בין שבמשרד ובין שבבית, טרי או שמא מהמקרר למיקרוגל - ארוחת הצהריים בתרבות הישראלית היא לרוב הארוחה החמה והעיקרית ביום. באנגליה, לדוגמה, שם גרתי כמה שנים, דווקא ארוחת הערב היא הארוחה החמה והעיקרית. 

המבוגרים שבינינו זוכרים לטובה את שעת ארוחת הצהריים. מגיעים מהגן או מבית הספר, אמא (או סבתא) במטבח בדיוק סיימה להכין את ארוחת הצהריים, ומתיישבים לאכול מסביב לשולחן. הזמנים השתנו, וארוחת צהריים טרייה כל יום אינה אפשרית בהרבה מהבתים בישראל. 

בזמן ארוחת הבוקר (זו שלפני היציאה לגן או לבית הספר) לפחות אחד ההורים נוכח וכך גם בשעת הערב. במשפחות רבות שני ההורים עובדים בשעות הצהריים ונעדרים מהבית. הילדים הקטנים נמצאים לרוב במסגרות שונות (צהרון, משפחתון) שם אוכלים את ארוחת הצהריים, אך עבור הילדים שחוזרים הביתה יש לדאוג לארוחה. בחלק מהבתים הילדים המתבגרים אחראים להתקנתה, והבחירות התזונתיות שלהם לא תמיד מומלצות. 

ארגון ארוחת הצהריים והכנתה לעתים מכבידים על ההורים, והם רואים בכך מעמסה. בסוף יום העבודה מתחילות ההסעות לחוגים, הסיוע בהכנת שיעורי הבית או במטלות לימודיות אחרות, עבודות בית (כביסה, הדחת כלים) ומגיעים לארוחת הערב ולאמבטיות לילדים הקטנים. תוך כדי כך מבשלים מרק או מטגנים שניצלים. זו משימה לא פשוטה, בפרט כשהקטן אוהב רק פסטה והגדולה פירה. 

משיחות עם הורים אני לומדת שלעתים גם הרכב התפריט והמבחר של המנות אינם מוצלחים במיוחד. צלחת פסטה ברוטב עגבניות היא ארוחה פופולרית ואהובה על הילדים, אך היא לא בהכרח נכונה תזונתית. 


צילום: ingimages / ASAP

השיטה 

בחרתי במספר רעיונות שיכולים לסייע להורים, לגננות (ולגננים), למי שמנהל צהרון וגם לסבים ולסבתות, המקבלים את הילדים אחרי הלימודים ואחראים לארוחת הצהריים:

1. ¼, ¼ ו־ ½ - כלל פשוט שיסייע לכם לתכנן בצורה פשוטה את הצלחת. ניתן ללמד ולהסביר אותו גם לילדים. 

¼ מנת חלבון: עוף (ללא העור הגלוי), בקר לסוגיו, או דגים - על פי העדפות הילדים. כדאי לגוון בסוג המנה החלבונית, ומומלץ להימנע מטיגון (שניצל/קציצות) - זו שיטת בישול לא בריאה ואף מזיקה. במהלך טיגון ממושך קיים חשש להיווצרות חומרים רעילים בשמן; הטיגון מיותר במיוחד בעודף משקל, והוא עלול להכפיל את כמות הקלוריות. ולא, אף אחד לא ממש מסכן אם הוא מוותר על שניצל מפעם לפעם, בטח אם זה לטובת אח או אחות בעודף משקל. 

¼ מנת פחמימות: תפוח אדמה, קלח תירס או גרגירי תירס, אורז, קטניות, פתיתים ופסטה, קוסקוס. עדיף מדגנים מלאים. מכילים יותר ויטמינים ומינרלים וגם סיבים תזונתיים התורמים לתחושת השובע. 

½ מנת ירקות: מבושלים או חיים, טריים או מהקפאה. לגוון ככל האפשר בסוג הירקות על מנת להעשיר את מגוון המינרלים, הוויטמינים ועוד אלפי רכיבים חשובים הנמצאים בירקות ותורמים לבריאות הגוף. 

