>> אני בת 23 וזה ההריון הראשון שלי. עשיתי בדיקת שקיפות עורפית לפני שבועיים. התוצאות יצאו תקינות ואחרי השקיפות עורפית עברתי בדיקת דם שהייתה צריכה לצאת סטטיסטית 1:1400, אבל יצאה 1:300. ממש נלחצתי מזה, ואמרו לי שאולי אצטרך אולי לעשות מי שפיר. אני קצת לחוצה.

פרופ' לסינג עונה

עשית בדיקת שקיפות עורפית שתפקידה לגלות מה הסיכוי לעובר עם תסמונת דאון. לבדיקת השקיפות העורפית הצמדת גם את בדיקת הדם, שיחד עם השקלול של השקיפות העורפית אמורה להניב מספר שאומר מה הסכנה שאת נושאת עובר עם תסמונת דאון.

אם זה באמת יצא 1:300, אנחנו מתייחסים לזה כאל סיכון קצת גבוה ואם זה באמת המספר, אנחנו נמליץ לך לעשות דיקור מי שפיר. אין מה לחשוש ממי שפיר, אנשים עושים העצמה והאדרה של הפחד. זו בדיקה קצרה, מהירה, יעילה שנעשית תחת אולטרסאונד. הסכנה חלילה לנזק לעובר, או לאבד את העובר היא בשוליים, 1:400-1:500. לא עושים את זה אם לא צריך, אבל אם יש הוראה לעשות, תעשי זאת. זה יעבור בקלות ואת תקבלי תשובה מהירה שהכל בסדר ותתחילי סוף סוף ליהנות מההיריון.

>> יש לי שני ילדים. הקטן בן חודשיים עכשיו. הלכתי להיבדק לאחר הלידה, ונפגשתי עם רופא נשים כדי לדבר אתו על אמצעי מניעה, אני רוצה לעשות הפסקה של שנה וחצי בערך מעכשיו ועד לילד הבא. אמרתי לו שגלולות אני לפעמים מפספסת ושעדיף התקן, והוא אמר לי שבזמן הנקה להתקן יש יותר סיכונים לשים כי הרחם יותר עדין ויש יותר בעיות. עברתי בדיקת אולטרסאונד, בדיוק היה ביוץ ומתברר שהרחם שלי כבר מוכן לילד השלישי, ואז חזרנו לדבר על ההתקן. רציתי לשאול מה יותר נכון. האם הרחם שלי כבר מוכן לקבל התקן או שיש יותר סכנה כי אני מיניקה?

פרופ' לסינג עונה

בד"כ, אחרי ארבעה עד שישה שבועות, הרחם מתכנס ומגיע לגודלו הרגיל, וזו הסיבה שאנחנו מזמנים את הנשים להיבדק כשישה שבועות לאחר הלידה: כדי לראות שתהליך התכנסות הרחם הושלם וכדי לדון באמצעי מניעה.

מדברים על גלולות ועל התקן תוך רחמי ובוחרים מה ראוי ומה המטופלת רוצה, ואם היא רוצה גלולות, אנחנו ניתן לה גלולות שניתנות בעת הנקה ומכילות רק פרוגסטרון, שזה תכשיר הורמונלי שמונע ביחד עם ההנקה את ההריון ולא פוגע באיכות החלב. ואם המטופלת בוחרת בהתקן תוך רחמי, אפשר באותו מעמד להחדיר התקן תוך רחמי. אין שום קשר בין הרחם לבין ההנקה, כך שאין שום מניעה להשתמש בהתקן אם את רוצה בכך.


צילום: ingimage/ASAP

>> לפני מספר חודשים בתי עברה הפלה יזומה בגלל הריון כושל. בעקבות ההפלה היא דיממה  מאוד. היא הגיעה לחדר הניתוח ועברה גרידה. הדימום היה בכמויות עצומות, רע. המצב שלה הוגדר ממש כסכנת חיים. מספר שבועות, אחרי ההפלה, התפתח זיהום, היא קיבלה אנטיביוטיקה ואחרי הביקור אבחנו אצלה הרופאים שהרירית נמחקה ושהיא לא תוכל להרות יותר. השאלה שלי היא אם יש טעם להמשיך לבדוק חוות דעת נוספות.

פרופ' לסינג עונה
אנסה לתת הסבר יותר רחב ומזה גם אגיע למה שאני מציע לעשות. לפעמים, בעקבות גרידות
והפלות לאחר שעובר חדל להתפתח או בסיטואציות מסוימות די נדירות - וב"גרידה" ואנחנו לא מדברים על גרידות פשוטות שאנחנו עושים עשרות פעמים ביום בארץ, אלא על נסיבות יותר מיוחדות - יכול להיות מצב שנגרם נזק לרירית הרחם.

הנזק הזה פירושו שהדפנות של הרחם נדבקים. קוראים לזה "תסמונת ע"ש אשרמן". הביטוי של זה הוא שמחזורי הווסת נעשים מאוד קטנים כי רירית הרחם האפקטיבית, השטח שלה קטן, לפעמים אין וסת כלל. הדרך הנכונה לטיפול היא באמת להוכיח את הדבר ובחלק גדול מהמקרים ניתן אף לטפל בזה.

אנחנו עושים פעולה שנקראת היסטרוסקופיה. היסטרו פירושה רחם, סקופיה פירושה להתבונן. אנחנו מנסים להכניס סיב אופטי אל תוך חלל הרחם ולהעריך את מידת הנזק. לפעמים, או בחלק גדול מהמקרים, ניתן אפילו להפריד בין הדפנות ולשחזר את החלל ואחר כך נותנים לפרק זמן מסוים הורמונים כדי לצמח את הרירית. בשום פנים ואופן אנחנו לא מרימים ידיים. צריך לעשות את אותה בדיקת היסטרוסקופיה, להתבונן, לנסות ולהפריד ולתת תקווה, אבל זה בהחלט סיבוך רציני.

לפני שאנחנו אומרים "בלתי הפיך" יש עוד דרך ארוכה מאוד, ושוב, ברוב המקרים עושים היסטרוסקופיה ולפעמים ניתן לשחרר חלק מההידבקויות, ואז עושים זאת פעם נוספת לאחר זמן מה. מוקדם מדי להתייאש.

פרופ' יוסי לסינג הוא מנהל בית החולים ליס. התוכנית בהשתתפותו "9 חודשים" משודרת בכל יום שישי (12:00-13:00) ברדיו אקו 99FM