מדינת ישראל יכולה להתגאות ברשת מעבדות להפריה חוץ גופית מהמתקדמת ביותר, שנמצאות היום כמעט בכל בתי החולים בארץ. יחד עם זאת, לא כל הזוגות שעוברים טיפולי פוריות מצליחים להשיג הריון גם לאחר מספר מחזורי טיפול. במאמר זה ננסה להבין את הסיבות לכישלון, ובעיקר איזה טכנולוגיות יש לנו היום במעבדות בכדי להתגבר על מכשלות אלה.

אצל רב הזוגות אנחנו מצליחים כיום להשיג עוברים. כלומר: יש לנו במעבדות מספר טכנולוגיות הקשורות במיקרומניפולציה (המכונה בשפה המקצועית ICSI), המאפשרות לנו להזריק את הזרע ישירות לביצית ולהשיג עוברים, גם במקרים שבעיית הפריון מקורה בגבר וגם באלה שמקורה אצל האישה. לכן, עיקר האתגרים איתם אנחנו מתמודדים היום הוא באותם זוגות שאצלם אנחנו מצליחים להשיג הפריה ועוברים, אבל החזרתם לרחם אינה מניבה הריון.

חשוב להדגיש כי בכל מקרה, גם זוג פורה ללא בעיות פריון כלל, הסיכוי להריון בחודש מסוים הוא לא יותר מ-30 אחוז בשל סיבות שקשורות בעובר, וגם כאלה הקשורות ברחם שאמור לקלוט את ההריון. לכן, זוג הפונה לטיפולי הפריה חוץ-גופית ומתקבלים עוברים במעבדה, חשוב שידע שהעוברים צפויים להיקלט בטיפול הראשון, אך יתכן שרק בטיפול השני או השלישי.

שתי טכנולוגיות מתקדמות הגיעו לפתחן של מעבדות ה-IVF בשנתיים האחרונות, ואלה יכולות לסייע להגדיל את הסיכוי להריון: הכלי הראשון הוא מכשיר האמבריוסקופ המהווה כיום את הסביבה האופטימלית לגידול העוברים במעבדה, ומחקה בצורה הטובה ביותר את התנאים של גדילת העובר בסביבתו הטבעית ברחם האישה. בעבר היינו מגדלים את העוברים באינקובטורים גדולים, ופעם ביום היו עובדי המעבדה מוציאים אותם לשם הסתכלות במיקרוסקופ, מעקב אחר התפתחותם ובחירת העוברים המובילים לשם החזרה לרחם.


צילום אילוסטרציה: רויטרס

האמבריוסקופ המתקדם הוכנס למעבדות ה-IVF לראשונה בספרד ובדנמרק החל משנת 2010. בי"ח ליס היה הראשון להביא אותו לארץ, והכניס אותו לשימוש בשנת 2012. כיום הוא נמצא בכמה וכמה מעבדות IVF ברחבי הארץ. מכשיר זה בנוי מאינקובטור מתקדם אשר בתוכו גם מיקרוסקופ המחובר למחשב, ומצלם את העוברים כל 20 דקות, מבלי הצורך להוציאם החוצה. במחשב נאספות התמונות והמידע לגבי כל עובר ועובר, ובמעבדה ניתן לצפות בהם בכל שלב.

לאמבריוסקופ מספר יתרונות: העוברים גדלים בתוכו משלב ההפריה ועד השלב בו יש להחזירם לרחם האישה, ללא הפרעה וללא נגיעת יד אדם; ניתן לצפות בתמונות המצולמות של העובר בכל שלב ושלב בהתפתחותו של העובר, בכל זמן, מבלי צורך להוציא את העוברים מהאינקובטור; היות וההסתכלות על העוברים נעשית במחשב, ניתן לחזור ולנתח את איכות העובר בכל נקודת זמן, בעיון רב, תוך דיון מעמיק, עם כל הצוות, על איכותו והתפתחותו; האינקובטור של האמבריוסקופ ידוע כטוב ביותר מבחינת התנאים שמספק לעובר לגדילה והתפתחות.

