>> לפני כשלוש שנים עברתי סקלרודרמה קרייסס אחרי לידתי השנייה. למעשה מאז עברתי תהליך שיקום ארוך שכלל אשפוז ודיי אוסרים עלי הריון נוסף. קרה לי נס והכליות התאוששו. טופלתי בדיאליזה כחצי שנה ויצאתי מזה. אבל אני מסובכת גם עם קרישיות יתר, הריאות שלי לא מתאווררות כמו שצריך. השאלה שלי האם אתה מכיר מההיסטוריה הרפואית שלך נשים שעברו את מה שעברתי ועברו הריון נוסף וצלחו אותו?

פרופ' לסינג עונה:

אני מבין מתוך שאלתך שרופאיך אומרים לך "זכית בחייך". יש לך שני ילדים ולא אני צריך לקצוב כמה ילדים מישהו צריך כדי לחוש תחושה של אושר, אבל אני חושב שכל בר דעת יכול לומר לך: עברת מחלה קשה - סקלרודרמה. מחלה לא מאוד שכיחה, מחלה אוטו-אימונית שבה גופך מזהה חלקים מסוימים במבנה התא כזרים ומנסה לדחות אותם, ויש לזה מופעים קשים שיכולים לפגוע בעיקר בעור, אבל פוגעים פגיעה קשה באברי מטרה אחרים, ואצלך זה פגע באיבר מטרה קריטי שהוא הכליות. אז הייתה לך אי ספיקה כלייתית שטופלה בדיאליזה. זכית וצלחת את זה. יש לך נטייה לקרישיות יתר, יש לך הפרעה נשימתית, אבל יש לך שני ילדים, את חיה. קחי ביד ימין ילד אחד ביד שמאל ילד שני, שבי על שפת הים בשעת השקיעה. אני מצטרף לכל מי שאמר לך להסתפק בחיוך ובתודה בנסיבות האלה.

>>> רוצים לקבל ניוזלטר של אתר דה פוסט? הירשמו כאן


צילום אילוסטרציה: Ingimage / ASAP

>> אשתי בהריון שני, לקראת סוף שבוע 18. בשבוע 15+4 נעשתה סקירה ראשונה שבה אובחן קלאב פוט קל. השבוע היינו ביעוץ גנטי והומלץ לנו על כל מיני השלמות של בדיקות גנטיות ועל דיקור מי שפיר וצ'יפ גנטי. אנחנו בהתלבטות האם לבצע את הבדיקה או לא.

פרופ' לסינג עונה:

במהלך ההיריון אנחנו עוסקים בבדיקות שתפקידן ללמד כמה שיותר על העובר. התגלה עובר עם קלאב פוט קל - מצב שבו כף הרגל נוטה מעט הצידה. יש מידות שונות של הקלאב פוט וכשהוא קל הוא ברוב המקרים בר טיפול. אמר לך הגנטיקאי שייתכן וזה חלק ממצרף אחר, אולי חלק מבעיה רחבה יותר והמליץ לעשות מי שפיר ואח"כ גם צ'יפ גנטי. בדיקת מי השפיר בודקת את הכרומוזומים שישנם בתאי העובר.

אנחנו יודעים שכל ה-NA שלנו נמצא במארזים שקוראים להם כרומוזום. יש 23 צמדי מארזים כאלה ובדיקת מי השפיר, שהיא בדיקה פולשנית שבמהלכה מחדירים מחט תחת אולטרסאונד למי השפיר, יודעת לומר לנו האם יש מספר ראוי של כרומוזומים ואם הם בנויים כהלכה. לאחרונה יש בדיקה נוספת, הצ'יפ הגנטי שמגיעה לרזולוציות יותר גבוהות. עכשיו נשאלת השאלה הרצינית של דיקור מי השפיר, האם אנחנו רוצים לעבור את הפעולה הפולשנית. המספרים היום על הסיכון לאבד חלילה את ההיריון עומדים על 1:400-1:600. עם המידע הזה צא לדרך. אני אישית מצטרף ליועץ הגנטי שהמליץ לכם לעשות את זה.

>> אני בת 55 ועושה מעקב אולטרסאונד בגלל שרירנים. באחת הבדיקות ראו שרירית הרחם מעובה, הרופאה עשתה לי בדיקת פיפל, היה לי דימום מאוד חזק והיא נתנה לי פרימולוט. שמעתי שישנו טיפול בשרירנים בגלי קול - חימום בטמפרטורה גבוה, השרירן מומס והרקמה נספגת בגוף. רציתי לשאול אותך מה צריכים להיות השיקולים שלי לגבי הבדיקה הזו.

פרופ' לסינג עונה:

את בת 55, בגיל המעבר. גיל המעבר מתאפיין בזה שמחזורי הווסת חדלים, כביטוי לכך שמלאי הביציות המוגדר מראש, שקיים בשחלות, אזל. שרירן רחם הוא גידול שפיר שעולה מרקמת הרחם. הוא נקרא מיומה. שכיח ביותר. כ-35 אחוז מכל הנשים מעל גיל 40 הן כאלה שיש להן מיומות. אנחנו מתייחסים אליהם, עפ"י מידת אי הנוחות שהם גורמים למטופלת. לפעמים זה גורם לדימום, לכאב, ללחץ - במידה שזה מגיע לממדים גדולים מאוד. הרופאה שלחה אותך לבדיקה שקוראים לה פיפל בגלל דימום לא סדיר - היא הכניסה לרחמך צינורית דקיקה ודגמה את התאים.

אם מוצאים שהכל שפיר, יושבים עם המטופלת ושואלים מה בעצם מפריע לה. אם המיומות לא מפריעות, אפשר להותיר אותן שם. למנוע צניחת יתר של רירית זו בהחלט החלטה אסטרטגית ולטובת הדבר הזה היא נתנה לך כדורים. בנוגע להמסת המיומות תחת אולטרסאונד בטמפרטורות גבוהות, על הסיבוכים והסיכויים של זה, אני לא יודע מה גודלן של המיומות. אם הן שם והם לא מפריעות, לא הייתי נוגע בהן ומתמודד בסוגיות האחרות בדרך אחרת.

התוכנית "9 חודשים" עם פרופ' יוסי לסינג משודרת בכל יום שישי (12:00-13:00) ברדיו אקו 99FM