י' (38), נשואה ללא ילדים, בריאה לחלוטין ובהריונה הראשון. כדרכן של מרבית המטופלות עברה בדיקות של שקיפות עורפית, שתוצאותיהן היו תקינות, וסקירה ראשונה בשבוע ה-15 הייתה תקינה גם כן. כך גם תוצאת בדיקת מי השפיר בשבוע ה-17. כל הבדיקות פורשו כתקינות. בשבוע ה-22 ביצעה את סקירת המערכות השנייה כשגרה, שאף היא העידה כי העובר הינו ללא מומים. עם זאת העיר הרופא כי העובר קטן, ותואם בממדיו עובר בן 19 שבועות.

תוצאת בדיקת הצ'יפ הגנטי הייתה תקינה, כמו גם תוצאות בדיקות ויראליות ואחרות היכולות להסביר עיכוב צמיחה תוך רחמי. בבדיקת המעקב בשבוע ה-24 הסתמן פער של ארבעה שבועות בגדילת העובר. כמות מי השפיר הייתה תקינה, אך זרימת הדם בטבור הייתה מופחתת. המעקב הסתיים בשבוע ה-26, עת התאשפזה י' בדחיפות בעקבות אבחנה של רעלת הריון חמורה: יתר לחץ דם, הפרעה בתפקודי כבד והופעת חלבון בשתן. לצוות הרפואי היה ברור כי הפתרון למחלתה הקשה הינו יילוד העובר, אך הם ניסו להאריך את ההריון במספר ימים, ולו רק כדי לאפשר לזרז את הבשלת ריאות העובר - הפג - על ידי טיפול תרופתי.

שבוע לאחר מכן ערכי לחץ הדם הפכו לקיצוניים, הופיעו סימנים של הפרעה במערכת הקרישה, תפקודי הכבד הידרדרו והחישו את היולדת לחדר הניתוח לביצוע ניתוח קיסרי דחוף. נולדה תינוקת במשקל של כ-500 גרם, כמחצית ממשקלו של יילוד בשבוע זה, שזכתה לטיפול מסור ונמרץ בפגייה. היולדת קיבלה טיפול תומך, ואט אט סימני הרעלת התפוגגו ונעלמו, והיא השתחררה לאחר החלמתה לביתה.

* * *
רעלת הריון היא מחלה המופיעה אך ורק בהריון, ומתבטאת ביתר לחץ דם, חלבון בשתן, אי תפקוד כלייתי, הפרעה בטסיות, הפרעה באנזימי כבד ועוד. בעצם סיבתה עדיין אינה ברורה, אך כל שנה מתות ברחבי העולם כ-50 אלף נשים מהמחלה וסיבוכיה. הסיבוכים הקשים הינם דימום מוחי, התכווצויות קשות (אקלמפסיה), אי ספיקה כלייתית, היפרדות שליה ועוד. בשנים האחרונות הסתבר כי רעלת הריון קשה נוטה להופיע יותר בקרב נשים שיש להן קרישיות יתר בדם, מולדת או נרכשת. הנטייה של רעלת חמורה כזו להישנות בהריון הבא גבוהה ויכולה להגיע ל-50%-60%, וכמתואר היא מופיעה לעתים עם עיכוב צמיחה תוך רחמי.

עד לאחרונה הכלים שעמדו לרשותנו למנוע רעלת הריון חמורה וסיבוכים אחרים בהריון הבא היו מוגבלים ביותר. נהגנו לתת לנשים שהייתה להן רעלת חמורה אספירין, בידיעה שזה יכול להוריד ב-15% עד 17% את שיעור הרעלת בהריון הבא.

בשנים האחרונות נוהגים לבצע בירור של קרישיות יתר בדם לנשים אלו, ולנשים שאצלן קרישיות מוכחת - לתת בהריון הבא זריקות יומיות של מדלל דם הנקרא הפרין בעל משקל מולקולרי נמוך. הסתבר כי מתן של מדללים אלו באופן יומי במהלך ההריון יכול להוריד בנשים שיש להן קרישיות יתר את שיעור הסיבוכים בהריון הבא באופן דרמטי, לרמה של אחוזים בודדים.

בנוסף ערכנו מחקר על נשים ללא קרישיות יתר אך עם ממצאים בשליה המעידים על קרישיות כגון אוטמים בשליה. טיפלנו בחלק מהנשים במדללי דם, והורדנו גם שם את שיעור הסיבוכים ל-5% מול קבוצת ביקורת שלא טופלה, שבה שיעור הסיבוכים היה 60%. כיום נשים אלו מטופלות במדללי דם גם, כאמור, ללא קרישיות, עם שיעורי הצלחה מאוד גבוהים כמתואר.

מה בעצם עושה מדלל הדם? בעיקרון הוא מדלל דם אשר אינו עובר בשליה ואינו מגיע לעובר, והוא מונע, כנראה, יצירת קרישים וסתימות בעורקים של האם המובילים דם לשליה, שהם חלק ממנגנון יצירת רעלת הריון וסיבוכים אחרים. מניעת סתימות תאפשר לדם האם להגיע לסיסי השליה ותאפשר לעובר לצמוח.

מספר מחקרים הולך וגדל מראה היום כי לנשים שיש להן סיבוכים קשים כגון רעלת הריון חמורה, היפרדות שליה, עיכוב צמיחה תוך רחמי ומות עובר ברחם על רקע אספקת דם לקויה לשליה, טיפול במדלל דם ימנע בשיעור מאוד גבוה סיבוכים בהריון הבא, והרבה יותר ממה שאספירין עושה.

* * *
במקרה של י', לאחר שקיבלה ייעוץ, ערכה בדיקות רבות. לא נמצאה קרישיות יתר בדמה, אך בשליה נמצאו ממצאים קשים כגון אוטמים, המראים על אספקת דם לקויה לשליה. י' הרתה וקיבלה החל מיום ההריון הראשון ועד סופו טיפול יומי בזריקות של מדללי דם. מהלך ההריון היה מלווה בחרדות גדולות, ולעתים נוצר רושם שיש עצירה בצמיחת העובר. אך ההריון התנהל באופן תקין לחלוטין, והיא ילדה בניתוח קיסרי תינוק במשקל 2,900 גרם בריא, ללא כל סיבוכים לאם ולעובר.