מחקר חדש: ליקויי למידה קשורים לכישלון בזוגיות

אחד הדברים שהפתיעו את כנרת שרפי, מרפאה בעיסוק, במחקר החדש שערכה בנושא תפקוד יומיומי ואיכות חיים של מבוגרים עם לקויות למידה, היה עוצמת הדמיון בין מה שראתה בעבודתה בקליניקה אצל ילדים ובין הנתונים שהתקבלו אצל מבוגרים. "לילדים עם ליקויי למידה היו קשיים בכישורים חברתיים, אבל לא יכולתי לצפות אילו אחוזים מהאוכלוסייה הזו יהיו רווקים בבגרות", היא מספרת.

שרפי, 37, מהמועצה האזורית רמת נגב, היא בעלת תואר שני בריפוי ועיסוק ומסיימת בקרוב דוקטורט בחוג בריפוי בעיסוק בפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה. המחקר שלה במסגרת הדוקטורט נעשה בהנחיית פרופ' שרה רוזנבלום, וזכה למלגה על שם יובל נאמן של משרד המדע והטכנולוגיה.

"פעמים רבות ילדים בעלי לקויות למידה מדווחים שאין להם חברים בכיתה", מסבירה שרפי, "או שהם רוצים ליצור קשר אבל לא יודעים איך לגשת לחבר. במחקר ראינו שהרבה אנשים מבוגרים עם לקויות למידה דיווחו על קושי לשמור על יחסים לאורך זמן עם אנשים, וזה בא לידי ביטוי גם בזוגיות. מצאנו 60 אחוז רווקים בגילאי 50-20 אצל קבוצת אנשים עם לקויות למידה, לעומת 20 אחוז רווקים בקבוצה ללא לקויות למידה. שתי הקבוצות היו זהות מבחינת מגדר, גיל, רמת השכלה ומצב סוציואקונומי.

"בעלי לקויות למידה אמרו שהם לא מצליחים להישאר בזוגיות. חלקם אמר 'אני לא מסתדר עם בן זוג, אחרי כמה זמן נמאס לי ממנו', או 'אף פעם לא הרגשתי שבן הזוג מבין אותי'. הם לא ידעו להגיד מה גרם לפיצוץ במערכת היחסים שלהם אלא רק שזה לא מצליח. כל האנשים שדיברתי איתם רצו זוגיות, אבל זה 'רוצה, רוצה, אבל לא יוצא'. לכן אחד הדברים החשובים במחקר הזה הוא לעזור לאנשים בוגרים עם לקויות למידה להבין את עצמם".

איפה ההתאמות?

לקות למידה היא לקות נוירולוגית- התפתחותית, המתבטאת בקשיים בתפקוד אקדמי, למשל בקריאה, בכתיבה ובחשבון. היא נגרמת כתוצאה מלקות במערכת העצבים המרכזית.

"לקויות למידה מאובחנות לפי איך שאדם מתפקד בתחום האקדמי, אבל כשמכירים את האוכלוסייה הזו מקרוב מבינים שלאותם אנשים יש לקויות גם בתחומים אחרים בחיים", אומרת שרפי.

איפה הכסף?

זוגיות, כאמור, מהווה קושי מרכזי שבעלי לקויות למידה מבוגרים העידו עליו במחקר. "יש להם קושי להמליל את הצרכים שלהם לאדם אחר, להבין מה האדם האחר רוצה או צריך, להתאים את ההתנהגות שלהם למישהו, ולכן גם יש הרבה קשיים במערכות יחסים זוגיות. הם תיארו עצמם כאנשים רגישים ו'כשמישהו עושה משהו שלא מתאים לי, אני לא יכול לסבול את זה'", מספרת שרפי.

באילו קשיים נוספים נתקלת?
"קושי רב בניהול כספים. אם ילדים בעלי לקויות למידה יכולים להתקשות למשל בלמידה של מספרים או בהבנת מושגים מתמטיים של כמויות, אז אצל מבוגרים יש קושי באומדן של כמויות. לחלק גדול מהם אין מושג לגבי כסף. יש להם קושי לעקוב אחר חשבון הבנק , לאזן הוצאות והכנסות, למלא טפסים בבנק, או לתכנן קדימה האם 'אני יכול עכשיו לרכוש ב-2,000 שקל מחשב חדש או לא?'.

