מתי הדלקתם סיגריה לאחרונה? לפני שעה? לפני שבוע? שנה? ואולי לא הדלקתם כזו מעולם? על פי נתוני דוח העישון השנתי של משרד הבריאות, שפורסם בתחילת השבוע שעבר לכבוד "יום ללא עישון" הבינלאומי, 20.6% מהישראלים עדיין מעשנים. הנתון אינו מתייחס למעשנים חברתיים או ארעיים (אף על פי שהם נחשבים למעשנים לכל דבר), אלא למעשנים שעושים זאת באופן יומיומי. 

המעשן הישראלי הממוצע מעשן כ-15 סיגריות ביום, והוא ממשיך לעשות זאת למרות עליית המחירים, המודעות ההולכת והגוברת לנזקי העישון והנחישות של ארגוני הבריאות והעמותות השונות לגרום לו להיגמל. אבל האם המעשנים של שנת 2013 הם אותם המעשנים של העשורים הקודמים? לא בהכרח.

הם אומנם ממשיכים לעשן, אבל כבר הרבה פחות גאים בכך, הרבה יותר נחושים להיגמל ולא מתביישים להודות בזה ובעיקר - יעשו הכל כדי להרחיק את הילדים שלהם ממקלות הניקוטין הארורים. עישון בישראל - דוח מצב.


המעשנים כבר הרבה פחות גאים. צילום: אילוסטרציה: ingimage.com/ASAP

1. מספר המעשנים: האחוזים יורדים

בעוד העולם המערבי מתקדם בצעדי ענק לקראת מה שמכונה בארגוני הבריאות העולמיי ENDGAME - הצעידה ההמונית לקראת חיסולן המוחלט של הסיגריות,בישראל הנתונים עדיין מדאיגים, גם אם הם מוסיפים לצנוח מדי שנה. על פי דוח משרד הבריאות לשנת 2013 (שסוקר את שנת 2012), 20.6% מכלל האוכלוסייההבוגרת בישראל מעשנים - נתון זהה לזה שפורסם בשנה שעברה. 

מבחינת אחוזים, אנחנו דומים לארצות הברית (שם אחוז המעשנים עומד על כ-19) ולבריטניה (21). בשנות ה-70 עמד אחוז המעשנים על 42, בתחילת שנות ה-90 הוא צנח ל-31, ונכון להיום מדובר באחוז המעשנים הנמוך ביותר בתולדות ישראל. גברים, אגב, מעשנים יותר מנשים, כמעט פי שניים - 27.2% מכלל הגברים לעומת 14.5% מכלל הנשים.

כ-10,000 ישראלים מתים מדי שנה כתוצאה מנזקי העישון, ביניהם 1,500 מעשנים פאסיביים. אז מי הם אותם 20.6% שממשיכים לעשן, אף שהתנאים הטכניים מאפשרים את זה פחות ופחות? "בפשטות, אנשים מכורים שעדיין מתקשים לוותר על תדמית המעשן", מסבירה הפסיכולוגית רייצ'ל גולדברג.

"עישון סיגריות הוא התמכרות פיזית לכל דבר, אבל מעבר לכך, יש אנשים שעדיין לא מצליחים להשתחרר מהתדמית הישנה של המעשן. בשנות ה-70-80-90עוד אפשר היה לחשוב שמי שמעשן הוא 'מגניב' או 'קשוח' יותר. אם בחרת לעשן, זה אמר משהו על מי שאתה. אבל בשנים האחרונות הדימוי הזה השתנה. עישון נחשב לאקט מגונה של חלשי אופי".

"ולמרות זאת, כחמישית מאוכלוסיית ישראל עדיין נצמדת לתדמיות הישנות ההן, כי נדמה להם שהסיגריות מוסיפות משהו לחזות שלהם. אפשר לראות הרבהחבר'ה צעירים מעשנים בברים ובמועדונים עדיין, כי הם חושבים שהסיגריה היא חלק מהבילוי. אלה תפיסות מיושנות שהולכות ונעלמות. סביר להניח שלאט לאט תחלחל במעשנים ההבנה שהם בעיקר נראים מגוחכים".


