חמש שעות אחרי שנפרדתי מד"ר פיטר קאש ומפרופ' שמואל עינב רציתי מאוד לדבר שוב עם קאש, לשאול אותו מה הוא אומר על חטיפתם של שלושת בני הישיבה בגוש עציון ואיך זה מסתדר לו עם התיאוריה של ארץ זבת חלב ודבש.

הרי באותו חמישי אחר הצהריים, על לימונענע גרוס, פרופ' עינב אמר בצער בנוגע למצבנו כעם: "אנחנו בתחילתה של התפוררות. אני רואה את המצב החברתי של יהודים, ערבים, אשכנזים, ספרדים, והוא הסיכון האמיתי שלנו. אנחנו נעים במהירות לכיוון הזה. אין סובלנות בחברה שלנו".

כמובן שהנהנתי, הזדהיתי עם כל מילה, אבל ד"ר קאש מיהר לחייך את חיוכו הכובש ולפזר את ההמולה. "אני לא מסכים עם שניכם", אמר. "ישראל במיטבה כשהיא נמצאת על הקרשים. כשיש מלחמה, כשיש משבר לאומי, אנחנו מאוחדים. אני מאוד אופטימי. עדיין לא התחלנו. אפילו לא התקרבנו לפוטנציאל שלנו".

רק שבשעה ששלושת הנערים נעלמו בסביבות הר חברון, ד"ר קאש כבר היה בדרכו חזרה לניו יורק אחרי הביקור ה-53 במספר שלו בישראל. הפעם היה כאן לרגל ספר משותף שכתב עם פרופ' עינב "לוחות הברי(או)ת" (בהוצאת כנרת-זמורה ביתן).

כן, יש משהו ארכאי במשחק המילים שבכותרת, אבל חייבים לציין באותה נשימה שהספר מעניין. הוא קליל ועוסק בקשר הישיר בין התנ"ך לעולם הרפואה ולחיינו היום. יש בו הרבה מחשבות פילוסופיות, ומדובר בשני קליברים ולא בשרלטנים.

פרופ' עינב בן ה-72 הוא בעל שם עולמי בהנדסה ביו-רפואית של מערכות הלב וכלי הדם. לפני שנתיים זכה בפרס לנדאו היוקרתי על תרומתו הרבה בנושא. ד"ר קאש עזר, ב-25 השנים האחרונות, לממן למעלה מ-20 חברות ביו־טכנולוגיות שפיתחו תרופות למחלות כמו סוכרת ופרקינסון. הוא כתב ספרים שהפכו לרבי מכר, תורגמו לשמונה שפות, נמכרו ביותר מ-30 מדינות. הוא מרצה מבוקש וטיפוס כריזמטי שגם אם היה מוכר חול בשקית, כנראה שהייתי קונה.

ממבט ראשון הם נראים שני הפכים. פרופ' עינב שקול, בוגר רציני ואילו ד"ר קאש אנרגטי, קופצני וורבלי מאוד. נראה שרק עם הלחמה אפשר היה לאחד ביניהם, אבל מסתבר שגם שידוך קל מספיק. הקשר נוצר לפני כמה שנים, במקרה, בפאנל שארגן חמי פרס, בנו הצעיר של נשיא המדינה, באוניברסיטת סטוני ברוק שבניו יורק. השניים ישבו על אותה במה וד"ר קאש דיבר בדיוק אחרי בחור שסיפר שסבו היה מהתורמים הגדולים של אוניברסיטת תל אביב.

"גם לי יש קשר לאוניברסיטה הזאת, אפילו חזק יותר", ד"ר קאש העלה את רמת הסקרנות באולם. "כשהתגייסתי לצה"ל, בשנות ה-80, שירתי ברמת הגולן ולא היה נייר טואלט בבסיס. כל שבועיים כשיצאתי לחופשה, עברתי באוניברסיטה, נכנסתי לשירותים ורוקנתי את המדפים".

"הוא חשב שאני משוגע", ד"ר קאש צחק והצביע על פרופ' עינב, שהעלה חיוך קל על פניו למשמע הסיפור. "אבל התחלנו לדבר ושמואל סיפר שהוא כותב ספר על הקשר בין רפואה לתנ"ך. אמרתי לו שגם אני מעוניין לכתוב ספר כזה. רק עכשיו סיימתי את הדוקטורט שלי בלימודי יהדות ואין כמו לעבוד עם מישהו שחכם ממני".

