אני מטופלת במסגרת טיפולי ביוץ במנופור ובאוביטרל. אין לי מחזור סדיר, ולכן יש לי בעיה בביוץ. לצד זה אני סובלת מדלקת פרקים שיגרונית, והשאלה שלי: האם במצבי אני יכולה להיכנס להריון?

פרופ' לסינג עונה:

התשובה היא כן! ישנה מחלה שנקראת דלקת פרקים שיגרונית. היא שכיחה יותר בקרב נשים ונובעת מזה שיש בגוף האישה - וגם בגוף הגבר, כשהמחלה פוגעת בגבר - נוגדנים נגד מרכיבי תאים מסוימים והם פוגעים בתאים שמצפים את המפרקים. הדבר הזה לא קשור לבעיה שבגינה את אינך מבייצת ומטופלת במנופור. זו אחת ההפרעות השכיחות ביותר - חוסר ביוץ סדיר. אישה שאינה מבייצת בצורה מסודרת, גם הווסת שלה יהיה לא סדיר. הטיפול הנדרש לביוץ (כי הרי כדי להתעבר אישה צריכה לבייץ) נעשה בכדורים או בזריקות. הרופא שלך בחר בזריקות ששמן מנופור, הן מכילות הורמון טבעי שמצמח את הביצית, וכשהביצית מגיעה לגודל ראוי, הוא נותן לך זריקת אוביטרל שגורמת לביצית לחרוג מן השחלה ולהתבייץ ואז הוא מתזמן את יחסי המין או את ההזרעה. אפשר להיכנס להריון גם על רקע של מחלת דלקת הפרקים השיגרונית, ובה יטפל הראומטולוג שמן הסתם יחזק את דברי.

אני בת 34 ומאובחנת ב-FSH גבוה. מה הן דרכי הטיפול בזה? האם טיפול IVF הוא הדרך? רציתי גם לקבל את חוות דעתך על תוסף התזונה DHEA.

פרופ' לסינג עונה:

נסביר קודם מה זה: stimulating follicle hormoe הוא אותו הורמון המופרש מבלוטת יותרת המוח הנמצאת באזור שמעל האף, בין העיניים. בלוטה זו מפרישה את ההורמון הזה שמגרה את השחלות לגדל את הביציות ולהביא אותן לכלל בשלות. אם רמת ה-FSH גבוהה, זה לצערנו ביטוי לכך שמלאי הביציות בשחלות נמוך. כשהערך מאוד גבוה, הרי הסיכוי שביציות תגדלנה ותבשלנה קטן מאוד. ניתן לאמת את זה על ידי בדיקת דם נוספת ואולטרה סאונד כדי לראות אם יש זקיקים - בשחלות.


איך מגבירים את הסיכוי להיכנס להריון. צילום: ingimage.com/asap

אם המצב גבולי, הרופא מן הסתם יעשה ניסיון או שניים לגרום לביוץ, אבל מה שיכתיב את ההחלטות אחר כך, תהיינה התוצאות. לגבי תוסף התזונה, אין שום ראיה אמיתית בספרות לכך שהוא עוזר.

עשיתי בדיקת פאפ ואחר כך קולפוסקופיה וגילו לי HPV. נאמר לי לבוא בעוד שלושה חודשים לבדיקה חוזרת. השאלה שלי היא: מה זה HPV, ולמה זה יכול לגרום? אני מנסה גם להיכנס להריון. 

פרופ' לסינג עונה:

קודם כל, המשיכי בניסיונותייך הברוכים. HPV זה ראשי תיבות של human papilloma virus. יש למעלה ממאה זנים של וירוס הפפילומה. כמעט כל מי שקיים יחסי מין פגש את הווירוס הזה במהלך חייו. הוא עובר ביחסי מין. ברוב המקרים, הגוף נפטר מהווירוס כפי שהוא נפטר מעשרות וירוסים אחרים. בקרב אותם מאה ומשהו זנים ישנם כמה זנים שיש להם פוטנציאל לגרום נזק אצל חלק מהאנשים.

ישנם שני זנים שגורמים ליבלות, וישנם מספר זנים שיכולים לגרום לשינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם. אנחנו ממליצים שכל אישה שמקיימת יחסי מין תעשה בדיקה של משטח צוואר הרחם, אחת לשנה או שנתיים. אם בדיקת הפאפ יוצאת לא תקינה, אם בדיקת הסקר מעלה תהיות, עורכים בדיקה אבחנתית - קולפוסקופיה: קולפוס ביוונית זה נרתיק, סקופיה זה להסתכל. בבדיקה הזו אנחנו לוקחים ביופסיה. אם הביופסיה מראה שיש שינויים טרום סרטניים, נטפל בהם. אם לא נצפו שינויים, אז אין מחלה. אצלך הבחינו בשינויים של הווירוס, אבל אין לך שום מחלה, ולכן הרופא אמר לך לחזור בעוד שלושה חודשים להתבוננות נוספת.