אחרי שש שנים נפרדה המוזיקאית מיקה הרי מסצינת הג'אז הישראלית השוקקת במנהטן וחזרה הביתה. ההתרגשות והתקווה ליוו אותה כל הדרך לכאן, ולצדן גם החששות וההיסוסים. אבל בחודשים האחרונים, אחרי שהתחתנה עם בחיר לבה, אהוד, זכתה למנהל אמנותי מוערך, וקיבלה הודעה שלהופעה הקרובה שלה בפסטיבל הפסנתר נמכרו כל הכרטיסים - היא יכולה להיות בטוחה שהיא נמצאת בדרך הנכונה.
"ההורים שלי תמיד מספרים את הסיפורים המביכים האלו, על הילדות שלי, ואיך שהייתי קטנה, הייתי מבקשת מכולם שקט, כי אני שרה", היא משחזרת בחיוך, "אני זוכרת איך ניג'סתי להם שאני רוצה לנגן בפסנתר, וביום הולדת 6 הגיעה משאית ענקית ויצא ממנה פסנתר. זה די הוכיח את עצמו. אומנם אני לא פסנתרנית דגולה, אבל השתמשתי בזה". ההורים היו שם מאחוריה לכל אורך הדרך, דוחפים, מעודדים, גם תומכים כלכלית כשצריך.
"ואני", היא אומרת, "לא הייתה לי שאלה או התלבטות לגבי ההמשך - תמיד ידעתי שאהיה מוזיקאית". היא המשיכה למגמת מוזיקת ג'אז בתיכון בקיבוץ יגור, ושירתה בתזמורת צה"ל. רגע לפני שהתעופפה לניו יורק ללמוד ב"ניו סקול" המוערך, סימנה V על תחנה חשובה נוספת: "כוכב נולד 5" (מקום 1: בועז מעודה. מקום 2: מרינה מקסימיליאן בלומין).
"אף על פי שהגעתי רק ל 12 האחרונים, ־ ולא הצלחתי להעפיל לשלבים המתקדמים של התוכנית, אני מאמינה שההשתתפות שלי בה תרמה לי מאוד", היא מצהירה, "הגעתי לתוכנית לא בשלה, מבולבלת ולא סגורה לגבי הדרך המוזיקלית שלי, ואת החיפוש עשיתי במהלך הצילומים. צברתי המון ניסיון".
למה הלכת דווקא על ניו יורק?
"זה היה החלום שלי ושל כל החבר'ה מסביבי. ניו יורק זאת בירת המוזיקה ובמיוחד של סצינת הג'אז, ולישראלים יש בה מקום משמעותי".
חמש שנים ארכו הלימודים, ובמהלכם השלימה גם תואר בפילוסופיה, ובעיקר גיבשה את זהותה המוזיקלית, הנשענת על המוטיבים הג'אזיסטיים, אבל מאוד קשה להגדרה, גם בעבורה. בעיקר נוכח בה הקול המיוחד והמהפנט של הרי, שמלטף את האוזן כשהוא מגיע בשילוב שירים אישיים - אווריריים מחד, אך מלאי עומק מאידך. בעוד היא מופיעה ומקליטה עם להקתה בתפוח הגדול, הכירה הרי את אהבת חייה והחליטה לחזור לארץ בעקבותיה.
"הרגשתי שאני צריכה שינוי וריענון ואיזושהי הפסקה מניו יורק, שם אתה כל הזמן בטירוף של עשייה. רציתי את הפנאי בראש, לכתוב שירים חדשים, לחפש כיוונים אחרים, ולהתכנס יותר פנימה. חוץ מזה, אני מאמינה שהיום העולם קטן, ואפשר לעשות הכל מכל מקום".
באחת מגיחותיה לישראל, נוצר קשר בינה ובין המנהל האמנותי אשר ביטנסקי (יהודית רביץ, אחינועם ניני, קרוליינה, הבנות נחמה ועוד) שהעמיק את האחיזה שלה בנוכחות בישראל. "כל זמן מה, מאז להקת תמוז ונתנאלה, אני פורש מניהול אמנותי לטובת דברים אחרים שקשורים במוזיקה, ואז לא מתאפק וחוזר", מספר ביטנסקי, "למען האמת, חשבתי שכבר לא אעבוד יותר עם אמנים, ואזיוני רכטר הציע לי להאזין למיקה. בטלפון, לפני שנפגשתי איתה, לא התאפקתי ומצאתי את עצמי אומר לה שאשמח לנהל אותה. פשוט התאהבתי בדרך שבה היא שרה ובאישיות שלה.
"אף על פי שחשבתי עליה בחו"ל, אני מגלה יותר ויותר שהיא צריכה לעשות משהו גם בארץ. ולכן פסטיבל הפסנתר הוא הזדמנות מדהימה לחשוף את מיקה לקהל הישראלי".
מיקה הרי - מופע טרום בכורה בפסטיבל הפסנתר. 6.11 , חמישי,22:30 , הגלריה הישראלית, מוזיאון תל אביב