הנער ממש פרץ לחדרו של הרופא, נעמד מולו והחל לדבר בשטף ובהתרגשות. הוא דיבר עברית לא רהוטה ובמבטא ערבי כבד. הרופא עצר את שטף דיבורו והזמינו לשבת. מיד בלט לעין שלמרות מראהו הצעיר, כבן 15-16 לכל היותר, הוא דיבר והתנהג בצורה בוגרת בהרבה. "בן כמה אתה?", הייתה השאלה הראשונה. "אני בן 27", הפתיע.

אחמד נולד וגדל בשכם וזה למעלה מעשור הוא עובד בישראל בבניין. לפני חצי שנה נישא. הוא מתקשה בקיום יחסי מין, וניסיונותיו להרות עם אשתו לא צלחו. כבר כמה שנים הוא יודע שיש לו בעיה, כיוון שכאשר כל חבריו התבגרו הוא נותר מאחור. על שפתו העליונה הייתה חתימת שפם פלומתית, לחייו חלקות, וניכר שלא התגלח מימיו. גם מבנה גופו היה צנום וילדותי משהו. "אשתי לא מבסוטה ממני במיטה", הודה בגילוי לב.

בבדיקה הגופנית המקיפה שנערכה היו ממצאים תואמים: אברי מינו נראו כשל נער מתבגר לכל היותר, תשעורת דלילה ואיבר בלתי מפותח בעליל. אחמד נשלח לביצוע בדיקות כלליות, בדיקות הורמונליות ובדיקת זרע. התוצאות שאותן הציג אחמד בפגישה השנייה אישרו בבירור את סיבת עצירת ההתפתחות המינית, והוסבר לאחמד מהי התסמונת שממנה הוא סובל.

רמת ההורמונים הגונדוטרופינים שמופרשים מיותרת המוח הייתה נמוכה מהרגיל, ובבדיקת הזרע שהצליח להפיק לא נראו כלל זרעונים. "יש לך היפוגונדוטרופיק היפוגונדיזם", נאמר לו. "זהו מצב מולד ללא סיבה ברורה, שבו בלוטת יותרת המוח אינה מייצרת את ההורמונים האחראים להתפתחות ולתפקוד המיני. ברוב המקרים הסיבה אינה ידועה, וצריך לבצע מספר בדיקות נוספות על מנת לשלול סיבות מסוכנות אבל נדירות יותר".


הרפואה שוברת מחסומים. צילום: ingimage.com/ASAP

מקרה כשל אחמד נדיר במקומותינו. אין ספק שנער שהתבגרותו מתעכבת כל כך היה מאובחן ומטופל בגיל צעיר בהרבה אילו רק היה לו ביטוח רפואי ראוי. "אפשר לטפל בזה?", שאל. אושר לו מיד שהמצב בר טיפול ורוב הסיכויים שנוכל להפוך אותו לגבר של ממש עם כל המשמעויות הנלוות: תפקוד מיני וכושר פריון. לראשונה עלה חיוך על פניו של אחמד. "נו, אז מה צריך לעשות?", שאל.

בחודשים הבאים טופל אחמד בזריקות תת-עוריות שהשלימו את החסר ההורמונלי שלו. כיוון שלא היה אזרח ישראלי, ולא היה חבר בקופת חולים, שילם מכיסו על הטיפול היקר יחסית. "אני מוכן להשקיע הכל", אמר, "זה הדבר הכי חשוב לי בחיים".

אחמד נפגש מדי שלושה חודשים עם הרופא. הוא השתנה והתבגר בקצב מואץ. בכל פגישה אובחנו שערות נוספות על לחייו. הוא נמנע מלהתגלח ונראה שהוקיר כל שערה ושערה שהוכיחה את גבריותו. גם מבנה גופו עבר שינוי. כתפיו התרחבו והוא גבה מעט. קולו הפך נמוך יותר והוא נראה יותר ויותר כבן גילו. "גם האישה יותר מבסוטה", אמר בגאווה.

בבדיקות הזרע הראשונות שביצע לא היה שינוי. עדיין אפס זרעונים בזרמה. אחמד היה מאוכזב. "אל דאגה", נאמר לו, "זה לוקח זמן ויגיע בסוף". לאחר תשעה חודשים נצפו לראשונה מעט זרעונים בבדיקה. "זה מספיק?", שאל. "ניתן להשיג הריון כעת בעזרת טיפולי הפריה חוץ גופית, אבל ללא כיסוי ביטוחי של קופת חולים. תצטרך לשלם מכיסך וזה יקר מאד", אמר הרופא.

"הו, אין לי כל כך הרבה", אמר בעצב כששמע באילו סכומים מדובר. "אז נמשיך להזריק ונחכה שיהיו יותר זרעונים בהמשך", ענה הרופא. בבדיקות הבאות עלה מספר הזרעונים בהתמדה, ואחמד נראה כבר כגבר בן 27. "גם פה זה התחיל", אמר, וחשף חזה בעל תשעורת דלילה. הרופא ביקש ממנו להביא את אשתו כדי לנסות טיפולי הזרעה תוך רחמית. "אי אפשר, אין אישור להגיע לפה".

"נכתוב ונבקש אישור מעבר", הציע הרופא, אבל הוא לא ממש רצה. מספר חודשים חלפו, ודגימת הזרע השתפרה. יום אחד טלפן אל הרופא וסיפר שלאשתו ישלראשונה איחור במחזור. הרופא ביקש שתבצע בדיקת הריון. יומיים אחר כך התייצב נרגש במרפאה ובידו תשובה מודפסת: בטא כמותי בדם = 55 . "הצלחנו!", אמר הרופא, "אתם בהריון".

עם השגת ההריון הוחלף לאחמד הטיפול היקר והמתיש. "אין צורך להזריק כל יומיים, ומעכשיו מספיקה זריקה של טסטוסטרון בערך פעם בחודש", נאמר לו. "עכשיו נוכל לחסוך לתינוק שבדרך", אמר בהקלה. הוא נשלח להקפיא מספר מנות זרע בבנק הזרע כדי לחסוך טיפול דומה לכשירצו הריון נוסף.

אחמד דאג לעדכן את הרופא בהתקדמות ההריון שהתקדם והתפתח מעבר לגבול ובקול עבה וגברי בישר לי בגאווה לאחר כשמונה חודשים שהוא הפך לאב. הסיבוב הראשון במערכה שמשני צדי הגבול הסתיים. 

* פרופ' יוסי לסינג הוא מנהל בית החולים ליס. תוכניתו "תשעה חודשים" משודרת בכל יום שישי (12:00-1300) ברדיו אקו 99FM.