"אנחנו מפיצים את בשורת הרוק המחייך שלנו מאילת אל מכה המוזיקלית, תל אביב, וממנה למדינה כולה", מכריזים חברי להקת הרוק "התבלינים", והסולן שחר נהרי מצהיר: "הרבה אמנים אומרים שהמוזיקה המגניבה והאמיתית מגיעה מתוך כאב. אנחנו אנשים שמחים שלוקחים את החיים בקלות. אין לנו כוונה לחגוג את הכאב במוזיקה שלנו. אנחנו עושים רוק כדי לחגוג את שמחת החיים". 

חברי "התבלינים": נהרי (36) - שירה, דור אלגזי (27) - גיטרות, ליאור לוי (31) - תופים, ואייל מזיג (30) - באס, פרצו לתודעה לפני כחמש שנים עם הלהיטים "מלחיץ", "נמאס לי ממך", "אין סוף" ועוד, מתוך אלבום בכורה הנושא את שמם. לאחרונה הוציאו שנורקל עם סינגל חדש, "יקירתי", המלווה בקליפ משעשע שצילמו באייפון.

"השיר מדבר על בחורות שמוצצות ממך את כל הכסף, ונכתב בעקבות סדרת הריאליטי 'מעושרות'", מסביר מזיג ומפרט: "הישראלים אוהבים בחורות חמות שהולכות עם כל אחד שיש לו כסף. זה עצוב".

"התבלינים", שהתחילו לתבלן ב-2000 באילת, מציגים ב-2013 הרכב חדש. רועי לביא, הגיטריסט וכותב השירים הראשי, פרש ב-2010 מהחילוניות לטובת תורה ומצוות, מה שהפך את מזיג, באסיסט "הדורבנים" ומפיק אלבום הבכורה, לחבר רשמי. למרות שמבין חברי הלהקה, רק אלגזי הוא אילתי אורגינל, חברי ההרכב מצהירים שהם "תל-אביבים עם מנטליות אילתית".

אלבומם השני עתיד לצאת בחודשים הקרובים, גם אותו יפיק מזיג, שינצח על צלילי הרוק-Fאנק מתובלנים בג'אז אנרגטי, המזוהים עם הלהקה. "רוק אנד פאן", להגדרתם.

> כל העדכונים והפרשנויות של טובי הכותבים - בדף הפייסבוק שלנו. עשו לייק


"באילת האנשים רקדו כבר בבאלאנס", התבלינים. צילום: ירון אלקיים, יח"צ

במה האלבום הבא שונה מאלבום הבכורה?
לוי: "האלבום הראשון שיקף המון לבטים של חיפוש עצמי. היום אנחנו יודעים מי אנחנו, וחיים את ההתגלגלות של העניינים. האלבום יהיה מאוד חווייתי־אישי והומוריסטי".

ב-2008 הם עקרו סופית לתל אביב, כדי להגיע לכמה שיותר אוזניים. בהתחלה ניהל אותם ליאור מילר, ההימור השתלם והפרגון התקשורתי הגיע. "אנחנו פשוט להקה שמחה, בצורה הכי אותנטית שיש, ואנשים מתחברים לזה. זה הווייב האילתי", מסביר נהרי.

מה זה וייב אילתי?
נהרי, שנוהג להתפשט בהופעות: "חופש, שמתבטא בהופעה על הבמה ובטקסטים. בלי פוזה, הכי אמיתי. היום כבר גדלה לי כרס בירה. התקופה באילת עיצבה אותנו. בדרך פגשנו אנשים שנתנו לנו עצות מקצועיות, אבל לא ויתרנו על תבלין 'האילתיות'. זה מה שמייחד אותנו. בתל אביב זה מרגיש לפעמים, שאם אין לך 'קבלות', אנשים יבואו להופעה רק כדי לבחון אם אתה שווה משהו. באילת, כבר בבאלאנס אנשים רקדו".

אלגזי: "יש אמרה אילתית שאומרת 'לשמור על הטוסיק לח'. זה משפט שבא מהבסטיונרים, שנמצאים כל הזמן על החוף וכל רבע שעה נותנים טבילה בים. זה כמו להיות בתחושה של חופש כל הזמן. הכול באיזי, על הילוך ראשון. תחושת החופש, היא זאת שעיצבה אותנו כמוזיקאים".