"הקושי להעריך האם יוכלו לעמוד בהוצאה מסוימת יכול גם להתבטא במינוס בבנק, בחסימה של כרטיסי אשראי ובניתוק החשמל בבית. הקושי הזה בא לידי ביטוי בדברים מוחשיים בחיים שלהם.

"בין הקבוצות עם לקויות למידה וללא לקויות למידה מצאנו הבדלים מהותיים בהתנהלות עם כספים. מישהי למשל סיפרה שהיא הייתה בחרדה מטורפת כשבתור סטודנטית הייתה צריכה לתת כסף לנהג אוטובוס. היא אמרה שתמיד הייתה משתדלת שיהיה לה שטר כדי שהנהג יהיה זה שיצטרך לתת את העודף.

"אם היו לה מטבעות, היא הייתה מאוד נלחצת כי לא ידעה כמה במדויק היא צריכה לשלם. הקושי בהערכת כמויות התבטא אפילו בכך שמבוגרים עם לקויות למידה סיפרו שהם נמנעים מאפיה, כי יש בזה כמויות מוגדרות. צריך להבין מה זה חצי כפית, מה זה חצי כוס סוכר, וקשה להם לעשות הערכה של חצי כוס".

קושי נוסף של המשתתפים במחקר התבטא גם בהערכת זמן. "כל המושגים של כמויות וזמן לא יושבים אצלם טוב", מספרת שרפי. "מישהי אמרה לי ש'כשה-GPS אומר לי עוד 500 מטר, אני כבר נכנסת לחרדה'. הם גם יכולים ללכת לעבודה, לעשות שש שעות נוספות, ואחר כך להגיד שהם עבדו שעתיים ולהפסיד על זה כסף".

איך באמת האנשים האלה מסתדרים בעבודה?
"רוב המחקרים שהתייחסו לנושא בעבר בדקו האם הקשיים בקריאה, חשבון וכתיבה ממשיכים להפריע גם במקום העבודה, ומצאו שכן. אנחנו מצאנו שלא רק הקשיים בקריאה וחשבון מפריעים במקום העבודה. יש דברים הרבה יותר בסיסיים שמפריעים, כמו היכולת לארגן את הזמן, היחסים הבן-אישיים שבאים לידי ביטוי עם עמיתים לעבודה ומנהלים.

"בגלל שהם לא מתכננים טוב את הזמן, הם לא יגיעו לפגישה במועד. קשה להם גם לחשב כמה זמן ייקח להם להגיע ממקום למקום, להבין כמה זמן מראש צריך לצאת מהבית, ולכן הרבה פעמים הם נתפסים על ידי הסביבה כ'זרקנים', לא רציניים, חסרי אכפתיות כלפי מקום העבודה".

"החדשנות כאמור במחקר זה", מוסיפה שרפי, "היא שיש התייחסות ללקויות הלמידה ממבט בריאותי ולא חינוכי. בתחילת המחקר דיברנו עם אנשים בעלי לקויות למידה ושאלנו אותם מה עוד מפריע להם. רבים מהם התלוננו על הנטייה מגיל צעיר להפרעות שינה (קושי להירדם, להתעורר, שינה בלתי רציפה). השינה הגרועה שלהם למשל יכולה גם להשפיע על הזוגיות. הם עייפים כל היום ואז חסרי סבלנות כלפי בן הזוג.

"קושי נוסף שעלה מתוך השיחות איתם קשור לנושא התחושתי. היו אצלם המון רגישויות תחושתיות, למשל נטייה לרגישות יתר לריחות, הימנעות ממצבים שבהם יש עומס גירויים חזותיים (כמו למשל להיכנס לקניון, ללכת לפסטיבלים). מצד שני, אצל רבים מהם היה גם את הצד ההפוך- תת רגישות. למשל, הם צריכים שיגידו להם משהו הרבה פעמים עד שיקלטו".

