>> אני בת 41 ואני בטיפולי פוריות לקראת ההריון השני. יש לי ילד בן שנתיים. אחרי שהצלחתי להיכנס להריון עם IVF, לצערי, לא היה דופק לעובר. נאלצתי לעשות הפלה וגרידה. זה היה לפני כשבועיים. רציתי לשאול לפני בדיקת הביקורת - וכמובן שאני רוצה לחזור לטיפולים כמה שיותר מהר - האם יש צורך לחכות כדי לתת לרחם להחלים, או שזה לא מפריע?

פרופ' לסינג עונה:

אני שותף מלא לכאב ולאכזבה. דברים כאלה מתרחשים בגיל 41 באחוזים גבוהים אף יותר מאשר בגילים צעירים יותר. זו תופעה מוכרת. בדרך כלל הסיבה היא פגם ראשוני בעובר. עצתי היא לא להתאבל יותר מדי משום שהעובר הזה היה אפריורי מקולקל. מתוך דברייך עולה שאת נחושה לרוץ, ובאופן תאורטי אחרי עשרה ימים-שבועיים מהביוץ הראשון כבר אפשר להתעבר.

לאחר הווסת הראשון זה הסימן שהמעגל ההורמונלי חזר לקדמותו. בדיקת אולטרה-סאונד תוכיח שהרחם ריק, מכונס כהלכה ושאין מניעה מלהתחיל טיפול נוסף. עברת גרידה, אם היא בוצעה כהלכה אין בה צלקת, ואם הווסת שלאחר הפעולה יהיה בעל אופי רגיל והאולטרה-סאונד יוכיח שהרחם ריק ושהרירית סדירה, חזרי לרופאך וחזרי לקבל טיפול, ואנחנו נשלח לך איחולי הצלחה.

>> אני בת 29 בהריון השני, שבוע 9. לפני כשבועיים עשיתי בדיקת דם בעקבות הפניה של הרופא שלי, ונמצא CMV חיובי. הרופא נראה קצת מודאג. הוא הציג בפני כל מיני אפשרויות, כולל הפסקת הריון. הוא הציג את הסיכון שיש בהריון כזה והפנה אותי לבדיקת דם נוספת. הבדיקה הנוספת הראתה ערכים קצת שונים. רציתי להתייעץ לגבי רמת הסיכון.

פרופ' לסינג עונה:

אנחנו מדברים על וירוס שנקרא CMV. לפעמים האם מודעת לזה שהזדהמה בווירוס ובחלק גדול מהמקרים היא לא יודעת כלל. אם היא מודעת לווירוס, היא תספר שהיא חוותה מחלה שמזכירה שפעת. הווירוס הזה מסוגל לעבור לשליה ובאחוזים קטנים מסוגל גם לפגוע בעובר. אם זה בחודשים הראשונים של ההריון, זה יכול לפגוע באיברים כמו המוח והכבד. אבל לא כל אישה שלקתה בווירוס, בהכרח העובר שלה הזדהם.


צילום: ingimage/ASAP

פעם היינו יותר תקיפים בנושא ולחלק גדול מהנשים שהייתה עדות לכך שנחשפו לווירוס, היינו ממליצים על הפסקת הריון. היום למדנו יותר על המחלה, לעקוב אחריה ולראות באולטרה-סאונד אם ישנם נזקים. ואם ישנו סיכוי שהעובר בריא, אז למה להפסיק את ההריון? ולכן ההמלצה תהיה, מן הסתם, לעבור בשבוע ה-21 בדיקת מי שפיר כדי לגלות אם יש עדות לכך שהעובר הזדהם.

למה בשבוע ה-21 ולא בשבוע ה-17-18 שזה השבוע שבדרך כלל עושים בו בדיקת מי שפיר? משום שהווירוס הזה מופרש בשתן ומי השפיר בשבוע ה-21 הם השתן של העובר. זאת אומרת שבחלק השני של ההריון, העובר רוחץ בתוך השתן שלו בחלל הרחם. אנחנו נעשה את דיקור מי השפיר ובתוך 72 שעות נדע אם העובר הזה הזדהם או לא.

>> אני רוצה לשאול משהו בנוגע לדם טבורי. אני מתלבטת אם לשמור או לא. האם באמת משתמשים בזה והאם יש הצדקה לשימור? ושאלה נוספת היא: אני עתידה לעבור ניתוח קיסרי. האם זה נכון שהכמות הנאספת אחרי ניתוח שכזה היא קטנה יותר מאשר בלידה רגילה, והאם זה מעודד ניתוק מוקדם יותר של חבל הטבור, שאותו ממילא מנתקים מהר יותר בניתוח קיסרי מאשר בלידה רגילה?

פרופ' לסינג עונה:
למדנו שאם נשיג תאי גזע, תאים בלתי ממוינים, תאים צעירים - שכמותם יש הרבה בדם הטבורי ונשמר אותו - בבוא היום תתפתחנה טכנולוגיות שיאפשרו לנו לקחת את תאי הגזע ולכוון אותם בדרך זו או אחרת לתאים ייעודיים. תא גזע הוא תא בלתי ספציפי ששומר על הפוטנציאל להתפתח לכיוון תא דם, או תא כבד, או תא מפריש אינסולין או תא מוח וכו'.

השימוש שיש בדם הטבורי היום קיים בבנקים פרטיים וגם בבנק הציבורי. אנחנו יודעים לאסוף את דם השליה שזה דם העובר שנותר בשליה, ולבודד מתוכו את תאי הגזע ולהקפיא אותם. ויש לא מעט מקרים, בעיקר במחלות שקשורות במערכת הדם, לפעמים אפילו אצל אחיו של היילוד, שבהם בגלל הדמיון הגנטי שבין אחים ניתן להשתמש בתאי הגזע האלה, לעשות השתלה של מח עצם וכו' - ויש בזה הצלחות. זה סוג של ביטוח, אם יש לכם הכסף לזה. נכון שבניתוח קיסרי מפרידים את חבל הטבור יותר מוקדם ומסלקים את השליה החוצה, אבל אני לא יודע על כך שבניתוח קיסרי אוספים פחות דם.

* פרופ' יוסי לסינג הוא מנהל בית החולים ליס. תוכניתו "תשעה חודשים" משודרת בכל שישי (12:00-13:00) ברדיו אקו 99FM.