בני בן השבע הוא ילד מאוד חכם וב־ 99% מהמקרים הוא דובר אמת. לא מזמן הוא סיפר לי שהסייעת בצהרון הרביצה לו עם נעל. בדקתי את הדברים, והסייעת טוענת שזה לא היה ולא נברא, אך כשהגעתי עם בני לצהרון הוא אמר לה מולי שזה כן קרה והיא לא דוברת אמת.

מתוך חובתי כאמא להגן קודם כל על הילד שלי הגשתי תלונה במשטרה. מצד אחד אני לא רוצה לפגוע בפרנסה של הסייעת, אם היא חפה מפשע, אך מצד שני אני חייבת לתמוך בבני. מה דעתך? כיצד אפשר לדעת האם להאמין לילד או לא?

"אכן מדובר בדילמה קשה, וההתלבטות היא מאוד רצינית. את צריכה לדבר עם בנך ולהגיד לו שהאמנת למה שאמר והתלוננת על הסייעת במשטרה. תסבירי לו שכעת השוטרים יחקרו אותה ומדובר בדבר מאוד קשה. תדגישי שחובתם של ההורים היא להגן על הילדים שלהם ולדווח למשטרה אם יש מבוגר שמרביץ לילדים, והיית עושה את זה גם אם היה מדובר בילד אחר.


איך מבדילים בין שובבות והיפראקטיביות. צילום אילוסטרציה

תבהירי לו בעדינות שבמקרה שהוא הגזים, והסייעת לא הכתה אותו עם נעל אלא רק תפסה אותו או צעקה עליו, והוא 'במקרה לא אמר אמת', היא תסבול מזה מאוד. שיידע שקיבלת כאמת לאמיתה את מה שהוא אמר לך כי את סומכת עליו, אבל תשאירי לו מקום להתלבט עם עצמו וליידע אותך אם זה לא נכון. תבטיחי לו שבמקרה שהיא באמת לא הכתה אותו, את לא תכעסי עליו ולא תדברי על זה או תעשי עניין, את רק צריכה לדעת

כדי שתבטלי את התלונה במשטרה. בנוסף, תשאלי אותו אם הוא רוצה לעזוב את הצהרון כי זה לחץ רציני מאוד להיות בכזה מקום עם מישהי שפגעה בך. כהורים, אם לא היינו נוכחים, אנחנו לא יכולים לדעת מה נכון או לא ואיפה יש הגזמה, אבל עבורך הבן שלך הוא זה שחשוב, והוא זה שאת אחראית עליו. פעלת, והגלגל התחיל לנוע. אחרי שתשוחחי עם בנך תניחי לו בנושא".

 מאיזה גיל אפשר לאבחן היפראקטיביות ואיך מבחינים בין שובבות לבין היפראקטיביות אצל ילד בן חמש וחצי?

"כשילד הוא היפראקטיבי, מדובר בהפרעה נוירולוגית. כשילד הוא שובב זה חלק מהאופי שלו, מה שאני מכנה 'הניצוץ האלוהי' - השובבות, התסיסה, מצב הרוח והמזג או הטמפרמנט שלו. בדרך כלל ההורים יבחינו מתי זה מוגזם ומתי זה חביב, כי להיות שובב זה בסך הכל חביב, והיינו רוצים שהילדים שלנו יהיו שובבים, אבל כשהם מפריעים בכל מקום, לא מסוגלים לשבת בשקט ולא משתפים פעולה, זה באמת גובל בהיפראקטיביות.

לדעתי בגיל חמש וחצי כבר אפשר לאבחן אם ילד הוא היפראקטיבי. אני מציעה שתפני לנוירולוג דרך קופת החולים שלך ותקבעי פגישה איתו, הוא ישאל אותך שאלות מנחות ויכול להיות שגם ירצה להיפגש בהמשך עם בנך. לפי כל הנתונים, הוא יידע לתת לך אבחנה מושכלת".

 יש לי ילדה בת תשע ושני בנים בני שבע וחמש. לבתי יש אופי מנהיגותי שגובל בשתלטנות, ולאחרונה זה בא לידי ביטוי ביחס שלה לאחיה בן השבע. למרות שיחות חוזרות ונשנות איתה, היא לא מרפה ממנו וכל הזמן מנסה להחליט עבורו ולתת לו הוראות.

בני מאוד רגיש ונפגע בקלות, והוא כל הזמן מרוגז בגלל הניסיונות של אחותו לשלוט בו. יש לציין שהיחס שלה לאחיה בן החמש שונה, מכיוון שגם הוא ילד דעתן ודומיננטי ולא מאפשר לה לשלוט עליו. כיצד אני יכולה לשנות את ההתנהגות של בתי ולמנוע ממנה להטריד את אחיה?

"בתך היא דעתנית ובעלת אופי מנהיגותי, ושום דבר שתגידי לה לא יעזור ויגרום לה להפסיק להתנהל כך, כי כשהיא מתנהגת בצורה כזו היא חשה תחושה של ניצחון, של שליטה במצב ושל שליטה באחר, והיא תמשיך כי היא נהנית מזה.

בנך האמצעי הוא נינוח, רגיש, נעים ונחמד כי הוא בתחרות, ובתחרות כל אחד מייחד את עצמו, וכך ככל שבתך תהיה יותר מנהיגותית ודעתנית, הוא יהיה יותר מרצה, מקבל ורגיש. בנך הקטן מאידך כבר לא בתחרות עם אף אחד, אז הוא יכול להרשות לעצמו להתנהג כמו אחותו הגדולה, ולכן עליו היא לא מנסה 'לעלות'.

אני מניחה שבנך בן השבע פונה ומתלונן אלייך ואת נחלצת לעזרתו, אבל כל זמן שאנחנו נחלצים לעזרתם של הילדים היותר 'חלשים', הם לא יידעו להתמודד עם מצבים כאלה לבד. תאפשרי לבנך לסבול ולהתעצבן מאחותו עד שהוא לא יוותר לה, ותני לו את הלגיטימציה להתמודד איתה, לפעול כראות עיניו ולהגן על עצמו. בנוסף, תבהירי לבתך שאת לא אוהבת את ההתנהגות הזאת ותפסיקי לשוחח איתה על הנושא".

מתוך תוכניתה של מיכל דליות, כל יום שישי ב-10:00 ב"רדיו ללא הפסקה".

הביאה לדפוס: ליאת מלכא בלכטובסקי