איך הרגישות התחושתית הזו משפיעה בחיי היום-יום?
"בזוגיות, בן הזוג יכול לא להבין את התגובות הקיצוניות שלהם או את ההימנעות ללכת למקומות שכל אחד הולך אליהם. בעבודה, למשל, את יושבת במשרד עם שלושה אנשים שאוהבים לשמוע מוזיקה. את לא מסוגלת לעבוד בסביבה כזו כי יש לך בעיה.

"ואז את מוצאת עצמך עושה שעות נוספות כדי לעבוד בשקט, או שתבואי לעבודה בשעות לא שגרתיות כדי לנצל את המקום כשהוא שקט. מאוד קשה להסביר לבוס שלא הספקת להכין את הדוח שביקש כי השותפים לחדר שומעים מוזיקה. בעלי הרגישות התחושתית צריכים להיות מאוד מודעים לכך ולהבין שזה מפריע להם לעבוד".

איפה השביל?

מתברר גם שמה שכמעט כל ילד מצליח לעשות בקלות, יכול להיות בכלל לא פשוט עבור אנשים בוגרים הסובלים מלקויות למידה. "קשה להם לתקשר עם אחרים באמצעות SMS ודרך מיילים. אפילו יש להם קשיים לעקוב אחרי עלילה של סרטים, במיוחד כשהם לא בשפת האם. יש גם קושי לקרוא מפות בטיולים", מספרת שרפי. "כשיש להם משפחה, הם מתקשים לארגן את הזמן ואז לא נשאר להם זמן לחברים ולפנאי. הרבה דברים לוקחים להם יותר מדי זמן. הם משקיעים המון אנרגיות בהתארגנות ומסיימים את היום מותשים.

"חלקם סיפר על קושי ללמוד נהיגה, לתפוס אותה מבחינה מוטורית. היו כאלה שהתקשו לחשב מרחקים, למשל מתי צריך להתחיל ללחוץ על הברקס כדי להגיע בעצירה לרמזור. יש גם קושי לזכור תמרורים, להחליט האם יש מספיק מקום בין שתי מכוניות כדי לחנות, וכמובן ללמוד מסלול.

"עובדת סוציאלית שהשתתפה במחקר סיפרה שהיה לה קשה לעקוב אחרי הסיפורים של הנערות שאיתן עבדה. אחת הבעיות העיקריות היא שבגלל שמדובר בנושא כל כך מורכב, קשה לאותם אנשים להבין למה לעזאזל כל כך קשה להם בחיים".

ואיך המחקר הזה אמור לעזור להם להבין זאת?
"אנשים בוגרים שמתמודדים עם לקויות למידה ילכו היום לאבחון רק אם הם רוצים להיכנס ללימודים וזקוקים להתאמות לימודיות. המחקר שלנו רוצה ליצור מודעות לכך שגם למי שלא ממשיך בלימודים כבוגר יש התמודדות עם קשיים, בנוסף לאלה שהיו לו כמתבגר בבית הספר. הנושא הזה של להבין מה קורה להם נמצא עדיין בחיתולים. יש הרבה מחקרים לגבי מה שקורה להם בבית הספר ואיך לעזור להם שם. זה לא המצב מבחינת מה שקורה להם בחיי היום-יום, כילדים וכמבוגרים.

"המחקר שלנו הוא רק אבן דרך ראשונה בניסיון להבין מה קורה להם כדי לעזור להם להבין את עצמם. חשוב שהם ייעזרו במישהו שיהיה מסוגל לעזור להם להבין מה קורה להם. חשוב שיבינו במה הם חזקים, כדי שיוכלו לבצע משימות וגם לסנגר על עצמם מול המנהל בעבודה או מול בן הזוג.

