ילדתי לפני 10 ימים ילדה מתוקה, ואני חווה משבר עם אחותה הגדולה בת ה־3. לאורך כל ההריון בעלי ואני עשינו לבתנו הגדולה הכנה לקראת התינוקת שעתידה להגיע, והיא נורא ציפתה ללידה. כשהגעתי הביתה לראשונה עם התינוקת, היא אכן שמחה אך ככל שעברו הימים נדמה שמשהו בה השתנה ויש רגרסיה בהתנהגות שלה. 

היא מתעקשת להישאר איתנו בבית ולא ללכת לגן, והיא עושה מניפולציות כדי לא ללכת לישון ולהיות איתי ועם התינוקת. אני יודעת שהיא עברה טלטלה, אך איך אוכל לעזור לה?

"מה שאת מספרת זה קלאסי. אפשר להכין ילדה ללידה או למעבר דירה על ידי ידע, אבל אי אפשר
להכין אותה לרגש שיתלווה לזה. אין ספק שזו טלטלה קשה מאוד, לידה של ילד שני מאוד קשה לבכור או לבכורה כי פתאום הם רואים שצריך לחלוק את אמא עם תינוקת צעקנית שצמודה לה לשד".

"התפקיד שלך ושל בן זוגך הוא לגרום לבתכם להסתגל מהר למציאות שבעיניה היא כל כך גרועה. העניין הוא איך את מגיבה למצב הזה - את צריכה להסביר לה בענייניות ובלי כעס שזה לא אפשרי שבבקרים היא לא תלך לגן, רק תיידעי אותה, אל תחפשי את הסכמתה".

"כשהיא תעשה סצנות בבוקר תלטפי אותה ותגידי לה שוב שאי אפשר להישאר בבית. תני לגיטימציה לרגשות שלה אבל תהיי עניינית עם נחישות ועקביות. ברגע שאין כעס ואין הסברים וחילופי דברים הילדה תבין לבד שאין טעם לבכות. תגרמי לבתך לקבל את העובדה שזו המציאות, כך גם תנהגי לגבי נושא השינה. יחד עם זה, כל יום תייצרי 20 דקות שיהיו הזמן שלכן יחד, מעין פסק זמן קצר עבורה. אל תדאגי, זה ייקח זמן אבל היא תסתגל, אין לה ברירה".

האחות הגדולה כבר מקנאת בקטנה. צילום אילוסטרציה: Ingimage / ASAP

לבתי בת ה־4 יש קושי לבטא מספר אותיות. היא דוברת שתי שפות, עברית ורוסית, ואני תוהה אם הבעיה נוצרה בגלל הבלבול ביניהן. איך אפשר לטפל בבעיה? בן זוגי טוען שיש לתקן אותה בכל פעם שהיא מבטאת לא נכון אות כלשהי, ושצריך לטפל בזה עכשיו בבית כדי לא להגיע לטיפול אצל איש מקצוע. מה דעתך?

"הבעיה של בתך לא קשורה לשפות שהיא דוברת, אלא למנח של הלשון בזמן שהיא הוגה, הרבה פעמים כשיש קושי כזה מדובר בלשון קשורה. לדעתי כדאי שתפנו לקלינאי תקשורת שיעזור לה, חכו שהיא תגיע לגיל 5 מכיוון שהרבה פעמים עד גיל 5 דברים מתחילים להסתדר. לא צריך לתקן אותה בכל מילה כדי לא לדכא את הרצון שלה לדבר וכדי שהיא לא תרגיש חוסר אונים על כך שהיא לא מצליחה להתבטא כראוי".

"מה שבעלך עושה זה לא יפה ולא נכון, אתם חייבים לפנות לגורם מוסמך ולא לטפל בבעיה בעצמכם. הורה לא צריך להיות מורה פרטי, זה תמיד יהיה מלווה בכעס ותחושת תסכול והשפלה של הילדה. הטיפול הוא קצר ולוקח רק כמה חודשים ואין בו מההשפלה והזלזול בילד".

אני סבתא לנכד בן 8. בכל ערב כשמגיע זמן המקלחת הוא בוכה ועושה בלגן. הוא לא רוצה להתקלח ורק בכוח אפשר לגרום לו להיכנס לאמבטיה ולקלח אותו. מה אפשר לעשות כדי לגרום לו להבין את הצורך בהיגיינה?

"בגיל 8 כבר לא צריך לרחוץ את הילד, הוא צריך להתקלח לבד ולהבין שהיגיינה אישית זה משהו חשוב. אני מציעה לשוחח איתו בבוקר או בצהריים (לא תוך כדי המריבה על המקלחת), להסביר לו על חשיבות ניקיון הגוף, ולהדגיש שאתם לא מעוניינים לריב איתו על כך".

"תגידו לו שאתם רק תזכירו לו להתרחץ בכל יום אבל ההחלטה אם הוא מתקלח תהיה אך ורק שלו. כשיגיע הערב תזכירו לו להתקלח ותמשיכו בעיסוקכם, הוא כמובן לא ילך כי הוא במלחמה על הנושא. אתם תחכו בסבלנות כמה שזה ייקח (זה יכול להימשך אפילו שבוע). אם אתם רואים שהוא עדיין לא מתקלח תייצרו מצב שמישהו חיצוני יעיר לו".

"תפנו למורה, לדודה, או כל אדם אחר שהוא ביחסים טובים איתו, ותבקשו שתשאל אותו בשקט למה יש לו ריח קצת לא נעים, או מדוע הציפורניים שלו מלוכלכות (חשוב מאוד שזה ייעשה בדיסקרטיות שתשמור על כבודו). יש סיכוי גדול שכבר באותו יום הוא יתקלח לבד כי הנושא כבר לא נוגע למאבק וליחסים עם ההורים אלא להבנה שלא נעים להיות מסריח ועדיף להתרחץ. באותו יום שהוא יתקלח אל תעשו סיפור מהמקלחת אלא רק תחמיאו לו על ההחלטה. זה הקטע של להעביר לילד אחריות, ככה מחנכים וזו למידה".

אם מישהו יעיר לו - יש סיכוי שהוא יתקלח לבד. צילום אילוסטרציה: Ingimage / ASAP

מתוך תוכניתה של מיכל דליות, כל יום שישי ב־ 10:00 ב"רדיו ללא הפסקה".