אם לרגע היה נדמה לכם שאחת השחקניות היפות והמוכשרות ביותר התפיידה מהמסך שלכם, אתם יכולים להירגע. ליאל דניר כאן, חיה ובועטת. בימים אלה היא מככבת בסדרת הדגל החדשה של הערוץ הראשון, "בית המשאלות", שביים חיים בוזגלו. היא גם תפציע בקרוב בסדרת נוער חדשה מבית דיסני, "יומני החופש".

זה שאתם לא רואים אותה בצילומי פפרצי קשור לעובדה שהיא עסוקה מאוד. דניר פתחה משרד לעיצוב פנים והפכה לאשת עסקים עם לו"ז עמוס. "נעלמתי באופן מודע כי אני כולי מושקעת בעיצוב. זה לא עניין פשוט, להקים עסק בכוחות עצמך. מבחינתי, לעשות שני פרויקטים בשנה שמספקים אותי במשחק ולהשקיע את רוב הזמן בלהגדיל ולבנות יתדות למשרד, זה דורש ממני המון. 70 אחוז מהיום שלי מושקע בעסק. אני לא מגיעה לאירועים כי אני מאוד טוטאלית לעסק וחיה אותו כל היום. אז נראה כאילו נעלמתי. זה בסדר, טוב לי כך". 

איך הגעת לעיצוב? 

"כשחזרתי מפריז בגיל 23 רציתי ללמוד משחק אבל גם הייתי בדילמה, אם לעשות תואר באדריכלות. היות שהיה לי חשוב ללמוד משחק בגיל צעיר, ידעתי שעיצוב פנים תמיד אוכל ללמוד בעתיד. התקבלתי לניסן נתיב ושמתי בהולד את עניין העיצוב שכל כך אהבתי.

"אחרי שסיימתי לימודי משחק, העיצוב עדיין בער בי. עיצובזה המקום היחיד שהרגשתי שנותן לי ביטוי. אז התחלתי לימודי תעודה בבית ספר לעיצוב פנים ולפני פחות משנה פתחתי משרד עם שותף. למזלי, אנחנו עושים מלא פרויקטים. מעצבים בתים פרטיים ודירות, עיצבנו גם מלון קטן בתל אביב. אני אחראית לכל הצד העסקי, הספקים, הלקוחות והחשבונות. זאת משרה מלאה לכל דבר. אני חיה את העסק ביום וחולמת עליו בלילה". 

מה יותר מספק אותך, עיצוב או משחק?  

"יש הרבה סיפוק בלהקים משהו מאין. במשחק מישהו תמיד מנהל אותי - במאי, מפיק או תסריט, בעיצוב אני קובעת ואני אדון לעצמי, זה המקום היחיד שנותן לי ביטוי אמיתי. משחק זה אומנות עבורי אבל בטח שלא מקור פרנסה. מצאתי את השילוב הכי מספק בחיי של משחק שהוא מקצוע עם עליות ומורדות, ועיצוב שהוא קבוע. 


"מצאתי את השילוב הכי מספק בחיי". ליאל דניר. צילום: גיא כושי ויריב פיין

"העיצוב נותן לי אפשרות לממש בעצמי המון צדדים. כשעסקתי רק במשחק הרגשתי לא מסופקת. אני חייבת להיות כל הזמן בעשייה. כשאתה רק משחק יש תקופות יבשות ואני לא מסוגלת לחיות ככה. היום אני מגיעה לימי צילום מאוד רגועה, כי יש לי את העסק. אני לא מודאגת מהמצב הכלכלי ועושה מה שבא לי. אומנם עדיין לא הגעתי לעמק השווה כי כרגע אני עובדת פול טיים ג'וב בעסק וביום צילום אני מקבלת טלפון מאחמד הקבלן תוך כדי שאני יושבת עם הבמאי". 

בזכות התאונה ההיא 

השחקנית והדוגמנית ביקשה שניפגש בבית קפה שכונתי בבן יהודה בתל אביב, סמוך למקום מגוריה. "זה בית קפה שאני מרגישה בו בבית. אני מבלה בו מאז שאני ילדה", היא מבהירה בקול הצרוד והגברי שלה. "את יודעת שעד היום כשמחייגים אלי פונים אלי כגבר, בגלל הקול המחוספס. כילדה לא אהבתי את זה שפנו אלי כבן, היום אני נורא שלמה עם עצמי וזה חלק בלתי נפרד ממני". 

אי אפשר לפספס אותה. היא יושבת זקורה עם כובע רחב שוליים, נטולת איפור ולבושה בשיק אופנתי מעורר קנאה. חולצת וינטג' לבנה מחוררת, מכנסיים ירוקים בוהקים וכפכפי אצבע. אני מבחינה שאת כף רגלה מעטרת פציעה טרייה.

