בתי האמצעית לא שומעת בקולי. היא עושה דברים בבית שאי אפשר להתעלם מהם כמו למשל לשפוך מים על הרצפה, להתעסק בחשמל ולפזר סוכר על כל השיש, וכשאני אומרת לה להפסיק היא אומרת "לא בא לי" וצוחקת. לדעתי היא מתנהגת בצורה כזו כי היא רוצה למשוך תשומת לב בגלל שהיא מקנאה באחותה הקטנה, אבל למרות תשומת הלב שאני נותנת לה היא לא מפסיקה. כיצד עלי לנהוג?

בואי נצא מנקודת הנחה שבתך האמצעית אכן מקנאה באחותה התינוקת. כדי לגרום לה לשנות את התנהגותה יש כמה דברים שעלייך לעשות: תני לה תשומת לב עד כמה שאת יכולה - תזמיני אותה לעזור לך לבשל, תזמיני אותה לקניות, תתייעצי איתה ותני לה תחושה של משמעות והחלטה. את לא צריכה להסתיר את האהבה שלך לבתך התינוקת, אנחנו צריכים להרגיל את הילדים כמה שיותר מהר למצב שבו יש עוד תינוק בבית ולא לחפות על זה ולשנות את המציאות.

אל תגידי לה 'את גדולה יותר מאחותך' כי זה מעצבן אותה, ואל תדברו יותר על כל הדברים הרעים שהיא עושה. אם היא נוהגת בשובבות וראית למשל שהיא שפכה את הסוכר, תעמדי ליד הסוכר ותגידי 'אוי ואבוי. טוב, נאסוף את זה', ותאספי אחריה. כשהיא רצה לחשמל תרוצי אליה ותגידי לה 'זה מסוכן, אני מפחדת', חבקי אותה ותרחיקי אותה משם. אל תגידי לה 'לא' או 'אסור'. היא יודעת שזה אסור והיא עושה דווקא. בתך מקבלת היום המון תשומת לב שלילית, אני רוצה שתמעיטי בתשומת הלב על הדברים השליליים, תגיבי עניינית ותיתני לה המון תשומת לב חיובית".

צילום אילוסטרציה: אינג' אימג'

בתי בת ה-13 היא ילדה חכמה מאוד ומוקפת חברים וחברות. לפני כשנה התנהגותה התחילה להשתנות - בבית הספר התלוננו שהיא מתחצפת, לא מכינה שיעורי בית ומבריזה משיעורים, ובבית היא התחילה לשקר ולעשות ככל העולה על רוחה. היא נמשכת לנוער עברייני ולמרות שהיא הבטיחה שתתנתק מאותם גורמים מדרדרים, היא משקרת וממשיכה להיות איתם בקשר. לאחרונה אני ובעלי גילינו שהיא כתבה באתר של מומחים שהיא נאנסה על ידי שלושה מידידיה. נבהלנו וערכנו בירור, אך גם זה התגלה כשקר. אנחנו כבר לא מאמינים לה ומפחדים לאבד אותה. מה לעשות?

בתכם בונה לעצמה מציאות חדשה מולכם, ההורים, כי היא כבר הבינה שעדיף לה לשקר, ככה היא מקווה לזכות באיזשהו סוג של שקט מצדכם. הרבה פעמים כשבני נוער משקרים, זה כדי לראות איך יגיבו אליהם וכדי למלא איזשהו צורך להאדיר את עצמם ולשים את עצמם על הבמה. יכול להיות שחסרה לבתך התחושה הזאת שרואים אותה ושהיא במרכז, ולכן היא מנסה לזעזע את כל המערכת בכל מיני סיפורים, העיקר שישימו לב אליה. אתם צריכים לאפשר לילדה בסיס יותר טוב בחוויה שלה איתכם כדי שהיא לא תחפש את זה בחוץ.

אני רוצה שאתם תיתנו לעצמכם דין וחשבון ובתוככם, בתוך מה שקורה בבית, תמצאו את הדרך להיות יותר משמעותיים בחייה. זה אומר להיות איתה, לצאת איתה, להיות קשובים אליה, לדבר איתה ולהתייעץ איתה. אין לכם הרבה שנים כדי לבסס את מערכת היחסים שלכם כהורים משמעותיים בעיני הילדה הזאת כי בגיל ההתבגרות אין שליטה. אנחנו יכולים לקוות להשפעה, והיא תבוא רק אם הילד תופס את הוריו כדמות משמעותית בחיים שלו. בנוסף, אני מאוד ממליצה שתלכו יחד לטיפול משפחתי.

בעלי ואני נדרשים לעשות רילוקיישן לארצות הברית מטעם העבודה של בעלי. איזו הכנה עלי לעשות לשני ילדיי, בני שנתיים וחצי ו- 4.5 ?

שבועיים לפני הנסיעה את צריכה לבשר לשניהם יחד על המעבר. כשאת מספרת להם על כך, את צריכה להעביר את המידע כדבר חיובי: 'אנחנו עוברים לארץ אחרת וקוראים לה קליפורניה (למשל), אנשים בארץ הזאת מדברים באנגלית, יהיה לנו שם בית גדול, ניסע לטיולים, יהיו לנו שם חברים חדשים ויהיה לנו נורא כיף'. תסבירי להם שכשתגיעו תהיו מאוד עייפים כי צריך להביא את הדברים האלו בחשבון, ותהיי מוכנה לכל שאלה שתבוא, במיוחד מהגדול.

בתשובות תהיי אמיתית, אבל אל תיתני את כל הפרטים. אם הגדול ידבר על ניתוק הקשר מחבריו, תגידי לו שאם הוא ירצה, הוא יוכל לשמור איתם על קשר דרך הסקייפ, ותדגישי שאת סומכת עליו שימצא חברים חדשים. כשאת אורזת, תבקשי משניהם לעזור לך לארוז, תקני לגדול מזוודה שהוא יעלה איתו למטוס ותבקשי שיכניס למזוודה את כל הדברים שהוא רוצה שיהיו לו גם בבית החדש. בן ה- 4.5 צריך להרגיש שהוא חלק מהתהליך הזה ושגם לו יש יכולת החלטה. בסך הכל אתם צריכים לשדר שמחה, התרגשות והרפתקה, ולערב את שני הילדים בתהליך.