לפני כ-15 שנה המצאתי מוצר בתחום התינוקות שהפך ללהיט. מכרתי אותו בניו יורק, השקעתי ביחסי ציבור והפכתי להצלחה מסחררת. עם השנים חדרו לשוק מוצרים מתחרים שפגעו לי בייחודיות, ואף שפיתחתי במקביל מוצרים נוספים, נתח הרווחים שלי ירד בצורה משמעותית. מה עלי לעשות כדי להצליח שוב?

"ראשית, אני רוצה לציין בפנייך דבר שלא יהיה לך כיף לשמוע, אבל הוא מבוסס עובדתית: זה שאדם מצליח פעם אחת להיות פורץ דרך וממציא מוצר מצליח, זה לא אומר שהוא מסוגל לעשות את זה שוב.

זה נורא קשה כי הוא אומר לעצמו: אם עשיתי את זה פעם אחת, אני יכול לעשות את זה שוב. זה נכון, אבל זה לא אומר כלום סטטיסטית, זה סתם משפט.

לכן כשאת אומרת שאת צריכה להמציא את עצמך שוב, ייתכן שהפתרון הוא לא להמציא את המוצר הבא שייקח אותך למקום אחר, אלא להבין כיצד את לוקחת את כל הדברים שאת כבר יודעת לעשות, ואיתם את מצליחה לעשות דברים חדשים (ממש לא פורצי דרך) שירחיבו ויעמיקו את מעגל ההכנסות שלך.

את לא צריכה לנסות להיות יצירתית ברמות מטורפות, אלא לקחת את הקיים, לבסס אותו ולהרחיב לו את השוליים. את יכולה לדוגמה לבנות חממה לעיצוב פורץ דרך שיאפשר לאנשים שסיימו לימודי עיצוב ורוצים לפנות לתחום שלך, להיעזר ולהשתמש בידע ובניסיון שצברת.

הידע שלך יכול להיות בעל ערך גדול באיזושהי קבוצה שאת יוצרת, שיודעת ללוות. תבדקי איך את מרחיבה היום את השוליים סביב מה שאת כבר יודעת לעשות, תוסיפי עוד מוצר, עוד שירות ועוד דברים נוספים שאת יכולה למכור לאנשים שכבר מכרת להם בעבר".

 אני עובד באותו מקום עבודה כבר כמעט  30 שנה. לאחרונה המעסיקים שלי הציבו בפני שתי אופציות: או שאפרוש ממקום העבודה שלי כעת, או שאמשיך לעוד שלוש שנים בלבד ואקבל קידום שיתבטא בהעלאה בשכר. אני מתלבט. מצד אחד אני רוצה לעשות דברים חדשים ואני מפחד שאם אמשיך באותו מקום אשתעמם ואהיה מתוסכל, ומצד אחר הכסף שאקבל, אם אענה להצעה, מפתה אותי. מהי עצתך?

"לפני שאתה מקבל החלטה, תבחן מה יקרה בעוד שלוש שנים כשתיאלץ לפרוש, ובעיני הנתון הזה הוא נורא חשוב. לפי מה שאתה מתאר, אם תחליט לקבל את הקידום, אתה רק תדחה את הקץ ותקנה לך עוד טיפה של זמן בלי ללכת ולהגשים את עצמך.

אתה קיבלת מין מקום מקלט מעצמך לשלוש שנים, ובעיני זוהי טעות, כי מי יודע מה יקרה בעוד שלוש שנים. במקום ללכת עם עצמך עד הסוף ולהגיד: 'אני הולך לאן שהנשמה שלי קוראת לי', אתה אומר: 'ישלמו לי כסף בעבור זה שאני מוכן להשתעמם', ובכך אתה מוכן בעצם לא להגשים את עצמך.

אם אתה באמת כבר לא נמצא איפה שאתה רוצה להיות, ואחרי 30 שנה בוער בך ומדגדג לך ללכת עם עצמך הלאה, לך הלאה. יש כוח עצום בכך שתעשה את זה, כל עוד יש לך אופציה לבחור ולא אחרי שכבר הידרדרת עד הסוף, נתקלת בקיר ובלי ברירה הלכת לכיוונך.

כך או אחרת, בעוד שלוש שנים תצטרך להתמודד עם זה, אז לך היום, כשאתה יודע שהבחירה תלויה בך. אתה יוצא אחרי 30 שנות עבודה עם פנסיה, אתה לא 'נזרק לרחובות' בסיכון עצום, אז לך עם עצמך".

אני נכה צה"ל. לאחרונה לקחתי הלוואה לצורך רכישת רכב חדש כזכאי משרד הביטחון, ומאז אני לא מצליח לשלוט בהוצאות שלי. אני לא מנהל את עניינַי הכלכליים בצורה נכונה, וכל הזמן יש לי מינוס בבנק. אני תמיד מנסה לכסות חובות והלוואות, ועכשיו סיבכתי את עצמי אף יותר בגלל הרכב החדש שרכשתי. האם אני יכול להגיע למצב שבו אני לא אהיה במינוס?

"בחיים יש לנו כל הזמן את הרצון ואת הצורך הבוער להתקדם ולהתפתח על ידי כך שאנחנו נרכוש יותר ויותר דברים. נשתמש בדוגמה של הרכב - אנשים יכולים לקנות רכב אמין וזול, אך בכל זאת מרבית האנשים תמיד יבחרו לרכוש רכב יקר, ייקחו הלוואות ויוסיפו על עצמם חוב על חוב.

אני מציע לך לעצור רגע, לרשום בצורה מסודרת את כל החובות שלך ולבדוק על מה אתה יכול לוותר. אם יש באפשרותך, אני מציע שתיקח הלוואה מרכזת אחת, ורצוי הלוואת משכנתה אחת, תפרוס אותה ל- 30 שנה קדימה ותחסל את כל ההלוואות קצרות המועד שלך. כך תשלם כל חודש סכום אחד, הרבה יותר קטן, ותוכל לנהל את חייך כמו שצריך".

 מתוך תוכניתו של אלון גל, כל יום שישי ב- 8:00 ב"רדיו ללא הפסקה".
הביאה לדפוס: ליאת מלכא בלכטובסקי