בני בן השנתיים אף פעם לא מוכן לבקש סליחה, ואני לא מצליחה לגרום לו להבין את החשיבות שבדבר. איך אוכל ללמד אותו להגיד סליחה ולהבין את פירוש המילה?

 "כשילדים קטנים מבקשים סליחה זו סתם מילה בשבילם, באותה מידה יכולנו להחליט שיגידו אפצ'י וזה היה אותו דבר מבחינתם. לסלוח זה משהו עמוק ומופשט, איזושהי הבנה שעשיתי משהו שפגע באחר ואני מבקשת את סליחתו. רוב הילדים אומרים סליחה כי הם יודעים שצריך להגיד את זה במצבים מסוימים, והם אומרים את זה כמו תוכים, זה לא יושב אצלם על המהות של רעיון הסליחה שמצריך לראות את האחר.

ילד בן שנתיים לא רואה את האחר. ילדים בגיל הזה הם אגוצנטריים וכמעט נרקיסיסטיים. בנך מתעקש כי הוא בגיל שבו הילדים רוצים לשלוט כמה שיותר במציאות של החיים שלהם, ואם אפשר גם בהורים, ולכן כשאת אומרת לו להגיד סליחה, הוא יעשה דווקא ולא יעזור אם תתעקשי ותכפי את זה עליו. את צריכה לעשות לו רגשי ואת זה הוא יבין. תגידי לו 'אני עצובה', 'אני נפגעת', 'בא לי לבכות מזה שהבן שלי עושה לי כזה דבר'. זה ההבדל בין להגיד לבין לייצר חוויה.


ילד בן שנתיים לא רואה את האחר. צילום אילוסטרציה: ניו אימג'

כמו כן תשמשי מודל עבורו ותבקשי ממנו סליחה במקרים מסוימים. כך הוא יתחיל לחבר את זה שסליחה מגיעה במצבים שבהם מישהו עושה משהו לא נעים למישהו אחר, ואחרי תקופה מסוימת הוא יתחיל לבקש סליחה בעצמו".

 אני אם לשניים, הבכור בן 5 והקטנה בת שנה ושמונה חודשים. בזמן האחרון ההתנהגות של בני מאוד החמירה. הוא מתחצף, אומר שהוא רוצה אמא אחרת ועושה דווקא. גם הקטנה שלי היא מאוד עקשנית, היא לא מוותרת ונלחמת על כל דבר שהיא רוצה. היא עדיין ישנה איתנו בחדר, ולמרות שאנחנו מאוד רוצים להוציא אותה, אנחנו חוששים מהתגובה שלה. בתקופה האחרונה אני רק מרימה את הקול שלי וכל היום במלחמות עם ילדַי. אשמח להכוונה.


"האתגרים שאת מתמודדת איתם הם תוצאה של שינויים התפתחותיים שעוברים על הילדים. ככל שעובר הזמן, בנך בן  5 ער יותר ליכולות שלו, וחלק מהן הן להעז להגיד 'את אמא לא טובה', ו'אני דווקא לא אעשה מה שאת מבקשת'. זה נותן לילדים תחושה מאוד חזקה של ערך, סוג של כוח פנימי - אני קובע ואני יכול עליה. גם הקטנה שלך היא בגיל כזה שהיא מבינה שהיא ישות אוטונומית.

ילדייך נלחמים איתך, אבל כדי להילחם צריך תגובת נגד. אם בנך אומר לך 'אני רוצה אמא אחרת' ואת מגיבה לכך בכעס ובטון תוקפני, הילד ימשיך וגם בפעם הבאה שתבקשי ממנו משהו הוא לא ישתף פעולה. השינוי צריך להתחיל בך, את לא צריכה להילחם עם בנך, את פשוט צריכה להגיב בצורה מסוימת שתציב גבול מאוד ברור.

סיפרת שאת חוששת להעביר את בתך לחדר אחר, אבל אסור לך לפחד ממה הילדים יעשו. ברור שכשתעבירי אותה יהיו לך ימים קשים, והיא תצרח ותנסה לכופף לך את היד, אבל את צרייכה להיות נחושה וזה אומר להחזיר אותה בכל פעם למיטה או לישון כמה לילות איתה בחדר החדש. אסור להיכנע להתקפות זעם של ילדים כי הם לומדים מכל דבר, ואם תיכנעי להם פעם אחת, הם ינסו למתוח את הגבולות שוב ושוב".

מאז שבעלי יצא למילואים בתי בת השנה ושמונה חודשים בוכה וצורחת בכל פעם שאני משכיבה אותה לישון ומסרבת לישון במיטה שלה. היא רוצה לישון רק לידי, במיטה שלי. ניסיתי לא להישבר, כדי לא להרגיל אותה לישון איתי, ואפילו ישנתי בחדרה על מזרן, אך היא ממשיכה להתעקש ולבכות. כיצד עלי לפעול?

 "אני קושרת בין מצבה של בתך לעובדה שבעלך יצא למילואים כי זה השינוי שקרה בחייה גם אם היא לא מבינה מה זה מילואים. שינוי הוא יציאה מאיזון, וכל מה שבתך צריכה ורוצה עכשיו זאת תחושת ביטחון, ותחושה כזו היא אצל אמא במיטה.את צודקת בכך שאת לא רוצה להרגיל אותה לישון במיטתך ולגרום לה לרגרסיה, אך היא מאוד קטנה ואף חווה סוג של משברון - אבא איננו וזה לא יעבור עד שהוא יחזור הביתה לגמרי.

היכולת היחידה של הילדים להתמודד עם הצרות של החיים שלהם היא להיות צמודים לאמא. תני לה את מה שהיא צריכה, נגמרו הניסיונות, עשית כל מה שאפשר, תני לה את הביטחון והשקט שהיא צריכה.קחי אותה לישון איתך במיטה, חבקי אותה ובכל ערב תגידי לה שכשאבא יחזור הביתה הוא ירדים אותה במיטה שלה. כשבעלך יחזור, חזרו לשגרה ותחזירו אותה לישון במיטתה".  היכולת היחידהשל הילדים להתמודד עם הצרות של החיים שלהם היא להיות צמודים לאמא".

מתוך תוכניתה של מיכל דליות, כל יום שישי ב-10:00 ב"רדיו ללא הפסקה".

הביאה לדפוס: ליאת מלכא בלכטובסק