לכל מחזור גיל ישנה הגלי (שם בדוי, כמובן) שלו. אותה נערה מקסימה, תלמידה מצטיינת, אהובת המורים והתלמידים, עם החבר הקבוע, שירות צבאי ביחידהנבחרת במודיעין ומכתב קבלה ללימודי משפטים באוניברסיטה. אז גלי שלנו, רגע לפני האוניברסיטה, נסעה לטיול תרמילאים בחו"ל עם חברות. שלושה חודשים לאחר שחזרה ארצה, החלה לסבול מגרד ואי נוחות באיבר המין, ובנוסף שמה לב להופעה של מעין "תוספות עוריות" קטנות באזור. 

מאחר שהתופעות רק הלכו והחמירו, פנתה לרופאת הנשים שלה. לאחר בדיקה אמרה לה הרופאה כי נראה שנדבקה בנגיף הפפילומה האנושי, וש"התוספות"האלה הן יבלות באברי המין.

נגיף הפפילומה האנושי, HPV , הינו וירוס שכיח באוכלוסייה הכללית. עד היום זוהו יותר ממאה זנים שונים שלו. כ-35 זנים יכולים לפגוע באזור אברי המין של נשים וגברים: צוואר הרחם, הנרתיק, הפות, האזור בין פי הטבעת לנרתיק, פי הטבעת, תעלת פי הטבעת והפין.

זנים מסוימים של HPV יכולים לגרום לשינויים טרום סרטניים. אם לא יטופלו - יתקדמו לסרטן. זנים אחרים יכולים לגרום ליבלות באברי המין. אותם זני HPV שגורמים ליבלות באברי המין אינם גורמים לשינויים סרטניים.

HPV היא מחלת המין השכיחה בעולם. רוב ההידבקויות מתרחשות בשנים הראשונות של קיום יחסי מין. מעל 40% מהצעירות נדבקות בשלוש השנים הראשונות לקיום יחסי המין. ההדבקה מתרחשת כתוצאה ממגע ישיר עם עור נגוע ובעיקר במגע מיני. שימוש בקונדום יכול להפחית את הסיכון להדבקה, אך לא למנוע אותה לחלוטין. 


מומלץ להיות במעקב רפואי. צילום: ingimage.com/ASAP

שיעור ההדבקה בנגיף זהה אצל נשים וגברים. רוב הנדבקים בנגיף אינם מודעים לכך שנדבקו ומרביתם אינם מפתחים תסמינים. לאחר ההידבקות, הנגיף יכול להישאר "רדום" במשך שבועות, חודשים ואף שנים. יבלות, או בשמן הרפואי קונדילומות, הן התסמין הבולט ביותר להידבקות ב-HPV. ניתן לראותן בתוך שלושה חודשים מהמגע המיני.

היבלות יכולות להופיע בשתי צורות: בליטות חלקות, בדרך כלל קטנות, או מבנים בגדלים שונים בעלי מראה כרוביתי. הן מופיעות בקבוצות או כבודדות, בצבע לבן או כהה, מתמקמות באזור אברי המין, בקרבת פי הטבעת או בתוך התעלה של פי הטבעת ואינן מסכנות חיים. לעתים הן יכולות לגרום לצריבה, גרד או דימום.

נדיר שהן גורמות לכאב, אך יש להן השפעה על איכות החיים. הימצאותן עשויה לגרום מבוכה, בושה, חרדה, ירידה בדימוי העצמי, קושי ביצירת קשר עם בני זוג ובקיום יחסי מין. סיכויי ההידבקות בנגיף והישנות של המחלה עלולים לגבור במצבי לחץ, הריון, מחלות כרוניות ועישון כבד.

יבלות באזורים חשופים ניתן לראות בעין. התבוננות בקולפוסקופ תאבחן יבלות הנמצאות באזורים שאינם חשופים, כדוגמת צוואר הרחם והנרתיק, או נגעים מזעריים שאינם נראים בעין במהלך בדיקה. לעתים הדרך לאבחן יבלות הינה בבדיקת משטח צוואר הרחם: פאפ. נוכחות הנגיף מתבטאת בשינוי בצורת התאים המאובחן במיקרוסקופ.

בחלק מהמקרים היבלות יחלפו מעצמן. כשזה לא המצב, יש צורך בטיפול ובלעדיו היבלות עלולות להתפשט ולגדול. חשוב לציין כי גם עם טיפול היבלות עלולות להישנות בכ-20% מהמקרים בכל שיטות הטיפול. במקרה של הישנות יש צורך לחזור על הטיפול מספר פעמים. בכל מקרה, לאור סיכון ההישנות, מומלץ להיות במעקב רפואי.

קיימות מספר שיטות להסיר קונדילומות: 

1. טיפול תרופתי מקומי: מריחת חומרים כימיים על הנגעים: קונדילוקס, פודופילין או חומרים המעוררים תגובה חיסונית נגד הנגיף כדוגמת אלדרה. 

2. הקפאה על ידי חנקן נוזלי.

3. כריתה כירורגית. 

4. צריבת היבלות בלייזר, לשם הופנתה גלי. הטיפול בלייזר נחשב כיום לטיפול היעיל ביותר בקונדילומות. הטיפול נעשה לרוב בהרדמה מקומית, במקרים של יבלות מרובות ניתן לבצעו בהרדמה כללית. הסרת היבלות בלייזר הינה מיידית.

לאחר הטיפול, בתום השפעת חומרי ההרדמה, ייתכן כאב קל באזורי הצריבה.אפשר להעזר במשככי כאבים. בעקבות הטיפול נוצרת במקום הצריבה כווייה שטחית הנעלמת לרוב בתוך 10-14 יום. ניתן למרוח משחות מקומיות להקלת הכאב ולהחלמה מהירה וטובה כמו מופירוצין, בקטרובן ועוד. ניתן לעבור את הטיפול גם בהריון.

גלי סיימה את הרומן העגום עם היבלות לאחר שני טיפולי צריבה בלייזר. היא קיבלה חיסון נגד HPV וממשיכה להיות במעקב רופאת הנשים שלה באופן סדיר. 

* יוסי לסינג הוא מנהל בית החולים ליס. תוכניתו "תשעה חודשים" משודרת בכל יום שישי (12:00-13:00) ברדיו אקו 99FM.