"רק עכשיו הורידו לי גבס מהרגל. לפני חודש וחצי עברתי תאונת דרכים, זאת הפעם הראשונה בחיי שעברתי תאונה, הייתי מאושפזת בבית החולים. השותף שלי לעסק הרכיב אותי על האופנוע ורכב נכנס בי. הפנס של הרכב התרסק לי בכף הרגל וזכוכית של ארבעה סנטימטר חתכה לי את הגיד. עשו לי תפרים בהרדמה ודי הפתעתי את עצמי, לא בכיתי, הייתי מאוד קרת רוח. חודש שכבתי עם גבס בבית ופה נשברתי. גיליתי שאני לא אדם שמסוגל להיות תלוי באחרים. הסיטואציה הזאת של להיות תלויה הייתה לי מאוד קשה והבנתי שאין לי ברירה, אני חייבת לשחרר וללמוד גם לקבל מאחרים. התאונה הזאת העבירה אותי שיעור חשוב בחיים". 

נראה שזה לא השיעור היחיד שעברת לאחרונה. 

"בשנתיים האחרונות השקעתי המון בלהגיע למקום אמיתי עם עצמי, למקום יותר פשוט. במשחק אתה כל יום עסוק בעצמך ודרך העבודה החדשה שלי בעיצוב הבנתי שההתעסקות בך היא בכלל לא מעניינת. פתאום אתה שותף לפרויקט יצירתי כשהיצירה היא בכלל לא אתה. במשחק יש המון אגו, ועייפתי מזה לא רק מול עצמי, גם בכלל מול אנשים שעוסקים בזה.

"היומיום שלי הפך להיות יותר טבעי ויותר טוב לי עם עצמי, אני מרגישה שאני בנתינה אינסופית. התפנה לי מקום לדברים החשובים באמת. אומרים שאנשים לא משתנים, אני השתניתי בטירוף. נהייתי הרבה יותר שפויה ושקטה והרבה יותר ממוקדת. בתקופה האחרונה מלווה אותי תחושה של שפיות ואושר, ודברים באים יותר ברגוע אחרי הרבה שנים של כאוס בחיי. 

"עזבתי בגיל 18 את הארץ לבד, הסתובבתי לבדי, בפריז, ניו יורק ולונדון. חייתי בקצב מאוד גבוה של אינסטנט וסיפוקים מיידיים. מגיל צעיר אני אדם מאוד הישרדותי, וזה היה הדרייב שהביא אותי להרבה הישגים בחיים. היום ההתנהלות שלי היא ממקום אחר לגמרי. השלווה נובעת מהרבה עבודה עצמית". 

דניר יצאה עם רן דנקר, אבל מסרבת לדבר עליו. כשהיא נשאלת על בן זוגה בשנתיים האחרונות, גילי, היא מחייכת. "זוגיות זה מסע שלא נגמר, שמבוסס על חברות עמוקה. אני מסתכלת על זוגיות כמפעל. יש בה חזון משותף של איך שאתה רואה את חייך איתו. אני לא מסוג הבחורות שצריכות כל הזמן בן זוג, אבל נורא שמחה שאני בזוגיות בריאה. טוב לי במקום הזה, ואני יודעת לחיות בשניים בצורה שעושה לי טוב". 


רן דנקר. מחוץ לתחום. צילום: מגלן

את כבר בת 28. מה עם חתונה? 

"זה בהחלט יגיע בקרוב, אנחנו מדברים על מיסוד. גילי הוא האחד שלי ושלא תביני לא נכון, אין לי חלומות על שמלה וחתונה מפוארת, זה יהיה אינטימי וקטן. בוער בי כבר להיות אמא, ואני חושבת שלמרות המימוש העצמי, אין לי ספק שילדים זה הכל ואני כבר כמהה להם. אני רוצה לפחות ארבעה ילדים. אני בטוחה שאהיה אמא מדהימה. אני מדמיינת אותנו בשנתיים הקרובות עוזבים את העיר לאיזה מושב מחוץ לתל אביב ושם מגדלים את הילדים שלנו". 

כאחת שגדלה בלי אבא, עד כמה זה השפיע על ילדותך? 

"הורי התגרשו כשהייתי בת ארבע, ואמי גידלה בכוחות עצמה אותי ואת שני אחי הגדולים. לא הייתי בקשר עם אבא אבל זה גם לא היה חסר לי, כי לא ידעתי מה זה חיים עם אבא, זה היה מצב נתון. בגיל צעיר היה בי איזה סוג של כעס, אבל הוא חלף כי הבנתי שאבא ואמא הם אנשים שעשו ועושים טעויות אנושיות.