2. מנה מוכנה מראש - גם למתבגרים אני ממליצה להכין את הצלחת ערב קודם מראש. חימום צלחת מוכנה יסייע לילדים שבעודף משקל להימנע מאכילה מוגזמת (מניסיון, ילדים מתעצלים לגשת שוב למקרר, להגיש לעצמם ולחמם מנה נוספת), ויגדיר את הכמות המומלצת ליתר הילדים. 

מובן שילדים שיחפצו בתוספת רשאים להגיש לעצמם, ואין למנוע זאת מהם. עבור ילדים בעלי תיאבון נמוך, האוכלים כמויות קטנות, מומלץ להכין צלחת קטנה - צלחות של מנה ראשונה ולא מנה עיקרית. מראה צלחת גדולה וגדושה עלול להרתיע אותם. עדיף שיאכלו צלחת מלאה קטנה ולא נגיסות ספורות מצלחת גדולה. 

3. הגשה אסתטית - צלחת יפה המיועדת רק לארוחת צהריים, סידור צלחת עם מעט הומור, ברכה המוחבאת מתחת לסכו"ם, שולחן ערוך ומסודר. כמונו, הגדולים, הילדים, גם אם אינם מודעים לכך, מושפעים מהאווירה ומסביבת האכילה. אוכל שמוגש בצורה אטרקטיבית נתפס כטעים יותר. 

4. לא להתייאש - ועל כך כבר כתבתי לא פעם במדורים קודמים. אחת לשבוע לגוון במשהו חדש, קטנית חדשה, פתיתים מקמח מלא, ירק חדש, דג. אל תילחצו מכך שהילד דילג על המנה ולא אכל אותה, הוא לא יישאר רעב, וישלים אחר הצהריים או בארוחת הערב את החסר. חשיפה ממושכת לאורך זמן מגיל צעיר למגוון רחב של מזונות לרוב משתלמת. 

5. אפשר גם להקפיא - אין צורך ברגשות אשם - האוכל לא חייב להיות טרי. ניתן לנצל ימים שבהם האנרגיות שלנו גבוהות במיוחד, ימי שישי שבהם אנחנו מבשלים לקראת שבת, אוכל שקיבלנו מסבתא - ולהקפיא. מזון מבושל נשמר עד חודשיים מיום ההקפאה ומרקים עד חודש. ההקפאה האידיאלית היא בתנאי ואקום. יש בשוק שקיות ואקום להקפאה וקופסאות אחסון נוחות בגדלים שונים. מומלץ לשמור את המזון במנות קטנות, כיוון שלא תמיד צורכים את כל הכמות, ובנוסף, ההפשרה של המנות קצרה יותר. חשוב לזכור שכדי לצמצם התרבות חיידקים וקלקול המזון, יש להפשיר את האוכל במקרר ולא על השיש. 

6. מה שטוב לאנגלים - ולמי שעדיין מתקשה בארגון הארוחה החמה עבור הילדים בצהריים או עבור אלו שרק בנוכחות הוריהם מתאפשרת ארוחה מסודרת, מומלץ להפוך את הסדר. בצהריים להכין לילד ארוחה קלה: כריך עם פסטרמה, כתף בקר, אבוקדו, ביצה קשה או גבינה וירקות חתוכים, ובערב - ארוחה חמה. 

7. ייעוץ מקצועי - במקרה של התלבטות או חוסר ביטחון לגבי תפריט המשפחה, אני ממליצה להיוועץ בדיאטנים. הדבר נכון וחשוב עוד יותר ב"מטבחים גדולים", בגני הילדים ובצהרונים. קבלת משוב, אפילו חד-פעמי, על התפריט על ידי דיאטנית או דיאטן יכולה לשפר את תזונת הילדים במהלך השנה כולה. בורכתי בחברות דיאטניות (ודיאטנים), ואני יכולה להעיד בשמם כי תפריט הילדים בכלל ובמסגרות השונות במיוחד, קרוב ללבם.