במאי האחרון נכנסתי להריון ספונטני (בגיל 30). לאחר 12 שבועות ההריון חדל להתפתח ועברתי גרידה. כארבעה חודשים לאחר הגרידה לא הגיע דימום וסתי והתחלתי לעבור בדיקות הורמונליות. בנוסף עברתי היסטרוסקופיה אבחנתית שבה גילו שארית הריון. לאחר מספר שבועות עברתי היסטרוסקופיה ניתוחית וקיבלתי שני סוגי הורמונים לחיזוק הרירית. 

אחרי שבועיים קיבלתי מחזור והלכתי לרופא שלי להיסטרוסקופיה אבחנתית נוספת שבה נצפתה הידבקות. רציתי לשאול כיצד הידבקות נוצרת, והאם היסטרוסקופיה ניתוחית נוספת תיצור עוד הידבקויות.

פרופ' לסינג עונה: זה סיפור קצת מורכב שנמשך אצלך הרבה זמן, אבל בסוף מן הסתם, תצאי ממנו. את היית בהריון ובוצעה גרידה. במהלך הגרידה קורה לעתים שנשארת שארית שליה בתוך חלל הרחם. השארית זוהתה מספר חודשים לאחר הפעולה הזו, היא כבר הייתה די דבוקה בתוך הרחם ובעקבות פעולת הסילוק שלה ולמרות ההורמונים שקיבלת, נוצרה הידבקות בתוך הרחם. קטע מדופן הרחם הקדמי נדבק אל קטע מדופן הרחם האחורי. 

חלל הרחם אינו שלם יותר ויש בו קטע שהוא אינו פונקציונלי. הרופא שלך עשה נכון וביקש ממך לקחת הורמון מסוים שנקרא אסטרוגן שמטרתו להאיץ את צמיחת רירית הרחם ובאופן זה לכסות את הקטע שנחשף בעת הוצאת השארית, כדי לדאוג לכך שהרירית תהיה שוב שלמה לכל אורכה. המחזור שהגיע אחר כך מלמד שהרירית שוב מתפקדת.

הרופא שלך רצה לבדוק שחלל הרחם תקין לחלוטין ובבדיקה מצא שיש הידבקות קלה והוא שולח אותך לפעולה נכונה לעשות היסטרוסקופיה - להתבונן אל תוך חלל הרחם ובאמצעות מספריים עדינים לנתק את ההידבקות הזאת. אני משוכנע שבתום הפעולה הזו חלל הרחם יחזור לקדמותו ואת תוכלי לשאת הריון תקין עד תומו.


אם יש הידבקות, עושים היסטרוסקופיה. צילום אילוסטרציה: ingimage/ASAP

אני בת 38. לפני חודש הייתה לי הפלה טבעית, ללא גרידה, בשבוע ה-6-7. רציתי לדעת מתי מומלץ לי לנסות להרות שוב. הרופא שמטפל בי המליץ לי להמתין. מתי לנסות?

פרופ' לסינג עונה: ביום ראשון בשמונה... אנחנו מבדילים בין הפלה שלמה לבלתי שלמה. אנחנו מדברים על הריונות מוקדמים בשבוע ה-7-10 , עובר שחדל מלהתפתח. ואמרנו הרבה פעמים שזו תופעה שכיחה שלא מעידה ברוב המקרים על שום דבר מעבר לזה שזה עובר שמלכתחילה היה לא תקין וחדל מלהתפתח. במקרה שלך הוא נפלט בשלמותו.

אנחנו רואים אחר כך באולטרה סאונד שרירית הרחם סדירה למלוא אורכה. לפעמים העובר לא נפלט בשלמותו ויש קצת דימומים ואז הרופא צריך לסלק את השאריות החוצה. העצה שאני נותן למטופלות זה "אל תקיימו יחסים עשרה ימים כדי שהדימום, אם יש, ייפסק. כדי שלא יהיה זיהום". אבל אחר כך נסי להיכנס להריון. היה ויהיה ביוץ והעובר ישתרש, מזל טוב, יהיה הריון. היה ולא, אז זה יקרה בחודש הבא. אני אף פעם לא הבנתי את הדרישה להמתין דווקא שלושה חודשים, למשל, בניגוד לשניים או לארבעה.


אחרי הפלה, בודקים את הרירית באולטרה סאונד. צילום: ingimage/ASAP


זיהו אצלי הריון מחוץ לרחם בשבוע ה-7 וטופלתי בזריקת מטוטרוקסט. אני בסך הכל בחורה בריאה וזה היה גם ההריון הראשון. רציתי לדעת אם יש משהו שאפשר לעשות אחר כך למניעה. מה הסיכוי שזה יקרה שוב?

פרופ' לסינג עונה: הריון מחוץ לרחם הוא תופעה שכיחה. בערך אחוז מכל ההריונות הם הריונות שהם לא במקומם, כלומר אקטופיים. כשאומרים "הריון מחוץ לרחם" מתכוונים לחצוצרה. איך אנחנו מטפלים בהריון מחוץ לרחם? אנחנו עושים הכל כדי לשמר את הפריון של האישה. פעם היינו עושים ניתוחים כדי להיפרד מהר ככל האפשר מהחצוצרה. 

אבל היום, כשכבר למדנו את התופעה, את פגעיה ונזקיה ושזוהי חובה קדושה לשמר את הפריון, הרי אנחנו מתייחסים אל הריון מחוץ לרחם  באופן שונה, על פי התנאים שהוא מציג. אם מגיעה אישה אל חדר המיון עם חצוצרה פרוצה ומדממת ונשקפת סכנה לחייה, אנחנו נסלק את החצוצרה. אם הנזק בחצוצרה הוא כזה שהיא כבר לא תהיה יותר תפקודית, גם אז נסלק את החצוצרה.

אבל במקרים שמזהים בהם את ההריון יחסית מוקדם וכאשר ערכי ההריון לא גבוהים יתר על המידה או נסוגים, אנחנו לא מסלקים את החצוצרה, אלא נותנים זריקה במינון נמוך שממס את תאי ההריון, וההריון הזה מתפוגג לו. אנו עושים זאת כדי להותיר את החצוצרה במקומה. עכשיו יש לנו בצד אחד חצוצרה תקינה ובצד השני חצוצרה שהיה בה הריון, אבל יש עוד סיכוי שגם היא תתפקד ותעביר דרכה עובר אל חלל הרחם.

עם זאת, חצוצרות כאלה, יש סכנה גדולה יותר שיהיה בהן שוב הריון מחוץ לרחם. למנוע את זה - לא ניתן. לנסות להיכנס להריון - חובה עלינו! ההמלצה היא להיות ערנית ומוקדם ככל האפשר. ניתן באולטרה סאונד נרתיקי לגלות את שק ההריון. אם הוא ברחם, אז הכל תקין. אם לא, נעקוב עוד קצת ונראה אם הוא במקום או לא.

* פרופ' יוסי לסינג הוא מנהל בית החולים ליס. תוכניתו "תשעה חודשים" משודרת בכל שישי (12:00-13:00) ברדיו אקו 99FM.