חמישית מאוכלוסיית ישראל נצמדת לתדמיות הישנות. צילום אילוסטרציה: ingimage.com/ASAP

2. מצב המעשנים: מודעים ומתביישים

אם עד לפני עשור זה עוד נחשב לגיטימי להמשיך לעשן, ואפילו מקובל עוד יותר לסרב בכל תוקף להיגמל או להודות ברצון להיגמל, נכון להיום המצב שונה לגמרי: המעשן הישראלי כבר מודע היטב לנזקי העישון ולא טורח לנסות להכחיש אותם. הוא ממשיך לעשן, אבל עושה זאת אגב רגשות אשם כבדים, וכבר לא מתבייש להודות בפה מלא שהוא משתוקק להיגמל.

"המעשנים של היום הם מבודדים, גם מבחינה סטטיסטית", אומר רמי רומנובסקי, מנהל הדרכה במרכז "אלן קאר" לגמילה מעישון. "יש פחות ופחות מקומות שבהם עדיין מותר לעשן, הלחץ הכלכלי הולך ומתגבר, ובהתאמה - היכולת של המעשן להדחיק את מה שהוא עושה לעצמו הולכת ומתפוררת. הרי כשאני מעשן, אני כל הזמן משכנע את עצמי ואת הסובבים אותי שזה בסדר, שזה לא נורא, שאני אפסיק מתישהו, ובגלל שאני אומר את זה כל כך הרבה פעמים, אני מתחיל להאמין בזה".

"זו הדרך של המעשן לטפל בדיסונאנס שקיים אצלו - להשתמש ברציונליזציה כדי להצדיק את העישון, שהוא יודע שמזיק לו בכל מובן אפשרי. המעשנים של היום יודעים היטב כמה זה רע לעשן, ולכן השקר העצמי שהם נאלצים לספר לעצמם הוא בוטה יותר מבעבר. כשאתה מעשן, אתה רואה שיותר ויותר אנשים נגמלים מזה ואתה מבין שזה אפשרי, והאפשרות להתעלם מהנתונים האלה הולכת ונמוגה".

בהתאמה, הנכונות של המעשנים הישראלים לבקש עזרה ולחפש דרכי גמילה הולכת וגוברת. "יש פחות ציניות ויותר הבנה לגבי כל העניין הזה של הפסקתעישון", אומר רומנובסקי. "אפשר לראות את זה מצוין בפייסבוק, למשל. בכל פעם שמישהו כותב סטטוס על כך שהוא הפסיק לעשן - אני רואה את זה בפוסטים של לקוחות שלנו - הוא מקבל רק תגובות אוהדות".

"לפני חמש שנים מעשנים עוד היו מגיבים לפוסטים כאלה בציניות, כותבים משהו בסגנון 'אני אדליק סיגריה לכבוד זה'. היום יהיה קשה מאוד למצוא מעשן שעדיין טוען בתוקף שהוא נהנה לעשן ולא מעוניין להפסיק. אם תציעי לכל מעשן להתעורר מחר בבוקר ולהיות חופשי מסיגריות, הוא ייקח את ההזדמנות בשתי ידיים".

"עישון זו תופעה נכחדת. אני בטוח שבעוד 20-10 שנה אנשים לא יבינו איך הדבר הזה היה נורמטיבי, לא רק מבחינת הנזקים שזה גורם, אלא גם מבחינת ההונאה האדירה שיש בזה. אנחנו מדברים פה על משהו שבעשורים הקרובים יגרום למותם של מיליארד אנשים, שביעית מאוכלוסיית העולם".

אך למרות המודעות הגבוהה, רוב אנשי הרפואה ומומחי הגמילה סבורים שאין טעם לדון עם המעשנים בנזקי העישון ומוטב להתרכז באפשרויות הגמילה. "נזקי העישון הם ידועים היטב בשלב הזה", מסביר ד"ר מיכאל ויינפאס, מומחה לרפואת המשפחה ויועץ לגמילה מעישון. "אומנם לא כל המעשנים יודעים שיש בסיגריה גם קוטלי חרקים, אמוניה, פורמלין, מתאן וכיו"ב, ואולי לא כל המעשנים מבינים עדיין עד כמה נזקי העישון הם נרחבים - הרבה מעבר לנזקים לריאות וללב - אבל העניין החשוב באמת הוא לספק למעשן כלים לגמילה מההתמכרות, מתוך אמפתיה והבנה".