פרופ' עינב בילה אז חלק גדול מהזמן בארצות הברית, לרגל עבודתו, והשניים נפגשו כמעט כל סוף שבוע. נדרשה להם שנה רק כדי לברור את נושאי הפרקים ולחלק ביניהם את הכתיבה. הם מספרים שאפילו בדל של ויכוח לא התעורר.

"אני איש אקדמיה", הסביר פרופ' עינב. "אם הייתי כותב את הספר לבד, הוא היה נכתב באופן אקדמי. פיטר הבין מה צריך לתת לקורא ואיך להביא את החומר הזה לכולם". פיטר תמצת את זה בשובבות האופיינית לו: "לכתוב ספר עם מישהו זה כמו שתעשה סקס לבדך או עם בן זוג, הבנת?".

>> רוצים לקבל ניוזלטר של מעריב השבוע? הירשמו כאן


נטילת ידיים בתנ"ך מנעה התפשטות של מחלות. דוקטור קאש ופרופסור עינב. צילום: אריאל בשור 

קידה או שטיפה

עינב הוא לא איש דתי, אבל נולד למשפחה של רבנים, משם גם הקרבה לתנ"ך. אצל קאש מדובר בקשר מאוד עמוק עם היהדות וישראל, אף על פי שהוא גר אלפי קילומטרים מארץ הקודש.

"לפני שאלברט איינשטיין מת, הוא נשאל באיזה ראיון עיתונאי אם יש דברים שהוא מתחרט עליהם, והוא ענה 'אני מתחרט שנולדתי יהודי'", קאש סיפר אנקדוטה. "העיתונאי שאל למה הוא מתכוון, ואיינשטיין ענה 'בגלל שזה מנע ממני להפוך ליהודי'. זה כל כך חזק. לא היה לו אתגר. בתנ"ך, כשאתה מתגייר, זה נחשב אפילו יותר. אני ביליתי שבע שנים בלימודי יהדות בכוונה להביא לשינוי. בהסברה אנחנו מתים. זו עובדה. סבי היה חסיד, אבל הוא עזב את הדת כשהגיע לארה"ב אחרי שאיבד את רוב משפחתו באושוויץ. היום מאה אחוזים מבני דודי נשואים לנוצריות. תחשוב שסבי היה חסיד וזה מה שקרה שני דורות לאחר מכן. אם אוכל לעשות שינוי, אני לא יודע".

כשהשניים עברו בתנ"ך דף אחרי דף, הם התייחסו לספר הספרים כאל מדריך ולא כאל ספר דתי. "מה שמצאנו בחיפוש הדהים אותי", מספר פרופ' עינב. "עולם שלם. לא קישרנו הרבה דברים עד שבדקנו אותם, כמו צחוק וכאב כשאתה רואה את הסמיכות שלהם במקורות. היום אנחנו יודעים שצחוק מועיל בזמן כאב, אבל למצוא את זה בתנ"ך, זה היה פשוט מופלא".

הם מביאים בספר מספר פסוקים כדוגמאות כמו למשל מספר משלי, פרק יד: "גּםַ-בִּשְׂחֹק יִכאְַב-לבֵ; וְאַחֲרִיתָהּ שִׂמְחָה תוּגהָ". "למה יין מוזכר בתנ"ך?", קאש שאל ומיהר לענות, "זו האנטיביוטיקה הראשונה. אם היו לך בעיות שיניים, שתית יין, כי זה היה הורג את החיידקים. למה יהודים, במיוחד דתיים, חיו יותר מכל אחד אחר, חוץ מהיפנים? לפני תפילה אתה נוטל ידיים. שלוש פעמים ביום. תחשוב פעם איך מחלות היו עוברות כשלא היו נייר טואלט או ממחטה. רחיצת ידיים, אקט כל כך פשוט. היפנים לא לוחצים יד אלא קדים קידה. זו הייתה בושה אם אחרי ארבע שנים של מחקר לא היינו משתפים את כולם בידע הזה".