"אמא שלי היא אדם מאוד דומיננטי בחיי. היא אמא למופת. באתי מבית שמאמינים בו בעבודה קשה וממנה לקחתי את האופי הזה. לקחתי ממנה גם את העצמאות, לא להיות תלויה באף אחד, לא משנה אם אני במערכת יחסים או לא. הייתה לי ילדות טובה, רקדתי מלא, הייתי תלמידה סבירה, לא משהו יוצא דופן. תמיד רציתי להיות גדולה. הילדות נראתה לי מסגרת לא הוגנת, הרגיז אותי שלא מדברים איתי בגובה העיניים. אמא שלי דיברה אלינו תמיד כילדים בוגרים וקיבלנו ריספקט הרבה מעבר לגיל שהיינו בו. זה מדהים כי זה העניק לי המון ביטחון". 

ולפני ארבע שנים אבא שב לחיים שלך. 

"תוך כדי לימודי המשחק הבנתי שעניין האבא זה משהו לא פתור אצלי והחלטתי לעשות את הצעד. נסעתי אליו, דפקתי על הדלת ומאז הוא שוב בחיי. זה מאוד מורכב, זה תהליך ארוך, לא משהו שקרה ביום. 

"בהתחלה היה לי נורא קשה לקרוא לו 'אבא' הייתי מרגישה מין מחנק כזה בגרון. הוא מאוד דומה לי במראה והוא איש שיחה מדהים וחכם. היום אני מערבת אותו בכל דבר שקורה לי, הוא נותן לי עצות מדהימות. בדיעבד אני יודעת שחיי היו נראים אחרת לגמרי אם הוא היה חלק מהם. הוא גם כמובן מי שגורם לי להרגיש שלמה היום, ויש לו חלק בשינוי שעברתי לאחרונה.

"למדנו להכיר אחד את השנייה, מערכת היחסים בינינו מאוד יפה ובוגרת, אנחנו מדברים על הכל בצורה פתוחה, ואני לא שופטת אותו. מנסה להבין אותי ואותו. זאת בהחלט מתנה שקיבלתי עם החיים, למדתי לא לשפוט אף אחד שעומד מולי, לתת קרדיט לאנשים, לנסות להבין או לשים את עצמי במקומם ותמיד לחפש את ההיגיון שעומד מאחורי כל סיטואציה". 

ובכל זאת, ודאי נותר לך משהו לא פתור עם עצמך.  

"יש לי משהו לא פתור עם צרפת. אני אוהבת לקרוא ספרים של סופרים צרפתים, לשמוע מוזיקה בצרפתית. אני גרה ברחוב ז'אן ז'ורס שהוא שם צרפתי. יש לי משיכה לא ברורה למדינה הזאת, כנראה משהו שקשור לגלגול הקודם שלי. בסופ"ש האחרון נפשנו אני וגילי בפריז, ותמיד כשאני מגיעה לשם אני מרגישה בבית. וזה אבסורד כי הצרפתים הם לא העם הכי ידידותי, ומשום מה יש לי חיבור למקום הזה". 

צריך לדעת לוותר  

לאחר שזכתה בתואר "תגלית השנה", נסעה דניר בגיל 18 בגפה לפריז והתדפקה על דלתות של סוכנויות לדוגמנות. היא גרפה קמפיינים נחשקים למותגי על כמו H&M, גרנייר, ומעצב העל ג'יאנפרנקו פרה, צולמה על ידי צלמים בעלי מוניטין בינלאומי, וכיכבה בכתבות ומגזינים נחשבים בעולם כמו "ELLE". 

כששבה אחרי שלוש שנים לישראל והחלה לימודי משחק, הובילה קמפיינים נחשקים - בין היתר לגוטקס, קאלה ויעקובוב דיאמונד. היא שיחקה בהצגות, בסרטים ובסדרות, הנחתה בתוכנית "אקזיט" ועוד. לפני שלושה חודשים סיימה את הצילומים לסדרת נוער בהפקת "דיסני" שצפויה לעלות למסכים בקרוב, ובימים אלה היא מככבת ב"בית המשאלות".


לא מסתרקת. דניר. צילום: גיא כושי ויריב פיין

"כל הסדרה עשויה מאימפרוביזציות", היא מספרת. "עשינו חצי שנה של חזרות. מדובר בבית זונות של רגשות. אנשים מגיעים לתחנת הרכבת בירושלים לעבור טיפול, שם עומדים על הרציף שחקנים כמו אוולין הגואל, אורי הוכמן, יוסוף סוויד ועוד רבים. הם באים לעבור טיפול בסוגיות לא פתורות. אני מגלמת בסדרה את המורה נינה, אריסטוקרטית צרפתייה, ומגיע אלי לטיפול האקס שלי, שהייתה לנו מערכת יחסים מורכבת ואלימה. הפרויקט היה מעניין בגלל האימפרוביזציה, צריך להמציא את עצמך מחדש והכל פתוח ומשתנה. בגלל שאין טקסט אז צריך להיות קשוב לפרטנר. זה נורא מאתגר". 