"למשל, שיבינו שהם לא יצליחו לסיים את הכנת הדוח אם לא יהיה להם שקט, ויחשבו על הפתרון - להביא אטמי אוזניים מהבית. או למשל שיבינו שחשוב לעשות סדר בנושא של שעות השינה שלהם. שאם יש יום חשוב מחר זה אומר שצריך ללכת לישון מוקדם. נדרש ארגון של המערכת היומית והשבועית כדי לבצע משימות. הבעיה היא שיש להם הרבה פעמים קשיים גם בתכנון".

איך מתגברים על זה? זה נשמע ממש כמו הביצה והתרנגולת.
"מצד אחד זה אכן כמו הביצה והתרנגולת, מצד שני מקצוע כמו ריפוי בעיסוק עוזר למקסם את היכולות וגם לתכנן את המשימות. הייתה אצלי מטופלת שהיה לה תפקיד ניהולי במקום עבודתה. היא סיפרה שהיא מתקשה לעקוב אחרי עלילה של סרטים, ושמאוד מפריע לה שיש סרט שכולם מדברים עליו והיא לא יודעת במה מדובר.

בהקשר אחר, אותה אישה סיפרה שהיא לא מספיק מאורגנת בעבודה. לכן היא לוקחת הרבה עבודה הביתה, אין לה זמן לבלות עם הבנות שלה, והן מתלוננות על כך. מצד שני, היא אישה סופר יצירתית, כל הזמן יוזמת פרויקטים חדשים במקום העבודה, טובה בציור וביצירה. הצעתי לה לצפות בסרט שמעניין אותה ביחד עם הבנות ולעשות יחד עבודת יצירה עליו.

התברר שהפעילות עם הילדות עזרה לה לארגן את הסרט בראש שלה, כך שאחר כך היא הבינה יותר טוב את העלילה וזכרה אותה. גם הבנות היו מבסוטיות שסוף-סוף אמא שלהן ישבה איתן קצת".

-בלי עזרה של איש מקצוע אותם אנשים ילכו לאיבוד?
"לא תמיד. זה מאוד אינדיבידואלי, כי רמת הקושי תלויה בלקויות. השפעה של לקות למידה בלבד היא לא כמו השפעה של לקות למידה שמלווה גם בהפרעות שינה, שמעצימות את הקשיים. השונות בתוך האוכלוסייה הזו היא עצומה. לא כל אחד סובל מאותן לקויות, ודרגות הקושי שונות".

איך החברה מתייחסת למבוגרים בעלי לקויות למידה?
"החברה מתקשה להבין את הטענה ש'זה לא שאני לא רוצה, אלא אני לא יכול'. גם קשה מאוד למישהו לבוא ולהסביר למה הוא לא יכול לעשות משהו, כשאין לו בעצמו מושג למה הוא לא יכול. אנשים עם לקויות למידה הם הרבה פעמים מבריקים, מאוד יצירתיים, ולכן לחברה קשה להבין איך אדם כזה מבריק לא מסוגל למשל להגיע בזמן לעבודה. החברה הרבה פעמים מתייחסת אליהם כחסרי אחריות, וזה פוגע בהם בכל מישורי החיים".

איך ניתן לצמצם את הפגיעה הזאת?
"ישנה חשיבות לאבחון המוקדם, כדי למצוא אסטרטגיות להתמודד עם הקשיים. כאמור, אי אפשר לתקן לקות למידה, אבל אפשר למצוא את הדרכים לחיות איתה בשלום. אפשר ללמוד להשלים עם עצמי, להגיד 'זה מי שאני, ואני אפילו אוהב חלקים מסוימים של זה'. רוב האנשים שראיינתי למחקר ידעו גם להגיד לי מה הם אוהבים בעצמם.

רובם הרגישו גם מאוד יצירתיים, וחלק גדול באמת ביטא את היצירתיות הזו בשלל דרכים. התחושה של היצירתיות מגיעה בדיוק מהמקום הזה שהם נאלצו למצוא דרכים שונות לבצע דברים בחיים שלהם, כי בדרך הרגילה, של רוב האנשים, זה לא הצליח להם. אבל בדיוק משם אפשר גם לצמוח ואפילו לחיות עם הלקות הזו באהבה".