שניים מהפרקים החשובים בספרם עוסקים בסקס ובלחץ. סקס מוכר, זה ברור ולחץ הופך, לדברי קאש, לבעיה המרכזית בעולם המודרני. "השנה התאבדו בארצות הברית 36 אלף איש", זרק קאש את הנתון המדאיג. "זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שישנם מתאבדים יותר מאשר הרוגים בתאונות דרכים, והסיבה העיקרית היא דיכאון. בארגון הבריאות העולמי טוענים שתוך שש שנים דיכאון יהיה גורם המוות השני בעולם. יש לנו פרק שלם על לחץ, ומה המתנה הכי גדולה שהעולם היהודי העניק לעולם? יום השבת. יום מנוחה ולא רק לך, אלא גם לעבדים ולחיות. אי אפשר לקחת את זה כדבר מובן מאליו".


"המתנה הכי גדולה שהעולם היהודי העניק לעולם זה יום השבת". עיבוד מחשב: חנה ברסטיז'בסקי

מה עם סקס?
פרופ' עינב: "תקרא את המקורות כמו שאנחנו קראנו. הבעל חייב לענג את אשתו בזמן המשגל, ואם לא, היא יכולה לבקש גט. אנחנו שומעים היום ששמים מחיצה כשמקיימים יחסים וזה כבר לא התנ"ך. בעל חייב לכבד את אשתו".

ד"ר קאש: "אם אנשים יקראו את הפרק שכתבנו על סקס בתנ"ך, כל בעל ברחבי העולם יכבד יותר את אשתו, ואם יש לך בת אתה תהיה אסיר תודה אם בעלה יקרא את הפרק. מדברים על זכויות וזה היה לפני אלפי שנים".

הם מביאים כמובן את פרק ז משיר השירים כדוגמה. "זאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לתְָמָר, וְשָׁדַיִךְ לאְַשְׁכֹּלות. אָמַרְתִּי אֶעֱלהֶ בְתָמָר, אֹחֲזהָ בְּסַנסְִנּיָו; וְיִהְיוּ-נאָ שָׁדַיִךְ כּאְֶשְׁכּלְוֹת הַגּפֶֶן, וְרֵיחַ אַפֵּךְ כּתַַּפּוּחִים".

"אלפי שנים לפני הרנסנס דיברנו על סקס", ד"ר קאש הדגיש. "לפני התרבות היוונית דיברנו על חזה ויופי, שיער ונשיקות. זו שירת אהבה עוד לפני שהייתה שירה. אנשים לא מסתכלים על יהדות רק כעל דת, אלא כעל פילוסופיה ואני אפילו הייתי אומר כעל מדע".

אתה מפריד את הדת מהטקסט?
"מה זה בשבילי 'דתי'? תתנהג לאחרים כמו שהיית רוצה שינהגו איתך, כל השאר שולי. אתה יודע שבתורה מוזכר טיפול בזר יותר פעמים מאשר שמירת השבת? מדהים לחשוב על זה. עצות איך העולם צריך להיראות. הדברים שהעם שלנו עשה היו מהפכניים, אלפי שנים לפני שהאחרים חשבו עליהם".

איך אתה מסביר את זה?
"המוח לא השתנה במשך 4,000 שנה. למה ברית מילה נעשית ביום השמיני? בתחילת שנות ה-30 של המאה שעברה מדענים גילו שיש ויטמין שחשוב לקרישת הדם ומשוחרר ביום השמיני למערכת הדם, בלעדיו התינוק היה מדמם למוות. זה מדהים שהם ידעו את זה. טוב, לא היה להם אקס בוקס או את מכבי ת"א בימי חמישי. היה להם הרבה זמן לחשוב. תבין, זה לא רק ספר על רפואה נטו, אלא גם מציאת איזונים, במיוחד היום כשאני מאמין שרוב סוגי הסרטן יהיו ניתנים לשליטה תוך עשר שנים. לא אמרתי ריפוי, אלא שליטה. לפני כמה שנים היו אומרים שאני משוגע".

עמון או איילון צפון

ד"ר קאש עוסק בנושאים הקשורים ברפואה מאז שהיה בן 17, אז כרץ למרחקים ארוכים המציא פד אורתופדי שעוזר בשמירה על הברך. מאז המצאת אותו פטנט הוא עוסק עשרות שנים בניסיון למצוא תרופות שאם לא יעזרו לנו, אז לפחות לילדינו.

