נולדתי עם חך ושפה שסועים. יש לי ילד אחד, בן עשרה חודשים, מהריון לא מתוכנן. בעלי ואני מתכננים עוד הריון ואני מבינה שאם יוולד לי ילד עם חך ושפה שסועים זה יהיה קטסטרופלי מבחינה פיזית ונפשית, על בסיס מה שעברתי בחיים. עברתי תשעה ניתוחים ושיקום פה מלא. אני רוצה לדעת איזה בדיקות ניתן לעשות.

פרופ' לסינג עונה: אני לא מכיר את הקשר של המום הזה עם גנטיקה. לדעתי זה לא משהו שניתן לזהות אותו בבדיקות גנטיות ולמנוע את היווצרותו על ידי אבחון גנטי לפני שמחזירים עוברים למשל. אבל כל איש אולטרסאונד מנוסה יודע לזהות חך שסוע כבר בשליש הראשון, או בראשיתו של השליש השני, בסקירת מערכות בשבוע 14-15. 

חך שסוע הוא באמת מום קשה שפוגע מאוד באיכות החיים והוא בר זיהוי יחסית מוקדם. האם ניתן למנוע את לידתו של ילד עם מום כזה על ידי אבחון גנטי טרוםהשרשתי? קטונתי מלענות לך, תצטרכי להיוועץ עם גנטיקאי.

אבל אני אומר לך לבטח שאנשי אולטרסאונד מנוסים יזהו את החך השסוע. את השפה השסועה גם יזהו, אבל זו בעיקר בעיה אסתטית, אני לא מקל בה ראש אך היא לא מסכנת חיים. החך השסוע הוא בעיה אמיתית.


איש אולטרסאונד מיומן יזהה חך שסוע. צילום: ingimage/ASAP

אשתי בהריון בשבוע שמיני. אנחנו תוהים לגבי מה מותר ומה אסור מבחינת תזונה וספורט. אומרים לא לאכול בשר נא, לא לאכול סושי.

פרופ' לסינג עונה: יש לי בקשה אליך. דבר אחד אל תעשו במהלך ההריון: קורס צלילה! פרט לזה תעשו מה שאתם רוצים. אם אתם שותים אלכוהול בכמויותיתרות, אנא צמצמו. פרט לזה, תחיו חיים רגילים. ביפן, לדעתי, הם אוכלים סושי. ראוי שהסושי יהיה טרי. כי כל הבעיה היא בטריות. יש פרזיטים נדירים שיכולים להופיע בגבינות או בבשר, אז ראוי לו לבשר להיות מבושל. ואם אתה אוכל סושי, אז שיהיה טרי וטוב. יש נטייה גדולה להבהיל את כולם. תחיו חיים רגילים.

היא בשבוע שמיני? שתמשיך להלך ולעשות ספורט. לא להפוך את ההריון למחלה. זה בטח לא זמן לעשות ספורט תחרותי, אבל לעשות ספורט בטווח האירובי בהחלט אפשר. עם הזמן הבטן תגדל ושיווי המשקל של היולדת קצת ישתנה, אז אנחנו נתאים את ההתנהגות לנסיבות.


סושי, הקפידו שיהיה טרי. צילום: ingimage/ASAP

עברתי לפני כשנה וחצי גרידה ולפני חודש עברתי שוב הפלה. בשבוע 11 בשקיפות, לא ראו דופק. אני בת 34, ורציתי לדעת מה הסבירות שזה יחזור? למה זה קרה? אני אציין שבפעם השנייה זה היה עם טיפולי פוריות ונקלטתי בפעם הראשונה.

פרופ' לסינג עונה: שני ההריונות הראשונים שלך הסתיימו בהפלות בשבוע מוקדם. זו אחת השאלות היותר מטרידות וכואבות שאנו, רופאי הנשים, נתקלים בהן וצריך, לעתים, להשתמש בהמון מילים כדי לענות על השאלה "למה זה קורה לי".

נתחיל בזה שבעולם, מה שאת מתארת לא מוגדר בכלל כבעיה רפואית. כשאנחנו מלמדים רפואה, אנחנו מדברים על כך שרק במקרה של אישה שיש לה שלוש הפלות עוקבות, אנחנו נאמר שיש לה נטיה להפלות. זה עלה מתצפית שגילתה שהמין האנושי הוא לא מאוד פורה, יש מינים שהם לאין ערוך יותר פוריים. המספרים מדברים על 17-18 אחוז מהנשים בשנות הפריון, בהיותן בנות עשרים או שלושים פלוס, שמפילות. כמעט כל אישה חמישית מפילה. אצלנו מגיבים לזה אחרת.

מרבית הנשים, כשזה מתרחש פעמיים, פונות לעזרה רפואית. לאישה שהפילה שלוש הפלות רצופות כ- 70 אחוזי הצלחה של התעברות בהריון הרביעי. אנחנו צריכים לענות על שלוש שאלות בסוגיה של הפלות חוזרות: הנטיה לקרישיות יתר - אם יש הפרעה בקרישיות יתר, אנחנו יכולים לעשות מניפולציה רפואית ולנסות לטפל; סיבה נוספת יכולה להיות מבנה לקוי של הרחם, שניתן לגלות באמצעות אולטרסאונד תלת ממדי; סיבה שלישית ונדירה יכולה להיות קשורה במבנה כרומוזומי לקוי, וזה ניתן לבדיקה.

קרוב לוודאי שהסטטיסטיקה פוגעת בך, אבל אם אנחנו רוצים למצוא תשובות, אז אלה שלוש השאלות העיקריות שעלינו לשאול.

פרופ' לסינג הוא מנהל בית החולים ליס. תוכניתו "תשעה חודשים" משודרת בכל יום שישי (12:00-13:00) ברדיו 99FM.