צילום העוברים כל מספר דקות מאפשר לצוות המעבדה לעקוב אחר התפתחותו, ולקבוע בדיוק רב מתי כל עובר התחלק ולכמה תאים. מידע זה נותן לצוות כלי נוסף לבחירת העובר בעל פוטנציאל ההשרשה הגבוה ביותר. לאור כל אלה, נמצא שגידול העוברים באמבריוסקופ מעלה את הסיכוי להריון ומאפשר לצוות להחזיר מספר קטן יותר של עוברים לרחם, ובכך למנוע הריון מרובה עוברים.

הטכנולוגיה השניה שמיושמת כיום במעבדות הינה בדיקת סקר גנטית של העובר. אחת הסיבות שיכולות להסביר כשלונות חוזרים בטיפולי הפריה חוץ גופית הינה חוסר תקינות גנטית של העוברים, המכונה בשפה המקצועית אנאפלואידיה. במקרה זה לא מדובר על מחלות גנטיות העוברות בתורשה מההורים, אלא על שינויים בגנום שנוצרים בעובר במהלך ההפריה וההתפתחות במעבדה.

ממחקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות עולה שמעל מחצית מעוברי IVF אינם תקינים גנטית, ויש בהם מספר לא תקין של כרומוזומים, ולכן הסיכוי שלהם להתפתח להריון וללידה הוא קטן. לאחרונה נכנסה לחלק מהמעבדות טכנולוגיה מתקדמת המאפשרת בדיקת סקר של העוברים תוך כדי גדילתם במעבדה ומאפשרת לברור את העוברים התקינים גנטית ורק אותם להחזיר לרחם, ובכך להגדיל את הסיכוי להריון.

השיטה מכונה בדיקת סקר גנטית לעוברים, PGS. אמנם שיטת PGS בטכנולוגיה פשוטה יותר והייתה קיימת כבר לפני כ-10 שנים, אולם שני פיתוחים של השנים האחרונות הביאו לשדרוג הטכנולוגיה עד כדי יישומה במעבדות ה-IVF ביעילות גבוהה הרבה יותר. האחת היא היכולת לדגום מהעובר מספר תאים (ולא תא אחד כמו בעבר), כשהעובר בן חמישה ימים לאחר ההפריה. והשניה - בדיקה גנטית של כל 23 זוגות הכרומוזומים ברזולוציה (כושר הפרדה) גבוהה משמעותית מבעבר.

לאור כל הפיתוחים הללו ניתן כיום לבנות מסלול טיפול לזוגות מטופלי IVF שלא מצליחים להרות בטכנולוגיות הרגילות: לבצע 3-5 מחזורים בהם העוברים יגודלו באמבריוסקופ תוך מעקב דקדקני אחר התפתחותם ובחירת העוברים בעלי הפוטנציאל הטוב ביותר להחזרה לרחם. במידה ולאחר 3-5 מחזורים כנ"ל הזוג לא השיג הריון ומתפתחים לו בכל מחזור טיפול לפחות מספר עוברים המגיעים להתפתחות עד יום 5 לאחר ההפריה, ניתן לדגום מהם תאים לבדיקת סקר גנטית, ולהחזיר לרחם רק את העוברים הבריאים.

מכשיר האמבריוסקופ, כפי שצוין, נמצא בלא מעט מעבדות IVF בישראל, ולכן האפשרות הזו בהחלט זמינה לציבור המטופלים הרחב. הבדיקה הגנטית מבוצעת במעבדת בי"ח ליס ובעוד מספר מעבדות בודדות שכבר הטמיעו אותה, אולם עלותה גבוהה והיא אינה נכללת בסל הבריאות. יחד עם זאת, לאור הקושי בהתמודדות עם טיפולי הפריה חוץ גופית חוזרים, יש מקום לשקול טיפולים אלה באותם מקרים בהם לא מושג הריון.