אין מה לדון בנזקי העישון. צילום אילוסטרציה: ingimage.com/ASAP

3. כלכלת המעשנים: מבוהלים מהעלויות

העלאת המיסוי על הסיגריות, שנתנה את אותותיה באופן משמעותי מאי פעם בשנתיים האחרונות (המחירים בשנתיים האחרונות זינקו בכ-20%), מעוררת לא מעט זעם ותסכול בקרב המעשנים בישראל, אך הגופים האחראים מדווחים כי זהו הכלי האפקטיבי ביותר שנמצא כדי לגרום למעשנים להפסיק. אם בעבר המעשנים הצליחו להתגבר על הנושא, היום זה הולך ונעשה קשה יותר.

"אנו יודעים כיום כי קיימת עדות מחקרית לכך שהעלאת המיסוי על מוצרי טבק היא הדרך היעילה ביותר לצמצם צריכה", מסבירה אירית מנטש, מקדמת הבריאות של האגודה למלחמה בסרטן. "זה מעודד אנשים להפסיק לעשן, וחשוב יותר - פחות בני נוער מתחילים לעשן כשמחירי הסיגריות גבוהים, מאחר שהם רגישים יותר לעלייה במחיר".

"לאור העובדה שמרבית המעשנים מתחילים לעשן בגיל הנעורים ובשנות ה-20 המוקדמות, העלאת המחיר מצמצמת את שיעור 'המעשנים החדשים של היום', אשר עתידים להיות 'המעשנים הכבדים של מחר'".

במכוני הגמילה מסיגריות, לעומת זאת, גם מזהים את האפקטיביות של העלאת המחירים, אך מבהירים כי היא שוככת במהרה ולא באמת מסייעת בצמצום מספר המעשנים. אהוד אברהמסון, מייסד מכון "אברהמסון" לגמילה מעישון, מסביר: "לאחר כל עלייה במחירי הסיגריות יש עלייה במספר הפונים לגמילה מעישון ברמה המיידית, ולאחר תקופה קצרה הביקוש חוזר למצב שהיה".

"כל ניסיון לשכנע, לדחוק או להלחיץ את ציבור המעשנים להיגמל מהסיגריות לא יצלח ואף עלול להוביל לאפקט ההפוך. כאשר המטופלים מגיעים בעצמם לתובנה כי הם מכורים ורוצים לשלוט בחייהם, הטיפול אפקטיבי יותר. כמו כן, המטופלים צריכים להגיע לרמת בשלות ולרצות את הגמילה כדי שהתהליך יצליח. ציבור המעשנים היום מודע לעובדה כי ההוצאות על סיגריות הן חלק נכבד מהמשכורת החודשית, ולכן אנו סבורים כי אם מעשן החליט להפסיק את ההתמכרות לסיגריות זה בהחלט לא נבע מהמחיר הגבוה".


להעלאת המחירים על הסיגריות יש אפקטיביות. צילום אילוסרטציה: ingimage.com/ASAP

4. פתרונות למעשנים: שלל דרכים להיגמל

בהתאם לעלייה הניכרת במודעות לנזקי העישון ולצורך להיפטר מהסיגריות, אפשרויות ושיטות הגמילה מעישון נעשו נרחבות ומגוונות יותר בישראל, כשם שהןבעולם. והמעשן הישראלי של היום מחפש דרכים להיגמל, כל הזמן.

הוא יעדיף אותן כמה שפחות מאתגרות וכמה שיותר נעימות, כך שכנראה ידלג במספר תחנות גמילה עד שימצא את הדרך הנכונה, אבל הוא לפחות מחפש אותן ולא מוותר. ב-2010 הוכנסו לסל שירותי הבריאות סדנאות הגמילה מעישון שמוצעות בחינם בקופות החולים, ובהתאמה הוכנסו לסל גם תרופות מרשם לגמילה מעישון. 

