אני בת 26 ואחותי בת 30, ומאז שאני זוכרת את עצמי אין בינינו קשר טוב. לפני כחצי שנה נולדה לי אחיינית אבל בגלל מערכת היחסים שלי ושל אחותי אני לא מצליחה לאהוב אותה ולהתחבר אליה. לי עצמי עדיין אין ילדים, אך למרות הרצון ליצור קשר עם התינוקת אני לא מצליחה לפתוח אליה את הלב. מה לעשות?

אם את לא בקשר טוב עם אחותך את לא יכולה להיות בקשר טוב עם אחייניתך (שהיא נגזרת של אחותך) לפני שתעשי תיקון, והסליחה מגיעה דרך העתיד ולא רק דרך העבר. להורים יש הרבה פעמים אשמה בדברים האלה ולדעתי לאמא שלך יש הרבה עניין ב'אין' היחסים בינך לבין אחותך. כשאת נולדת אמא שלך פינקה אותך ודי זנחה את אחותך הבכורה שקיבלה את כל תשומת הלב עד שהגעת. 

התפקיד של ההורים הוא לחבר בין הילדים אך אמכן לא עשתה זאת. כשיהיו לך שני ילדים תוכלי לעשות את התיקון עם אחותך כשתצפי ביחסים שלהם אך כיוון שכרגע אין לך ילדים יש מספר אפשרויות נוספות שיעזרו לך לעשות את התיקון. עלייך להתנדב במקום שקשור ליחסים שלכן, כך תוכלי לראות שיקוף על עצמך. את יכולה לטפל בתאומים ולראות שיש יחסים שונים בין כל אח לבין כל הורה, את יכולה להתנדב בגן ילדים שיש בו אחים שיש ביניהם הבדל של שנתיים.

אבל הכי מדויק בשבילך יהיה להתנדב במשפחה שיש בה ילד אחד שהוא מוגבל וילד אחר שהוא רגיל, שם תוכלי לראות מה ההורים עושים כדי לקרב בין האחים ולגשר על המוגבלות. עד שאת לא תראי את המאמץ שאנשים עושים עבור קירבה את לא תוכלי לגשת לאחיינית שלך כי השינוי הוא במהות ובתוכך. אם לא תעשי שינוי מבפנים יכול להיות שכשתנסי לגשת לאחיינית שלך זה יפתח לך פצע מאוד גדול שלא תוכלי לפתור. תבחרי את האפשרות שהכי קרובה ללבך, שווה לעשות צעד כזה בשביל לא לפגוע ביחסים.


הסליחה מגיעה דרך העתיד. צילום אילוסטרציה: ingimage/ASAP

אני בן  36, עוסק כעת בתחום הרכב אבל מעוניין לשנות כיוון בחיים. מגיל 11 גדלתי בפנימייה מקצועית והלכתי בנתיב מסוים אך כעת אני לא יודע באיזה תחום עיסוק לבחור. אמי עקרת בית, אבי עובד צבא, שתיים מאחיותיי הן מדריכות אמנות לחימה ואחות נוספת היא פסיכולוגית. כיצד אדע מה הכיוון שלי?

האדם הוא גנום, חלק משרשרת דורית ענקית, וכאשר הוא מפספס את ההוויה שהוא נולד אליה חסר לו 'מילוי'. אתה לא גדלת עם הדי. אן.איי שלך אלא בשפה של עשייה שלא קשורה אליו - אביך הוא חוקר, יש לך אחות שעוסקת בעולם של תפיסת הנפש ואחיות שעוסקות באמנות הלחימה (שבנויה מסובלנות והקשבה לבני אדם).

עד שלא תמלא את המילוי שחסר לך מההוויה ממנה באת - הקשבה וחקירה פנימית, אתה לא תמצא את עצמך. זה הכיוון שלך ובלעדיו תמיד תרגיש שיש לך חור עצום. אנחנו לא יכולים להיות מנותקים מהמקום ממנו באנו.


תמלאו את החור שבכם. צילום: ingimage/ASAP

לבעלי יש רעיון טוב לחברת סטארט-אפ שיכול לשנות את העולם. מה דעתך? האם כדאי לו ללכת על זה?

בעלך הוא רעיונאי ויש לו רעיונות נפלאים. יש מנהיגים שמעלים רעיונות אבל לא תמיד קוצרים את הפירות, ויש מנהיגים שזוכים לפירות למרות שהרעיון לא שלהם, ולצערי בן הזוג שלך נכלל בקטגוריה הראשונה. הוא יכול ליצור ולהרים את הרעיונות שלו אבל משום מה הוא עוסק בעיקר במהות ופחות באריזה, ובעסקאות עם שותפים הוא תמיד מפסיד בסוף. יש לבעלך הזדמנות להצליח אבל אסור לו לחזור על טעויות העבר. 

השיעור של בעלך הוא לדעת לקטוף את הפירות בזמן ולא רק להביא את הרעיון ולהרים את החברה. בעלך יכול לעזור לעצמו בכך שיידע לזהות את האדם המתאים שייכנס איתו לשותפות הזו, והוא צריך ללמוד לזהות אנשים שאפשר לסמוך עליהם לפי הנגזרות שלהם. חלק מהתפיסה היא לזהות את אותן נגזרות שאנחנו לא רוצים בחיים שלנו, כמו מגירות שאנחנו מסדרים מחדש וסוגרים אותן.

עליו לזהות את הנגזרות של אנשים שהיו האהבות הראשונות שלו בילדות והוא לא סמך עליהם, זה יכול להיות למשל אח, אב או אם. הרבה פעמים אנחנו בוחרים אדם כשותף ואנחנו לא מבחינים שהוא דומה לאדם שלא הסתדרנו איתו בעברנו.

הילדות של בעלך כנראה לא הייתה פשוטה, היא אומנם בנתה אותו אך יחד עם זאת היא גם מונעת ממנו לקטוף את הפירות שלו, ולכן זו העבודה הרוחנית שעל בעלך לעשות - עליו לבדוק האם באנשים שבגללם לא הצליח לקטוף את הפירות יש חלקים מהאנשים שהוא לא סמך עליהם בילדותו.

מתוך תוכניתה של שלומית תמיר, כל יום שני ב-20:00 ב"רדיו ללא הפסקה". הביאה לדפוס: ליאת מלכא בלכטובסקי.