רחל (32), בהריונה הראשון בשבוע ה-25, הופנתה על ידי הרופא המטפל לבצע העמסת סוכר (50 גרם). עד כה מהלך ההריון התנהל כשורה. משקלה של רחל טרם ההריון היה 78 ק"ג וגובהה 1.60 מטר. עד כה העלתה רחל 12 ק"ג במשקלה וכעת הינה שוקלת 90 ק"ג. לאמה של רחל ולאחותה של רחל סוכרת.

תוצאת בדיקת העמסת הסוכר של רחל הינה 174 מ"ג (ערך תקין עד 140 מ"ג) ולכן רחל מופנית לביצוע העמסת סוכר של 100 גרם בצום במשך שלוש שעות(שבה נמדדים ערכי הסוכר בצום, ולאחר שעה, שעתיים ושלוש שעות משתיית תמצית הסוכר). בבדיקה זו שלושה מבין הערכים הינם לא תקינים (שני ערכים או יותר שאינם תקינים הינם אבחנתיים לסוכרת הריונית) ולרחל מאובחנת סוכרת הריונית.

מהי סוכרת הריונית, ומהם גורמי הסיכון לה? מדובר באי סבילות חריגה לפחמימות המתגלית בהריון. באופן תקין ובכל ההריונות כחלק ממנגנון גדילת העוברים קיימת אי סבילות לפחמימות (המושרית על ידי הורמונים המופרשים מן השליה) המתבטאת ברמות סוכר גבוהות יותר, במיוחד לאחר ארוחות, בדם האם.

שכיחותה של סוכרת הריונית בישראל היא בכ--6%-7% מכלל ההריונות, כך שלמעשה אחת מכ-15 נשים בהריון תחלה בסוכרת הריונית. גורמי הסיכון להתפתחות סוכרת הריונית הם: גיל אם מבוגר, סוכרת משפחתית, השמנת יתר טרם ההריון ועלייה מוגברת במשקל במהלך ההריון, סוכרת הריונית בהריונות קודמים ונטייה גנטית.

במקרה שלנו לרחל הייתה השמנת יתר טרם ההריון (ה- BMI שלה הינו 30.4). ה-BMI הינו מדד לחישוב מידת ההשמנה. המדד מחושב על ידי חלוקת המשקל (בק"ג) בריבוע הגובה (במטרים). BMI של 21 - 25 נחשב לתקין, BMI של 25-30 נחשב למשקל עודף, ו- BMI של למעלה מ-30 נחשב כהשמנת יתר, וכזה מעל 40 להשמנת יתר קיצונית. 


7% מהנשים סובלות מסוכרת הריון. צילום אילוסטרציה: ingimage/ASAP

כיצד מגלים?

יש לבצע מבחן תגר ("העמסת סוכר") כדי לגלות את אותן נשים הלוקות בסוכרת הריונית. לרוב הנשים מבחן התגר יהיה מבחן סקר של העמסת סוכר של 50 גרם ובדיקת ערך הסוכר כעבור שעה. תוצאה הגבוהה מ-140 מ"ג כעבור שעה (בכ- 15% מן הנבדקות) מחייבת הפניית הנבדקת לבדיקה האבחנתית שהיא העמסת סוכר של 100 גרם לאחר צום לילה, ובדיקת ערכי הסוכר בצום כעבור שעה, שעתיים ושלוש שעות. 

חריגה בשניים או יותר מבין ארבעת הערכים מהווה אבחנה של סוכרת הריונית. בחלק מן המקרים יש להפנות את ההרה ישירות לבדיקת העמסת הסוכר של 100גרם, וזאת כאשר הנבדקת שמנה, בעלת היסטוריה משפחתית של סוכרת, סוכרת הריונית או ילדה בעבר יילוד מעל 4,000 גרם. לכן במקרה זה היה מקום להפנות את רחל ישירות לבדיקה האבחנתית ולא לבדיקת הסקר.

