ג' הביאה אלי את אמה בת ה-70 שהתלוננה על צריבה קשה וגרד באזור איבר המין. תוך כדי בירור האנמנזה סיפרה שכבר כמה שנים הפסיקה לקיים יחסי מין עקב הצריבות בנרתיק, ושבנוסף היא סובלת מדלקות שתן חוזרות ונשנות.

האישה הייתה כבר מיואשת, סיפרה שהייתה אצל מספר רופאי משפחה, גינקולוגים וגם אורולוגים, שטיפלו בה כל הזמן במשחות שונות וטבליות נגד הגרד והצריבה, וכן קיבלה סדרות רבות של טיפול אנטיביוטי, וזה חצי שנה מקבלת גם טיפול מונע בכדור אנטיביוטיקה יומיומי בניסיון להתגבר על דלקות השתן החוזרות, כל זאת ללא הטבה במצבה. 

לאחר בדיקה התברר שכצפוי בגילה, האישה סובל מיובש נרתיקי (מה שנקרא בלשון הרפואית אטרופיה) קשה. כחודשיים לאחר קבלת טיפול פשוט בטבליות של הורמון האסטרוגן במינון נמוך ביותר, פעמיים בשבוע לנרתיק, פסקו הצריבות, הגירודים ודלקות השתן למרות הפסקת הטיפול האנטיביוטי.

אטרופיה נרתיקית היא תופעה שכיחה ומטרידה נשים רבות בגיל המעבר. הבעיה היא שרוב הנשים לא מתלוננות עליה עקב בושה או הבנה "שככה זה כשמתבגרים", ונטייה לחשוב שלא ניתן לפתור את הבעיה. מעבר לכך, נמצא בסקר שערך האיגוד הישראלי לגיל המעבר, שבערך 50% מהנשים לא מודעות לכך שהחסר באסטרוגן הוא הגורם לצריבה בנרתיק, כאב והימנעות מיחסי מין או לדלקות שתן חוזרות.

מצד שני, רופאים רבים לא מבינים את הקשר בין התלונות למצב זה, ומאחר שנשים לא מתלוננות ולא מדווחות על הבעיה - הם לא טורחים ליזום שיחה בכיוון, לא שואלים שאלות מכוונות וגם הם מתייחסים לבעיה כאל תופעה טבעית של הגיל, ולא מרגישים צורך להציע פתרון פשוט שקיים לבעיה, גם כשאינה חמורה עדיין כמו אצל האישה שהגיעה אלי.


רוב הנשים לא מתלוננות. צילום אילוסטרציה: ingimage/ASAP

את הגישה הזו ניתן לראות בתוצאות אותו הסקר שבו נמצא שלמרות המספר הגבוה של הנשים בגיל המעבר שסובלות מהבעיה, 94% מהן לא קיבלו שום טיפול, ובמחקרים מחו"ל מצאו שיותר מ-70% מהרופאים לא יזמו שיחה עם המטופלות שלהם בנושא.

האסטרוגן הוא ההורמון הנשי המוכר ביותר. בגוף האישה יש קולטנים (רצפטורים) להורמון זה בכל איבר ואיבר (למעט הטחול), וקולטנים אלה נמצאים גם בנרתיק ובצינור השופכה. האסטרוגן שומר על האלסטיות של הנרתיק, יוצר בו שכבה עבה של תאים מפרישים בצורת קפלים, ובכך דואג גם ללחלוחית תמידית של הנרתיק.

לחלוחית זו מונעת פציעה של רירית הנרתיק, שומרת עליו מפני זיהומים, במיוחד בזמן החיכוך בעת קיום יחסי מין. הורמון האסטרוגן מופרש מהשחלות מיום הווסת הראשונה ועד הגיע האישה לגיל המעבר, הליך שקורה בגילים 54-45 ובממוצע בגיל 50. חסר זה באסטרוגן גורר עמו שינויים שהולכים ומחמירים ככל שהאישהנמצא יותר שנים במצב ההורמונלי המיוחד שנקרא גיל המעבר.

