כן, גם אנחנו, כמו כל עמישראל הספקנו לבלות מחוץ לבית בחגים, וזה הזמן - עם תום התקופה- לשתף אתכם בחוויות מארוחת הבוקר הישראלית שאנו כה אוהבים: זו המוגשת בבתי מלון, בבתי הארחה ובצימרים.

מטיולים באזורים אחרים בעולם שלי ושל מכרי, אני לומדת כי לא משנה כמה שפע או איזה מבחר של מאכלים מגוונים ושונים נקבל לארוחת בוקר - ממבחר פירות אקזוטיים בריו דה־ז'ניירו ועד ל"קידני פאי"בלונדון - תמיד, אבל תמיד, נתגעגע לארוחת הבוקר הישראלית.

השפע המוצע בארוחת הבוקר פה, מבחינת מבחר וכמויות, הואתופעה מיוחדת במינה בהשוואה למקומות אחרים, קרובים או רחוקים. באירופה ובארצות הברית יש מקומות לינה שלא מציעים ארוחת בוקר או שהיא בתשלום נוסף. אצלנו, ארוחה זו תמיד תהיה כלולה ב"מחיר הלילה".


תמיד נתגעגע אליה. ארוחת בוקר ישראלית. צילום: מרק ישראל סלם 

יש מקומות בעולם, חלקם יוקרתיים,שיציעו לארוחת הבוקר ארוחה על מגש אישי ללא מזנון, או אפילו רק קפה ומאפה. נכון, יהיו כאלה שיציעו מגוון רחב יותר -בשרים קרים ונקניקיות באירופה, במדינות אסיאתיות יגישו בארוחת הבוקר מרק ואולי אפילו בקר או עוף מבושלים, אבל עדיין ארוחת הבוקר שלנו אינה שגרתית.

מה מאפיין את ארוחת הבוקר הישראלית? הרבה, הרבה, הרבה אוכל - ואם המקום היה מאפשר לי הייתי מוסיפה עוד כמה פעמים את המילה "הרבה". השפע המוצע במזנונים השונים  (לא מדובר במזנון אחד אלא בכמה) אינו הגיוני.

במלון אחד ספרתי בבוקר 18 עוגות ומאפים מתוקים, יכול להיות שאפילו לא שמתם לב למבחר העצום. בשלב הראשון העיניים מתחילות לאכול. אומנם יש כמה מזונות שנפסלים, כי הם פחות אהובים עלינו, אך עדין נשארים יותר מדי מזונות אהובים שאותם מערימים בצלחת אחת במקרה הטוב, או שתיים ואפילו שלוש במקרה הפחות טוב.

התרומה הקלוריתשל ארוחה כזאת יכולה להגיע בקלות לתרומה הקלורית של תפריט ממוצע ליום שלם בבית. קחו לדוגמה את אופן הגשת הריבות. אצלנו הן מוגשות לפעמים בקערות גדולות וגדושות (בדומה לגבינות הרכות), עם כפות הגשה לצדן.

באירופה יוגשו בצנצנות עם כפיות. הכמות שכל אורח ישים בצלחת תהיה קטנה בהרבה, והסיכוי שיאכל פחות הוא רב.

מנות בריאות

לזכותם של רשתות בתי המלון וגם מלונות הבוטיק, בשנים האחרונות משלבים בארוחות השונות מנות מזינות, דלות בשומן לרשותם של האורחים שעבורם שמירה עלתפריט מאוזן גם בימי החופש חשובה.

עםזאת, נראה שהמנות הבריאות לא החליפו את המנות הפחות בריאות אלא התווספו להן. וכך גדל השפע ולקוחות רבים לוקחים את מנות הבריאות נוסף למנות הרגילות. לכן המבחר אולי יותר איכותי, אך בסך הכל הכמות עדיין גדולה ואולי אף גדלה.