מבחינת העובר: סוכרת הריונית של האם ובמיוחד כזו שאינה מאוזנת היטב, קשורה בסיכון מוגבר לגדילת יתר עוברית (עקב הפרשת הורמון האינסולין על ידי העובר. להורמון זה יש השפעות על גדילת התינוק ברחם) הקשורה בסיכון מוגבר בניתוח קיסרי, פרע כתפיים (סיבוך בלידה שבו לאחר יציאת ראש היילוד הכתפיים אינן יוצאות ויש לבצע פעולות לחלצן - פעולות המעלות את הסיכון לפגיעה עצבית ואף לשיתוק ידו של התינוק) והפרעות מטבוליות שלאחר הלידה (ירידה בערכי הסוכר).

כמו כן, במספר מחקרים נמצא קשר בין ערכי סוכר גבוהים של האם וחוסר איזון קיצוני לבין עלייה בשיעורי התמותה התוך רחמיים. ידוע גם כי ליילודים לאמהות החולות בסוכרת סיכוי מוגבר לסבול מהשמנת יתר, לחלות בסוכרת בגיל צעיר ואף לסבול מתסמונת מטבולית.

מבחינת האם: נוכחות סוכרת הריונית כרוכה בעלייה בסיכוי לעבור השראת לידה ("זירוז" הלידה לפני תום 40 שבועות הריון), עלייה בשיעור הניתוחים הקיסריים, ועלייה בסיכוי לפתח סוכרת מסוג 2 בהמשך החיים (עד 50% - 70% סיכוי תוך 10 שנים). חשוב לציין כי טיפול בסוכרת הריונית במהלך ההריון והורדת ערכי הסוכר קשורים בתוצאי הריון כמעט זהים לנשים ללא סוכרת הריונית, ומכאן החשיבות הרבה בטיפול מצד אחד, וההיענות של ההרה מנגד.

איך מטפלים?

הפחתת צריכת פחמימות על ידי דיאטה, פעילות גופנית וניטור ערכי הסוכר באופן עצמאי על ידי שימוש במודד סוכר מספר פעמים ביום. אם תוך שבעה עד עשרה ימי טיפול בדיאטה ערכי הסוכר בצום, לפני ארוחות ולאחר ארוחות, עדיין גבוהים (וזאת תוך הקפדה על הטיפול הדיאטטי) יש להוסיף טיפול תרופתי. 

עד לפני כעשר שנים הטיפול התבסס על זריקות אינסולין, אך בשנים האחרונות הוכח מעבר לכל ספק, כי ניתן גם לטפל בסוג של כדורים (גליבוריד) המורידים את ערכי הסוכר. כדורים אלו ניתנים עד פעמיים ביום, ובכ-80% מהמקרים הם מפחיתים את הצורך בטיפול באינסולין. כיום ההמלצה של איגוד הבריאות העולמי ושל האגודה האמריקאית לסוכרת, הינה להתחיל בטיפול בכדורים מורידי רמות הסוכר כקו ראשון לפני הטיפול בזריקות אינסולין.

הערכת העובר בהריונות עם סוכרת תחל בשבועות 32-34 על ידי ביצוע ניטור שבועי לפעילות הלבבית, הערכת משקל אחת ל-14-21 יום ומעקב אחר תנועות העובר. החלטה על הקדמת היילוד לשבוע ה-38 והשראת לידה ("זירוז") תישקל בחיוב במקרים שבהם קיים חוסר איזון מספק של הסוכרת, חשד לעובר גדול המתקרב בהערכת משקלו ל-4,000 גרם, או כאשר בבדיקת הרופא את צוואר הרחם מתרשם הרופא כי מצב צוואר הרחם מתאים לזירוז ואינו מעלה את הסיכוי לניתוח קיסרי עקב פעולה זו. 

פרופ' יוסי לסינג הוא מנהל בית החולים ליס. תוכניתו "תשעה חודשים" משודרת בכל שישי (12:00-13:00) ברדיו 99FM.