אני בשבוע ה-36 . זה ההריון הרביעי, אבל אני לקראת הלידה השנייה בלבד. בהריון הראשון הייתה לי סוכרת הריון, ילדתי בשבוע ה-39 פלוס. הסוכרת הייתה מאוזנת עם אינסולין. הילד נולד במשקל 3.125 ק"ג. ההריון השני הסתיים לצערי בשבוע ה-20 . התברר שאני נשאית לפקטור 5, הגורם לנטייה לקרישיות יתר. אחר כך היה לי עוד הריון שלא התפתח והסתיים בשבוע השמיני. עכשיו אני מקבלת קלקסן, והרופא אמר שגם אחרי הלידה אצטרך לקחת. זה נכון?

פרופ' לסינג עונה:

נכון, תצטרכי לקחת קלקסן כשישה שבועות אחרי הלידה. נושא קרישיות היתר הוא חדש יחסית במושגים רפואיים. נשים שמתגלה אצלן נטייה לקרישיות יתר, גנטית או נרכשת, בעקבות איזו מחלה מסוימת, מקבלות קלקסן בערך שישה שבועות עד אחרי הלידה, משום שפרק הזמן הזה מתאפיין בנטייה טבעית לקרישיות יתר.


קרישיות יתר היא נושא חדש יחסית. צילום: ingimage.com/SAP

לצערי הרב גילו שחליתי ב-CMV , וכנראה שנדבקתי בתקופת ההתעברות. אני בשבוע העשירי כרגע. הבנתי שיש מספר תהליכים שצריך לעבור, כמו בדיקת מי שפיר שבודקים בה אם העובר נדבק או לא. האם ייתכן מצב שבו העובר נדבק ובבדיקות כמו MRI או בסקירה המורחבת לא מגלים?

פרופ' לסינג עונה:

CMV הוא וירוס שנשים, כמו גברים, יכולות ללקות בו בלי לתת את הדעת על כך. אנשים יכולים לחשוב שלקו בשפעת כי התסמינים הם דמויי שפעת. בדרך כלל זה מתבטא בבדיקת הנוגדנים שחלק גדול מהנשים עושות בתחילת ההריון. כאשר על פי בדיקת הנוגדנים יש סבירות גדולה או יודעים שההדבקה הייתה בשלבי ההריון הראשונים, נשאלת השאלה מה עושים עם ההריון הזה, משום ש-CMV יש פוטנציאל לגרום לנזק לעובר. 

דרך טובה מאוד לדעת היא לבצע דיקור מי שפיר בשבוע 21-22, להבדיל מבדיקת מי שפיר שעושים בשבוע 16-17 לבירור הגנטי, משום שאנחנו מעוניינים במי השפיר שהם השתן של העובר, והרי וירוס ה-CMV מופרש על ידי השתן. גם אם יתברר שהעובר נדבק, הוא לא בהכרח חולה. אחת הדרכים הטובות לגלות אם יש נזקים בעקבות המחלה היא לעשות מעקבי אולטרה סאונד ממוקדים לגולגולת, לפעמים מצרפים לזה בדיקת MRI , משום שעיקר הנזק הוא נזק מבני במוח.

יכול להיות גם נזק של הפרעה בשמיעה שאותו לא ניתן לגלות ב MRI או באולטרה סאונד. יש אנשי אולטרה סאונד שמתמקצעים בזה, ואם יאמרו לך לאחר הבדיקות שאין נזק מוחי, את יכולה לקבל את זה כמעט בביטחון. תמיד ישנן המגבלות של הרפואה שאנחנו חייבים לציין אותן, אבל אלה אמצעים מדויקים.

אחרי ניסיונות רבים להיכנס להריון ביצענו תהליך של הפריה חוץ-גופית. בשבוע השישי ועוד חמישה ימים עשינו אולטרה-סאונד ראשון, והתוצאות לא היו מעודדות. הן הראו עובר שמתאים לגודל של חמישה שבועות ויום. זה היה הד עוברי, שק ההריון היה בגודל של 1 מ"מ. בהמלצת הרופא המתנו שבוע ועשינו עוד אולטרה-סאונד שהראה באופן מפתיע גדילה של העובר בעקביות של שבוע בדיוק.

עובר שמתאים לשישה שבועות ויום, למרות שלכאורה העובר לא היה אמור לגדול בכלל וגם לא היה דופק בשתי הבדיקות. בהחלטה משותפת עם הרופא החלטנו לחכות עד יום ראשון הקרוב ולעשות שוב אולטרה-סאונד, אבל אני רוצה לשאול אותך אם יש איזשהו הסבר לתופעה הזאת.

פרופ' לסינג עונה:

כשאנחנו עושים אולטרה סאונד בהריונות מאוד צעירים, אז בשבוע הראשון אנחנו רואים מין מבנה אליפטי שאנחנו קוראים לו "שק הריון". מאוחר יותר, בערך לאחר חמישה וחצי או שישה שבועות, אנחנו רואים בתוך השק טבעת. הטבעת הזאת היא שק החלמון, וממנו העובר אוכל עד שמתפתחת שליה. יום-יומיים לאחר מכן חד עין יראה נקודה לבנה שלפעמים נראה בה דופק, וזה נקרא "הקוטב העוברי". 
מזה מתפתח העובר שגדל בערך במילימטר ביום. לאחר שבעה שבועות אנחנו אמורים לראות עובר בערך בגודל של 15 מ"מ. העובר - לא שק החלמון, אלא העובר - מראש ועד "זנב". לעתים אנחנו רואים שהכל מתחיל מאוחר יותר, כי הכניסו את העובר אבל היה איחור בהשרשה. אני מחזק את ידיכם בזה שהחלטתם לא למהר ואתם ממשיכים ועוקבים, ואני מקווה שביום א' הקרוב תהיו שמחים ומאושרים.

פרופ' יוסי לסינג, מנהל בית החולים ליס, מנחה את התוכנית "תשעה חודשים" בכל יום שישי (12:00-13:00) ברדיו אקו 99FM