את בטח עושה ויתורים בתחום המשחק בגלל העסק. 

"בהחלט כן, אני כמעט לא הולכת לאודישנים, רק מדי פעם, אם זה למשהו גדול. הורדתי הילוך ואני מאוד לא בלחץ על זה. אין לי בעיה גם לא לעשות תקופה פרויקטים במשחק. יש לי לא מעט הצעות להצגות תיאטרון, אבל אני נאלצת לסרב כי זה אומר לומר שלום לעסק למשך שלושה חודשים, וזה לא משהו שאני יכולה להרשות לעצמי עכשיו. אולי בעוד שנה, אחרי שהעסק יהפוך ליציב אחזור לתיאטרון, כי זה הז'אנר האהוב עלי. אני מאמינה שאם אתה מוכשר, אז כן אפשר למצוא את האיזון ולנהל קריירת משחק לצד עוד משהו". 

יש סיכוי שתעזבי את המשחק ותתמקדי רק בעסק? 

"בחיים לא, אני אמשיך במשחק כי זה לנשמה. למזלי, אני עושה רק פרויקטים שאני מחוברת אליהם. אני גם לא שוללת לנסות קריירה בחו"ל, אני מאמינה שיש לי עוד הרבה מה להשיג בתחום הזה. גם נורא מדגדג לי לביים וללמוד קולנוע. אבל זה מה שאני מרגישה היום, יכול להיות שעוד שנתיים יעניינו אותי דברים אחרים". 

איך נראה סדר היום שלך?  

"אני קמה בבוקר, שותה קפה שחור על אחת מהמגשיות שאני אוהבת לאסוף ושומעת מוזיקה צרפתית. משתדלת לפתוח את הבוקר בספורט. אני רצה שעה וחצי כל יום. אני גם שוחה קבוע בבריכת גורדון. יש לי בגד ים של שחייניות מקצועיות וכובע ומשקפיים, זה עושה לי שקט לראש והכל מתיישב לי נכון.

"אני משתדלת לאכול אוכל בריא במהלך היום, וכשאני חוזרת הביתה מיום עבודה, אני יורדת לים ברגל לראות את השקיעה. זה מטר מהבית שלי, אי אפשר לתאר את השילוב של הים, החול והמים. אני יושבת לי בשקט. זה ממלא אותי ועושה לי סיום אדיר ליום. לרוב אני גם נכנסת למים. אני לא רואה טלוויזיה בשעות הפנאי, במיוחד בגלל הריאליטי. לא אקח חלק בתעשייה הזאת. פעם היו תכנים שניתן להשכיל מהם, היום זה פשוט ביזיון. אז אנחנו נפגשים עם חברים או שאני רוכבת על סוסים בשעות הפנאי, ומשפצת רהיטים ואביזרים משומשים שאני מוצאת ברחוב". 

ומהם סודות היופי שלך? 

"זה נשמע רע, אבל אני לא הסתרקתי 15 שנה. אני היחידה בעולם שיוצאת מהספר אחרי חפיפה ורצה לים לשטוף את השיער. הים עושה לי את השיער הכי יפה. בחיים לא משתמשת בקונדישנר, חס ושלום. יש לי בבית בקבוקים עם מי ים שאני שוטפת בהם את השיער. זה הכי יפה לי, אם אני שוטפת במים רגילים אז נהיה לי חלק מדי ויושב פחוס. כל תעשיית השמפואים והקונדישנרים זאת רמאות אחת גדולה. שיער צריך לבוא עם נוכחות. תמיד קינאתי בבחורות מתולתלות עם מלא שיער". 

יש לך גם אח מפורסם, רעואל דניר, שהוציא לאחרונה אלבום, ויש לכם דואט משותף. 

"הוא מוציא תקליט ראשון וחלק משיריו מתנגנים ברדיו. יש לנו שיר משותף באלבום. זה קרה בספונטניות, הוא שר בסלון ואני הצטרפתי אליו ונוצר שם איזה קסם בינינו, אז לקחנו את זה לאולפן. זה לא בא ממקום של להיות זמרת. רעואל גם עומד להתחתן בקרוב. אתמול היינו בארוחת טעימות של המקום שבו הוא עתיד להינשא, אני שמחה בשבילו. אחי הבכור כבר נשוי, בקרוב יגיע גם תורי"