על פי דוח משרד הבריאות, ב-2012 למעלה מ-25 אלף ישראלים פנו לסדנאות הגמילה מעישון בקופות החולים - 425% יותר מכפי שצפתה הכנסת, בזמן שהכניסה את סדנאות הגמילה לסל הבריאות, ופי שניים יותר מכפי שפנו בשנת 2011 .

ד"ר ויינפאס סבור כי הסדנאות האלה הן השיטה האפקטיבית ביותר לגמילה, במיוחד לאור העובדה שהן מציעות למשתתפים צריכה של תרופות לגמילה מעישון:"ישנן שתי תרופות מרשם בסל", הוא מסביר. "האחת ותיקה יותר והיא במקור תרופה נוגדת דיכאון שנמצאה יעילה לגמילה מעישון, והשנייה חדישה יותר ופותחה מלכתחילה לראשונה כתרופה שמטרתה גמילה מעישון ועובדת על המנגנון הביולוגי של ההתמכרות לניקוטין".


25 אלף ישראלים ניסו להיגמל ב-2012. צילום אילוסטרציה: ingimage.com/ASAP

"בנוסף קיימים בשוק תחליפי ניקוטין, הן ארוכי טווח והן קצרי טווח. התכשירים הללו מסייעים רבות להפחית תסמיני גמילה שכוללים עצבנות, רעד, חוסר ריכוז וכיוצא בזה, ובכך מטפלים במרכיב ההתמכרותי הפיזיולוגי שבעישון. במקביל, בסדנה ניתנים כלים להתמודדות עם החלק השני של ההתמכרות, שהוא הצד ההתנהגותי. השילוב בין שניהם הוא הכלי היעיל ביותר לגמילה מעישון".

אלא שהסדנאות בקופות החולים הן רק טיפה בים בין שפע האפשרויות העומדות לרשות המעשנים, ובמרכזי הגמילה השונים סבורים דווקא שאין שום הכרח בתרופות לגמילה מעישון. "לחברות התרופות גם יש אינטרס, האינטרס שלהן הוא לשכנע אותך שאתה צריך תרופה כדי להפסיק לעשן", אומר רומנובסקי ממרכז "אלן קאר", שנחשב לאחד המרכזים המצליחים ביותר בעולם לגמילה מעישון ללא תחליפים ותרופות (השיטה מתנגדת לכך באופן נחרץ).

"בעצם, 75% מהאנשים בעולם שמפסיקים לעשן, עושים את זה בלי תחליפים בתרופות, משום שהקושי האמיתי בעישון הוא לא התלות הפיזי אלא התלות המחשבתית".

אחת השיטות הפופולריות של השנים האחרונות היא הסיגריה האלקטרונית, אך המומחים גורסים שגם היא לא באמת מסייעת לגמילה מוחלטת. "הסיגריה האלקטרונית היא לא דבר חדש", מסביר רומנובסקי. "היא קיימת בשוק כבר ארבע-חמש שנים. אני בעד כל שיטה שעוזרת לאנשים להפסיק לעשן, אבל במקרה של הסיגריה האלקטרונית הרבה אנשים מקווים שזה הפתרון, כי זה להיות עם, להרגיש בלי. אלא שהיא לא פותרת את ההתמכרות, כי חלק מהסיגריות האלה מכילות ניקוטין". 

"כשאני רוצה להשתחרר מהתמכרות, אני לא צריך להחליף אותה בשום דבר אחר. הסיגריה האלקטרונית היא גימיק נחמד שממצה את עצמו מאוד מהר. אם זה היה כלי אפקטיבי, היינו רואים אנשים מסתובבים עם זה ברחוב".


גימיק שממצה את עצמו מהר, הסיגריה האלקטרונית. צילום: ingimage.com/ASAP

5. הדור הבא: הילדים מבינים

הסוגיה האמיתית שמטרידה את הקודקודים במשרד הבריאות היא בני הנוער. עד לפני מספר שנים מדובר היה בבעיה אמיתית, עם בני נוער שמתחילים לעשן בממוצע בגיל 12.5. התופעה לא נכחדה מהעולם, ובני הנוער עדיין מתחילים לעשן מתוך תחושה של לחץ חברתי, אבל אפילו הם כבר מבינים שזה לא מגניב כבעבר, אלא בעיקר מיותר. 