"עשו מחקרים על אוקינאווה שביפן, שם חיים יותר מבכל מקום אחר", סיפר. "אנשים מגיעים לגילי 105, 109, ולא הבינו למה. אתה מוכן? הם הלכו ללמוד בגיל 100. היו פעילים. גידול עצים, כתיבת שירה. ויקטור פרנקל כתב ספר ששינה את חיי. הוא היה פסיכיאטר שחי ארבע שנים באושוויץ. הוא סיפר שידע לילה לפני מי ימות למחרת. זיהה מי איבד את המטרה. אנחנו ניסינו שהספר שלנו יהיה אוניברסלי. אני מקווה שגם מחוץ למדינה יראו אותנו אחרת, כי אנחנו חיים היום בתקופה מאוד רעה מבחינת התדמית. הנה רק עכשיו אריק קנטור, מי שהיה חבר הקונגרס היהודי היחידי בין הרפובליקאים, איבד את מקומו. מי יודע, אולי הספר ישנה את הגישה".

ד"ר קאש נשמע קצת נאיבי יחסית לפרופ' עינב שיודע באיזה מקום הוא חי. "זה הביקור ה-53 שלי כאן", קאש שוב חזר לתיאוריית גן העדן. "אני סופר אותם, כי בכל פעם שאני חוזר לארצות הברית והולך להרצות אני מספר לאנשים שפוחדים להגיע".

בכל זאת, זו לא הארץ האידיאלית.
"אני יודע. מבחינתי השיעור הכי חשוב בתנ"ך הוא שאסור להביך בן אדם אחר. בתנ"ך כתוב שזה חמור יותר מרצח ואני פה שבוע וקורא כמה אנשים מדברים רע אחד על השני, אפילו במרוץ לנשיאות. רק דברים נגטיביים. הדור הצעיר רואה ומתחיל להתעלל אחד בשני. המקום היחידי שבו אלוהים פגע במישהו בודד היה מרים שאמרה למשה שהיא כועסת בגלל שהתחתן עם בחורה כושית. היא חלתה בצרעת. זה היה שיעור שאסור לרכל על אחרים. אם נתחיל עם זה, נהיה חברה הרבה יותר טובה".


"לכתוב ספר לבד זה כמו לעשות סקס לבד". כריכת הספר

באמת?
"בין היתר. אתה יודע מה הכי מפחיד פה? לנהוג באיילון צפון. אתה מפעיל וינקר ואף אחד לא נותן לעבור נתיב, אין כבוד. אבל כשהפוליטיקאים לא נותנים כבוד וכשאתה לא נותן כבוד, אז גם הילדים שלך לא ייתנו. אני אדע שהספר הצליח אם בעוד שנתיים אני אסע פה בכביש ואצליח לעבור ממסלול למסלול".

יש פה אנשים בעלי פוטנציאל?
"כשכתבתי את הספר 'המנכ"ל והדלת המסתובבת' ראיין אותי ברדיו אהוד מנור המנוח. אני זוכר שהייתי כל כך עצבני, כי לא הייתי בטוח בעברית שלי. אהוד בא לפני השידור ואמר 'אני אתן לך את השאלות עכשיו ואתה תענה עליהן לפני התוכנית בכדי שלא תהיה נבוך. אם לא תסתדר, נעבור לאנגלית'. תותח. מדהים. כאלה אנשים".

אפשר להגיד על ד"ר קאש שהוא חולם בהקיץ, אבל מתברר שהוא שיחק אותה. ספרו "המנכ"ל והדלת המסתובבת", הנוגע בגורמים להצלחה בעסקים, כבר נמצא שבע שנים בחנויות. ספרו "החופש ממחלה" זוכה לתגובות של קוראים, ובביקור האחרון יצא לארוחה עם קורא שסיפר איך אחרי שסיים את הקריאה איבד 45 ק"ג ממשקלו.

אבות או אמהות

אם הם היו מוכרים סיפורים כדי להתעשר, אפשר היה להבחין בזה בקלות, אבל ד"ר קאש ופרופ' עינב תורמים את כל ההכנסות מספרם לנט"ל, עמותה הפועלת לסייע לנפגעי טראומה על רקע לאומי ולאלין בית נועם, עמותה הפועלת לשיפור איכות חייהם של אנשים בעלי מוגבלויות.

