אסתי, אישה בשנות ה-60 לחייה, חלתה בסרטן השד. לשמחתה, בניתוח הוסר הגידול במלואו. בפגישה עם האונקולוגית לתכנון המשך הטיפול, נאמר לה כי מומלץ ליטול את התרופה כמניעה למשך 3-5 שנים. האונקולוגית עוד ציינה כי באחוז קטן מהנשים התרופה לא יעילה כמניעה, וצריך לשקול טיפול חלופי. "איך יודעים למי מהמטופלות התרופה מתאימה?", שאלה אסתי. "התשובה טמונה בפרמקוגנטיקה", הייתה התשובה.

ידוע מזה שנים רבות כי בני האדם שונים זה מזה בתגובתם לתרופות וגם לחומרים מן הטבע. לפני מאות שנים פיתגורס הבחין כי אנשים מסוימים נפגעים מאכילת פול מצרי - כיום ידוע כי הסיבה לכך היא חסר תורשתי באנזים G6PD.

השונות בתגובות של מטופלים לתרופות משקפת, במידה רבה, שונות גנטית בין בני אדם. קיים שוני בקצב ספיגה, בפירוק מטבולי או בסילוק תרופות מהגוף. ייתכנו גם מקרים שבהם שוני תורשתי (מולד) גורם לשוני ברמות ביטוי, או אפילו במבנה של אתר המטרה לתרופה כזו או אחרת.

פרמקוגנטיקה - חלק מענף חדש של הרפואה המותאמת אישית - מאפשר לשפר את בטיחות הטיפול בתרופות, ובמקרים מסוימים אף להתאים תרופות לשונות הגנטית, לשם הגברת יעילות הטיפול בהן. זיהוי מראש של מטופלים בעלי נטייה לפינוי או לפירוק אטי של תרופה מסוימת, מאפשר התאמת מינון התרופה, עוד לפני שנגרם נזק בגופם עקב הצטברות התרופה.


מאשר מתן מוקדם של תרופה חליפית מבלי לבזבז זמן. צילום: רויטרס

מאידך - זיהוי מראש של מטופלים אשר על פי הגנטיקה שלהם צפוי כי לא יפיקו תועלת מטיפול תרופתי מסוים, למשל עקב אי יכולתם לשפעל תרופה הניתנת בצורתה הבלתי פעילה, מאפשר מתן תרופה חלופית מראש ומבלי שבוזבז זמן יקר על ניסוי וטעייה.

במקרה של אסתי - בשנים האחרונות הצטבר ידע רב לגבי התרופה טמוקסיפן. מדובר למעשה בקדם-תרופה, שעוברת שפעול בגוף לחומר פעיל - שהוא היעיל במניעת הישנות המחלה. חומר פעיל זה נוצר באמצעות האנזים הכבדי CYPP2D6. מסתבר עוד כי 7%-10% מהאוכלוסייה האירופאית נושאים שני עותקים לא תקינים של הגן המקודד לאנזים זה. עקב כך, חולות סרטן השד בעלות חסר מולד של CYPP2D6 כלל אינן מוגנות על ידי טמוקספן! אצל נשים אלו הסיכון לחזרת הגידול כפול לעומת חולות אחרות. זיהוי מראש של אותן חולות סרטן השד בעלות גנים לא-תקינים של CYPP2D6 מאפשר מתן טיפול בתרופות חליפיות, ובכך לשפר את סיכויי ההחלמה המלאה שלהן. בדיקה זו מבוצעת באופן קליני במעבדות בארץ.

קיימות דוגמאות רבות מתחומי רפואה נוספים שבהם בדיקות פרמקוגנטיות משפרות את הטיפול בחולים. באונקולוגיה ובהמטולוגיה יכולים להיעזר בבדיקות אלו לצורך התאמת תרופות רבות. גם בטיפול בחולי איידס, וכן באנשים בעלי תחלואה לבבית. אפילו תרופות שכיחות כמו סטטינים, המשמשים להפחתת הכולסטרול "הרע" פועלות בצורה שונה אצל אנשים שונים, ויש צורך במינונים "אישיים".

ההבדל נעוץ בגנטיקה שלנו. מינוף ידע זה עשוי לשפר את הטיפול והמניעה של מחלות לב ושבץ. גם בתחום הפסיכיאטריה ידוע כיום על הבדלים משמעותיים בתגובה האישית לטיפול. מקובל היה עד היום לומר לפייצנט כי יש להמתין כמה שבועות לתגובה לטיפול. ברם, בעזרת בדיקות גנטיות, הנעזרות בטכניקות חדישות כגון צ'יפים גנטיים, ניתן מראש לתת את הטיפול המתאים ביותר.

הכנסת הפרמקוגנטיקה כחלק ממערך הבדיקות השגרתיות שמהוות את הבסיס להחלטות הטיפוליות, תתרום רבות לשיפור הבטיחות והיעילות של הטיפול. צפויה הפחתה בשיעור תופעות הלוואי ושיפור יעילות הטיפול התרופתי, במקביל להקטנת אשפוזים שיהפכו למיותרים. כל זאת בעזרת התאמה למערך התורשתי של הפציינט. בדיקות רבות כבר קיימות על בסיס קליני במעבדות שונות בארץ ובעולם.