היעלמות האסטרוגן גורמת להרגשה של יובש בנרתיק, בעיה שכאמור מחמירה עם השנים, וקיימת אצל 60%-50% מהנשים. אפילו בקרב כרבע מהנשים שמטופלות בהורמונים באופן יומיומי קיימת הבעיה. יובש זה מביא להרגשת צריבה, כאב ביחסי מין, דמם בעקבות יחסי מין, שכיחות יתר של זיהומים בנרתיק מלווים בהפרשות והרגשת גרד וצריבה בשפתי הפות. כ-70% מהנשים בגיל 70 לא תקיימנה יחסי מין עקב בעיה זו.

מאחר שקולטנים אלה קיימים גם בצינור השופכה - חסרונם גורם גם לשינויים במערכת השתן. הרירית הספוגית הפנימית כמעט נעלמת, וצינור השתן מתרחב, דבר שגורם לעלייה בשכיחות דלקות שתן, צריבה במתן שתן, תכיפות ונטיית יתר לאובדן שתן.

טיפולים אפשריים ליובש נרתיקי קיימים בצורה של ג'ל לסיכוך בזמן קיום יחסי מין, וכן ג'ל על בסיס צמחי שמושם בנרתיק פעמיים בשבוע ושומר על הלחלוחית שלו. גם קיום יחסי מין באופן סדיר אחרי גיל 50 נמצא כשומר על אלסטיו הנרתיק, בין אם הוא נעשה עם בן זוג או באוננות. תכשירים אלה, אף שנמצאו כיעיליםאצל חלק מהנשים, אינם מחזירים את הנרתיק ל"צעירותו", ואין להם שום השפעה מיטיבה על מערכת השתן.

נראה שהטיפול היעיל ביותר לבעיה הוא מתן אסטרוגן לנרתיק. בארץ קימים שני תכשירים כאלה: אחד בקרם והשני בטבליות קטנות. השימוש בתכשירים פשוט ביותר: יש לשים מנה בנרתיק בלילה לפני השינה, למשך שבועיים כל יום, ובהמשך - שימוש קבוע פעמיים בשבוע. לנשים שמפחדות מהמילה "הורמונים" (ולא בצדק, יש לציין) חשוב לדעת שמדובר במינון כל כך נמוך עד שהוא כמעט זניח. לדוגמה: בטבליות לטיפול דרך הנרתיק הקיימות בשוק, המינון השנתי של האסטרוגן שמקבלת האישה הוא 1.14 מ"ג!!!

מינון זה מקבלת, לדוגמה, אישה שנוטלת כדור כטיפול הורמונלי עקב גלי חום ביום אחד. לפחד ממינון כה נמוך זה בערך כמו לפחד מנזקי העישון אצל מישהי שמעשנת חפיסה אחת של סיגריות בשנה. ואכן, במחקרים נמצא שהטיפול בטוח לחלוטין. הוא לא העלה את שכיחות סרטן הרחם, לא העלה שכיחות של הופעת קרישי דם, ונמצא שאפילו רוב הנשים שחלו בסרטן שד וסובלות מיובש נרתיקי, שלהן לא ניתן טיפול הורמונלי דרך הפה, יכולות להשתמש במינון נמוך זה.

במחקרים נמצא שהטיפול הפשוט משפר את מצב הנרתיק. הרירית מתעבה, הצריבות והכאב ביחסי המין נעלמים, והרטיבות חוזרת למצב שהיה קיים לפני גיל המעבר. במחקר שפורסם לפני חודש, שבו השתתפו 4,100 נשים ו-4,100 גברים, נמצא שיפור ביחסי המין לאחר טיפול באסטרוגן מקומי, שהורגש גם על ידי הנשים וגם על ידי הגברים. כ-60% מהמשתתפים דיווחו על כאבים פחותים בעת קיום יחסי מין, ו-40% מהגברים ו-50% מהנשים דיווחו על עלייה בסיפוק ובהנאה. 

* פרופ' יוסי לסינג הוא מנהל בית החולים ליס. תוכניתו "תשעה חודשים" משודרת בכל יום שישי (12:00-13:00) ברדיו אקו 99FM.