ציפורה ונועה נפגשו בפגייה. שתיהן מכירות היטב את הלילות הארוכים של ישיבה לצד התינוקות הקטנטנים שלהם ציפו זמן כה רב אחרי טיפולי פריון מפרכים. התאומים של נועה נולדו בשבוע ה-36 וצריכים לעלות רק עוד קצת במשקל לפני שיוכלו ללכת הביתה. לתאומים של ציפורה מצפה דרך מעט ארוכה יותר.

"הרופאים אמרו שבשבוע ה-33 הריאות שלהם לא תמיד מספיק מפותחות ולכן הם צריכים לעזור להם לנשום. אמרו לי שהריון תאומים מסוכן יותר, אבל עד שראיתי את הצינורות המחוברים אליהם לא הבנתי עד כמה", אמרה ציפורה בעיניים טרוטות. "כל כך רציתי ילד, לא חלמתי ששני העוברים שהחזירו לי בהפריה ייקלטו, ובטח לא חשבתי שאבלה רבע מההריון שלי במחלקה להריון בסיכון גבוה".

האם הריון תאומים הוא תוצאה שכדאי להימנע ממנה?
השכיחות של הריונות תאומים ספונטניים היא כ-1%, ואף פחות מכך כאשר מדובר בתאומים זהים. העלייה בשיעור טיפולי הפריון גרמה, במקביל להגשמת חלומם של זוגות המבקשים להביא ילד לעולם, גם לעלייה משמעותית בהריונות מרובי עוברים. הסיבה לכך היא השראת ביוץ על ידי תרופות הגורמות לביוץ של יותר מביצית אחת בכל מחזור, או החזרה של יותר מעובר אחד לרחם בטיפולי הפריה על מנת להגביר את הסיכוי להשגת הריון.

עבור זוג המתקשה להשיג הריון, הריון תאומים עשוי להיחשב כברכה, משום שכך הוא זכה בשני ילדים ב"מחיר" טיפול אחד. עם זאת, הריון מרובה עוברים טומן בחובו סיכונים רבים לאם ולעוברים, ובנוסף, עלול להוות נטל רגשי וכלכלי הנובע מגידול שני ילדים בו זמנית, ובפעמים רבות גם בעלי צרכים מיוחדים, בעיקר בשנים הראשונות לחייהם. זעקה גדולה נשמעת מרופאי הילדים המדווחים על עומס רב בפגיות וביחידות לטיפול נמרץ בשל סיבוכים הקשורים להריונות מרובי עוברים, כאשר חלק נכבד מהם מיוחסים לטיפולי פריון.

מחקר שפורסם לאחרונה השווה בין הריונות תאומים לאחר הפריה חוץ גופית ובין שני הריונות עם עובר יחיד, לאותה אם, בטיפולי הפריה נפרדים. לקבוצת התאומים היה סיכון מוגבר בהשוואה להריונות יחיד להיוולד בלידה מוקדמת, במשקל לידה נמוך, ולסבול מסיבוכי פגות נשימתיים ונטייה לזיהומים.

גם האמהות לתאומים היו בסיכון מוגבר לסבול מסיבוכי הריון כמו סוכרת הריונית, רעלת הריון וירידת מים מוקדמת. מן המחקר עולה, כי בנוגע לרוב הסיבוכים המיילדותיים והסיכונים ליילוד, היה עדיף לאם ללדת בשני הריונות נפרדים לאחר טיפולי הפריה מאשר בהריון תאומים.


צילום: ingimage/ASAP

האם ניתן להימנע מהריון מרובה עוברים?
הדרך הטובה ביותר להימנע מהריון מרובה עוברים היא, כמובן, להחזיר רק עובר אחד לרחם במהלך טיפולי הפריה. החשש במקרה זה הוא ירידה בשיעור הצלחת טיפול ההפריה והצורך במחזורי טיפול מרובים. 

דרך נוספת היא הפחתת עוברים בשלב מוקדם בהריון, אך לפתרון זה השלכות מוסריות ורפואיות שונות שהופכות אותו לבלתי מוצלח או בלתי מתקבל על הדעת עבור נשים רבות והרופאים המטפלים.

פתרון נוסף, הצובר תאוצה בשנים האחרונות, הוא "החזרת עובר יחיד אלקטיבית". בטיפול כזה יוחזר לרחם עובר אחד בתנאי שיש עוברים איכותיים שאותם ניתן להקפיא. אם מחזור הטיפול עם העובר ה"טרי" לא יביא לכדי הריון, במחזור הבא יוחזר העובר הקפוא ללא צורך בגירוי שחלתי נוסף. מדינות כמו שוודיה אימצו את השיטה הזו בשנים האחרונות והצליחו לגרום לירידה חדה בשיעורי לידות תאומים מבלי לפגוע בשיעור הילודה.

שיטה זו הוטמעה פחות במדינות כמו ארצות הברית, שבה כל מחזור טיפול ממומן באופן פרטי על ידי הזוג שעובר את טיפולי הפריון ומעוניין להגביר את הסיכוי להשיג הריון על ידי החזרת מספר גדול של עוברים בכל מחזור טיפול, או במדינות כמו איטליה, שבהן החוק אוסר על הקפאת עוברים ככלל.

האיגוד האמריקאי לפריון ממליץ על החזרת עובר יחיד בנשים עם סיכויים טובים להשיג הריון. נשים אלו הן נשים מתחת לגיל 35 , בטיפול ההפריה הראשון שלהן, או שחוו טיפולים מוצלחים קודם לכן, ושיש להן עוברים איכותיים המתאימים לשמירה בהקפאה. האיגוד המקביל בישראל ממליץ על החזרת עובר יחיד בנשים צעירות מגיל 30, אשר זהו להן הטיפול הראשון. כמובן שיש לדון בכל מקרה לגופו, ולזוג והרופא המטפל כדאי לדון יחד באיזו דרך רצוי לבחור על מנת להבטיח את מיטב התנאים והסיכויים להביא ילד בריא לעולם.

עלינו כרופאים החובה ליידע באומץ את מטופלינו בכל האפשרויות העומדות בפניהם, הסיכונים והסיכויים בכל טיפול, ולבחור את המקרים המתאימים שבהם ראוי לשקול החזרה של עובר יחיד.

* פרופ' יוסי לסינג הוא מנהל בית החולים ליס. תוכניתו "תשעה חודשים" משודרת בכל יום שישי ברדיו 99FM בין השעות 12:00-13:00