר רק כשנפסיק לעניין את העולם".

"כהנא צדק". 10.9 , רביעי, 20:30, צוותא, אבן גבירול 30, תל אביב.