פנקייק עם תוספות 

המבחר הגדול מסנוור את ההורים. לעומתם, לא מעט ילדים "מסתפקים" במבחר קבוע ומצומצם. פנקייק עם תוספות (סירופים בטעמים- שוקולד, מייפל, תות או דבש) ודגני הבוקר. ומתוך המגוון המוצע להם הם לרוב מעדיפים את דגני הבוקר עם אחוזי הסוכר והשומן הגבוהים, שותים שוקו או מיצים בטעמי פירות.

אל מזנון האוכל המציע גבינות,ביצים וירקות הם לרוב לא מגיעים. לא נורא אם מדובר בסופשבוע אחד, אבל בשבוע שלםשל חופשת סוכות, שסמוך כל כך לחופשת הקיץ, הנזק יכול להיות קשה לתיקון.

נאכל גם את ארוחת הצהריים

גם אם בחרנו ב"חצי פנסיון", חשוב להקפיד על ארוחת צהריים, גם אם היא קלה: כריך, מרק או סלט. לא מומלץ להגזים בכמויות בארוחת הבוקר "על חשבון" ארוחת הצהריים. ולא מומלץ לדלג על ארוחת הצהרים, שכן אז מגיעים לארוחת הערב רעבים,רעבים מדי, ואוכלים הרבה יותר מדי.

מטיילים בין המזנון לשולחן

רוב האורחים במקומות שבהם התארחתי מרבים לשוב ולבקר במזנון. תופעה שלא נתקלתי בה בחו"ל, שם לוקחים מהמזנון את המנה העיקרית והקינוח, מתיישבים וקמים רק לאחר סיום הארוחה. אצלנו לעומת זאת,יש תחושה של תחנת רכבת, כל הזמן קמים ומוסיפים עוד מאותו הדבר או מנות נוספות.

אני והחבר׳ה

עוד תופעה שהתרשמתי שהיא ייחודית לנו: אורחים שדואגים למלא צלחות ל"מרכז השולחן" לטובת שאר הסועדים בשולחן. הדבר בולט במיוחד בלחם: מביאים לשולחן לחמים שונים, לחמניות ומאפים לכולם. בחו"ל כל אחד לוקח את המנה שלו. סוציומטים? לא חברותיים? אולי. גם אלו שהקפידו לא להעמיס ולבחור נכון את המזון מהצלחת וסיימו את הארוחה, מתקשים לעמודבפיתוי של הצלחות המרכזיות עד לסיום הארוחה.

תופעת הג׳חנון

כמעט בכל בית מלון, גם במלונות הפרימיום,יהיה ג'חנון לארוחת הבוקר בסוף השבוע. מנה שהגיעה אלינו מיהודי תימן והשתרשה כה עמוק במסורת ארוחת הבוקר בשבת של הישראלים בכלל. הג'חנון טעים מאוד ועם מסורת קשה לי להתווכח, אך "עלותו הקלורית" היא מאוד גבוהה ותרומתו התזונתית מאוד נמוכה.לכן בארוחת בוקר במלון, ובמיוחד בארוחה כה עשירה, אני ממליצה להעדיף דברים טעימים אחרים.

היום שאחרי

ואחרי שאכלנו כמויות כה גדולות עתירות בשומן ו/או סוכר, סיימנו את ארוחת הבוקר והגענו לבריכה דשנים ומעט עייפים, מגיע שלב נקיפות המצפון.  במהלך כל החופשה אנו טופחים על הבטן ועסוקים בחישובים כמה אכלנו והתחרטות.

במדור ספציפי זה נראה לי כי ההמלצות והפתרונות שלי מיותרים. שיקוף המצב הוא תחילת הפתרון. זכרו כי האוכל הוא רק חלק מהחוויה בחופשה - ולא כולה. החוויההאמיתית היא המשפחה, החברים, הבילוי והמנוחה. מה שלא נספיק היום, ניתן לאכולגם מחר. גם אם הגזמנו, במקום לקטר, כדאי לפשוט בגדים ולקפוץ לבריכה