"אני מאמין שכל אחד צריך לתרום", פיטר אומר. "באתי ממשפחה בלי הרבה אמצעים, אבל עדיין הייתה לנו קופה של קרן קיימת לישראל וכל שבוע היינו שמים בה מטבע. כסף אף פעם לא היה המטרה בחיים. מה זה הצלחה? אני רוצה להפוך את המקום הזה לקצת יותר טוב. זה קונספט מדהים להעביר מדור לדור. בני הדור שלי חושבים הרבה על עצמם, 'אני ואני ואני'. והם צריכים לחזור קצת אחורה".

"ליום ההולדת ה-50 קיבלתי את המתנה הכי יפה. רכבתי מרמת הגולן עד אילת על אופניים, והרגע הכי משמעותי היה כשעברנו ליד דימונה. אני זוכר שלט בסגנון 'ב-1955 המהנדס הישראלי בנה את הדרך הזאת'. האנשים האלה ידעו שהם לעולם לא יוכלו לרכוב שם על אופניים, אבל הם עשו זאת למען הדורות הבאים. אתה יודע מה הביטוי האהוב עלי?".

מה?
"'פחות זה יותר'. כשתבין את זה, אתה תהיה עשיר מכל מי שיש לו הרבה אבל לא קולט את זה. לא תאמין כמה הצלחה תהיה לך בחיים, ולקח לי זמן להבין, זה היה כשנפלתי כמה פעמים בחיי ושוב חזרתי למסלול. תבין את זה וחייך יהיו מאוזנים לחלוטין".

שאלתי מה יקרה אם הספר יהיה ממש בסט סלר ויכניס מיליונים. פרופ' עינב לא התרגש. "אז הצדקה שלנו תעשה יותר כסף. אני רוצה לעזור. עבדתי בחיי, יש לי כסף ולילדי יהיה כסף, וזה עדיין לא הכל. המטרה של אנשים עשירים היא להיות יותר עשירים ובתנ"ך כתוב 'איזהו עשיר? השמח בחלקו'. אני קורא על חברות שבהן מנכ"לים מרוויחים עשרה מיליון שקל, 20 מיליון שקל, וזה חוסר כבוד לעובד הפשוט".


"הבעל חייב לענג את אשתו בזמן המשגל. אם לא, היא יכולה לבקש גט". ד"ר קאש ופרופסור עינב. צילום: אריאל בשור

פיטר מיד התערב. "כל חברה שקמה היום בארץ צריכה להנהיג מדיניות שכל מי שנמצא בה מקבל מניות, עד אחרון העובדים. זה יעזור פה לכלכלה. מייקרוסופט הצמיחה 30 אלף מיליונרים. המסז'יסטית בגוגל, היו ל-9-12 מיליון דולר במניות. זה מה שצריך לעשות כאן. לא לתת רק לראש המחקר, אלא לכל עובד. זה יעזור לסגור את הפערים. בהום דיפו המזכירה של ברני מרכוס קיבלה 12 מיליון דולר במניות. ריי קרוק, המייסד של מקדונלד'ס, שילם למזכירה שלו במניות. היו לה 150 מיליון. תסתכל על מאה החברות שכדאי לעבוד בהן, וזה הכל עניין של אושר. אנשים עם חזון יכולים לשנות מדינה".

אנחנו העם הנבחר?
"אנחנו בחרנו בו, לא הוא בחר בנו. אנחנו בחרנו לחיות בסטנדרטים אחרים של אנושיות. אראה לך משהו פילוסופי. יש 22 אותיות באל"ף-בי"ת. יש שבעה אבות ואמהות בתנ"ך. אם אתה לוקח את המילה 'ישראל', אנחנו מאמינים שיש לה משמעות. יצחק ויעקב מתחילים באות י', ש' זה שרה. ר' בשביל רחל ורבקה. א' בשביל אברהם ול' בשביל לאה. מבחינה מתמטית זה בלתי אפשרי. את זה הם כיוונו לנו לפני אלפי שנים בכדי שתהיה כאן המשכיות, כמו החברות 'ברנשטיין ובניו', ככה זה ישראל, לעולם".