אני בת 39, נשואה כבר 5 שנים ויש לי שני ילדים, האחד בן תשעה חודשים והשני בן 4, ואני עובדת קשה ועוסקת בתחום שדורש ממני הרבה הקשבה. מה נכון עבורי בתקופה הזאת בנושא הקריירה ובתחום המשפחתי?

"תחום ההקשבה מאוד מפותח אצלך מהיסוד אבל זה מאוד מעייף להקשיב. בכדי שבעתיד לא תהפכי את הילדים שלך לקורבן של חוסר הקשבה את צריכה לשים את הילדים שלך ראשונים בסדר העדיפויות. אם תעבדי הרבה שעות בהקשבה ומנת ההקשבה הגדושה שלך תהיה בעיקר בעבודה אז כשתגיעי לילדייך לא תהיי מסוגלת להקשיב להם ותייצרי ילדים חסרי קשב, ועם ילדים כאלו מאוד קשה לחיות בעתיד".

"ילדים הם נכס רוחני ממעלה ראשונה שצריך להשקיע בו את כל המשאבים האפשריים, וזה נכס שצריך להשביח ולשבח עד אינסוף. את מנת הקשב שלך תני לילדים ולעבודה, וחלקי את הזמן בעיקר בין השניים לפחות עד שהילדים יגיעו לגיל 13. בכל מה שקשור לאסתטיקת הבית תעשי אקולוגיה פשוטה שכיף לחיות בה, עם כמה שפחות התעסקות, חפצים וכאב ראש. חלקי את הזמן שלך כך ואל תיכנסי להרבה מאוד חובות ומטענים כלכליים של רצונות אגו, זה החישוב".

בני בן שנתיים וחצי ועדיין לא נגמל מחיתולים. מה מעכב אותו?

"את בן אדם מהיר שמסתגל מהר והכל הולך לו בקלות בכל מה שקשור לחיי כדור הארץ, בנך מגיע מעולם אחר, הוא איטי יותר ותפקידו ללמד אותך להיות קשובה לקצב אחר. בנך הוא מסוג הילדים שלא בדיוק מתפתחים לפי 'הסקאלה' של טיפת חלב, יש לו סקאלה משלו שצריך להכיר בה ולתמוך בה ויש לפתח אותו יותר רגשית. ככל שתנסי לזרז אותו ולסנכרן אותו לקצב שלך הוא לא יהיה קשוב אלייך והיחסים ביניכם לא יהיו טובים".


לקבל אותו כמו שהוא. תינוק שטרם נגמל. צילום: Ingimage / ASAP

"הילד שלך מסנכרן לך רצף דורי, כי יחסית להורים שלך ולמקום ממנו באת את מאוד מהירה ברצף הדורי. הילד שלך יותר איטי כדי שתוכלו למלא את הרצף. כדי לעזור לבנך עלייך לנסות להשתמש בכל מיני דרכים אלטרנטיביות. מניסיוני, הומיאופתיה קלאסית תתאים לו מאוד וכמו כן רפלקסולוגיה או סוגים שונים של עיסויים בעמוד השדרה התחתון יוכלו לעזור לו. הסוד לקדם את בנך הוא בעיקר בהבנה, הוא צריך שתקבלו אותו כמו שהוא".

אחותי ובעלה מחפשים דירה כבר תקופה ארוכה, אך למרות החיפושים האינטנסיביים הם לא מצליחים למצוא בית שיתאים להם. מה מעכב אותם?

"יכול להיות שבתת המודע שלו, בעלה של אחותך לא רוצה באמת למצוא דירה. לדעתי הוא עובר תקופה משמעותית של התפתחות אישית ושל תהיות, והוא כנראה עמוס מדי ומאוד קשה לו לקחת אחריות על המעבר הזה. יש הבדל בין מה שאנחנו רוצים לבין הכוח לעשות את מה שאנחנו רוצים, ופה אחותך ובעלה עומדים למבחן".

"אם הם באמת רוצים למצוא דירה, אחותך היא זו שצריכה לקחת את כל האחריות על מעבר הדירה ועל כל המשתמע מכך, כי לבן הזוג שלה אין יכולת לעשות את זה. אם אני רוצה משהו אבל בן הזוג שלי לא רוצה או יכול לבצע אז עליי כאדם בוגר לקחת אחריות ולפעמים לעשות במקומו. כרגע יש לגיסך מגבלה, ולאחותך יש שתי אפשרויות - היא יכולה לחכות ולוותר כרגע על המעבר או שהיא תיקח על עצמה את כל האחריות".

"אני מרגישה שיש לאחותך רצונות שהיא רוצה שהאחר יממש עבורה ולכן היא צריכה להתאמן ולקחת קודם אחריות על רצונות קטנים יותר. חשוב שהיא תבין - הרצון שלנו צריך להיות מסונכרן עם המציאות כי גם הרצון הכי משמעותי שלי יכול להמית אותי, וחיפוש אחר דירה יכול להרוס להם את הקשר".

אני בן 38, אב לשני ילדים. אני לא מצליח להבין מה הרצון שממוטט אותי, האם זו הזוגיות, הילדים או ההצלחה בעבודה?

"אכן הרצון הכי גדול שלי לפעמים הוא זה שממוטט אותי. האדם הוא אקורדיון, פריטה של כל השרשרת הדורית, אז לפעמים כשאנחנו לא מבינים את הרצון שלנו ופורטים אותו לחלקים זה יכול להיות מאוד מסוכן. בעיני רוחי הרצון שלך הוא לא להיפגע בחיים, אין לך כוח להתמודד ואתה בורח כל הזמן מפגיעה. אתה לא רוצה לפגוע ולא להיפגע אבל כשאתה לא נפגע אתה לא לומד שיעור. אתה מנסה להתנהג כמו מלאך אבל אתה לא מלאך, אתה בן אדם ולבני אדם יש אפשרות לבחור. הרצון שלך לא להיפגע הוא שגוי וזה הרצון שיכול למוטט אותך. במקום להיות מיני מלאך מעונה ומקודש אתה צריך להיות מי שמתמודד ומי שמתחסן ועומד מול דברים, בשבילך, בשביל הילדים שלך ובשביל השרשרת הדורית שלך".

מתוך תוכניתה של שלומית תמיר, כל יום שני ב- 20:00 ב'רדיו ללא הפסקה'
הביאה לדפוס: ליאת מלכא בלכטובסקי