על פי דוח משרד הבריאות, אחוז בני הנוער המתנסים בעישון הוא גבוה במיוחד בשכבת גילאי 16-17 (כיתה י'), עם למעלה מ-40% בני נוער שניסו לעשן לפחות פעם אחת. אך למרות זאת, אחוז בני הנוער המעשנים נמצא בירידה מתמדת מאז 1998.

"אפילו בני הנוער כבר מבינים שאין בסיגריות שום דבר שתורם לתדמית שלהם", מסבירה גולדברג. "ייתכן שהם יתפתו להתנסות, חלקם אפילו יתחילו לעשן באופן קבוע, אבל ההבנה שהם מזיקים לעצמם ונראים מגוחכים נמצאת כל הזמן ברקע - בניגוד לשנים עברו שבהן בני הנוער באמת היו בטוחים שהעישון משווה להם מראה מבוגר וקשוח יותר. אפשר לראות היום יותר ויותר בני נוער שניגשים לגמילה מעישון בשיטות השונות ומדברים בגלוי על כך שהם אינם מעוניינים להמשיך לעשן". 

"רבים מהם ימשיכו לעשן לתוך השירות הצבאי שלהם, אבל ינסו להפסיק או יפסיקו לחלוטין. תדמית הנוער המרדן עם הסיגריה ביד כבר חלפה מן העולם, ואפילו הם מבינים את זה".


הנוער כבר מבין שעישון לא מגניב. צילום אילוסטרציה: ingimage.com/ASAP

6. חברות הסיגריות: מלכודת השיווק

על האפקטיביות שבמסעות הפרסום של חברות הטבק איש לא יעז להתווכח. העובדה שהן הצליחו לשכנע את המין האנושי עוד בשנות ה-50 וה-60 כי מדובר באביזר חובה לחיים מאושרים ומגניבים יותר, נחשבת לתרמית הגדולה של המאה ה-20 . אפילו המלחמה בעישון, בין היתר באמצעות פרסום האזהרות על החפיסות, לא הצליחה להכניע את הקמפיינים המתוחכמים להפליא האלה, שמצליחים לשכנע מעשנים גם היום, אם כי פחות מבעבר. 

"תהליכי השיווק של הסיגריות בשנת 2013 עוצמתיים ומשפיעים מתמיד", מסבירה נאוה ענבר, יועצת מדיה חברתית ויחסי ציבור בתחום הבריאות. "על אף שלנזקי העישון יש מודעות מאוד גדולה, המנגנון המשומן של העישון מצליח לשווק את עצמו לקהל חדש וצעיר. מסרי השיווק של הטבק בישראל עונים על צורך חברתי להיות מקובל, וקשה לצעירים לעמוד בפניהם".

"יש צורך ברפורמה שלמה שמורכבת מחקיקה, הסברה, אכיפה, ענישה והרתעה כדי לשנות את המצב. חברות הסיגריות מוציאות מיליארדים על פרסום ושיווק ועוד הרבה יותר על הנדוס הסיגריה כך שתשחרר יותר ניקוטין בזמן קצר כדי להשפיע על מנגנון העונג במוח על מנת להבטיח שהמעשן ירצה גם את הסיגריה הבאה".

"אחת השיטות הבולטות של חברות הטבק היום היא לגרום לך להרגיש אינדיבידואל", מוסיף רומנובסקי. "פעם הן נתנו לסיגריה תדמית מרדנית, כי המרדנות היא האנטיתזה של השעבוד, הקמפיינים של היום מתמקדים בכך שאתה כביכול בוחר את הדרך שלך, כפי שאפשר היה לראות במסע הפרסום האחרון של 'פיליפ מוריס'".

"זה אבסורד כי בעישון אין בחירה - מדובר בסם ממכר במיוחד - אבל הם מנסים לשדר לך שלעשן זו בחירה אינדיבידואלית שלך, בחירה שעושה אותך מיוחד. אני כן חושב אבל שיותר ויותר אנשים מזהים את ההונאה ומדלגים על הקמפיינים האלה מתוך הבנה ברורה שהם כבר מגוחכים לחלוטין". 


הקמפיינים של חברות הטבק מתוחכמים להפליא. צילום אילוסטרציה: ingimage.com/ASAP