אז מה הדבר הכי חשוב בחיים? שאלה גדולה. רובנו נשיב על השאלה הזו במילה אחת - בריאות. ומה אנחנו עושים למען הבריאות שלנו? לעתים התשובה האמיתית מביכה, בטח בהשוואה לזמן שאנחנו מקדישים למה שלא הכי חשוב לנו בחיים. האם לטובת הבריאות אנחנו מאמצים דפוסי אכילה נכונה, עוסקים בפעילות גופנית קבועה, מקפידים על שעות שינה, תרבות פנאי, זמן לבילוי עם משפחה וחברים? חלקנו יותר וחלקנו פחות.

לרשימה הזאת כדאי להוסיף גם בדיקות שגרתיות כמו בדיקות דם ושתן, ממוגרפיה, קולונוסקופיה, ביקור אצל רופא השיניים, רופא עור - וגינקולוג לנשים. רשימה ארוכה, אבל כיוון שלא מדובר בטרחה על בסיס יומי, שבועי או חודשי, אין לדחות - במקרה הגרוע - או לוותר - במקרה היותר גרוע - על בדיקות תקופתיות. כלומר מדי שנה או שנתיים (תלוי בגיל, ברקע המשפחתי וכו') ולפעמים גם פעם בחמש שנים (קולונוסקופיה).

גילוי מוקדם של רמות כולסטרול גבוהות מהנורמה או ערך טריגליצרידים ש"יוצא מהטווח" בטופס של תוצאות בדיקת הדם מסייע לאבחון המצב הבריאותי, ובמידה שנדרש - גם מסייע בבחירת הטיפול המתאים לשיפור המצב ואף למניעת הידרדרות.

למה בדיקת דם?

כיוון שמערכת הדם היא מערכת ההובלה של הגוף, שתפקידה מצד אחד להוביל אנרגיה לתאים, לרקמות ולאיברים חיוניים שאת חלקם אנו צורכים במזון, ומצד שני להוביל החוצה את חומרי הפסולת. הרכב הדם יכול לספק מידע רב.

דקירה אחת קטנה במחט דקיקה על ידי איש צוות מיומן, שתיים־שלוש דקות של סבלנות - זה המחיר שעלינו לשלם תמורת המידע שאנו מקבלים. כדאי, לא? אמרנו ש"העיקר הבריאות", הנה אנו מיישמים.

ישנן שתי בדיקות דם בסיסיות: האחת היא בדיקת כימיה כללית ובה ערכים בדם של סוכר, שומנים, חלבונים ועוד. את הבדיקות מבצעים בבוקר, לאחר צום של 12 שעות, כיוון שיש מדדים שהערך שלהם יושפע מיידית לאחר צריכת מזונות מסוימים. למשל, לאכילת פחמימות השפעה מיידית על רמות הסוכר בדם.

בדיקת דם שכיחה נוספת היא ספירת דם, שבאמצעותה אפשר לאבחן למשל אנמיה, דלקת או זיהום - ולרוב מבוצעת יחד עם בדיקת הכימיה הכללית.

כיוון שמדובר בערכים רבים, אתייחס הפעם, בהמשך למאמר מהשבוע שעבר, לפרופיל השומנים: טריגליצרידים, כולסטרול, כולסטרול "טוב" (HDL) וכולסטרול "רע" (LDL). השומנים הם מרכיבים חיוניים בגוף האדם. הם נאגרים בתאי שומן. רמות גבוהות מדי של שומנים (המגיעים מהמזון או שהגוף נוטה לייצר) עלולות לגרום למחלות לב וכלי דם קטלניות.

טריגליצרידים

סוג שומן שרמתו בדם משקפת את חילוף החומרים של השומנים בגוף. רוב שומן הגוף מכיל טריגליצרידים.

> כל העדכונים והפרשנויות של טובי הכותבים - בדף הפייסבוק שלנו. עשו לייק


צילום: Ingimage/ASAP

ערכים חריגים: מעל ל-150 מ"ג/ד"ל (מיליגרם לדציליטר). גורם סיכון לטרשת עורקים ומחלת לב. הסיבות לרמות גבוהות הן השמנה/עודף משקל, עישון, מיעוט בפעילות גופנית, צריכה מופרזת של אלכוהול ואחוז גבוה של סוכרים פשוטים ופחמימות מורכבות בתפריט.

הטיפול: הפחתת סוכרים פשוטים ופחמימות בתפריט היומי. שילוב מזונות המכילים אומגה 3 - מזונות צמחיים כמו אגוזי מלך, שמן קנולה ודגים כמו סלמון, מקרל, הליבוט, סול ובקלה. במקרה שהטיפול התזונתי אינו מועיל או שהרמות גבוהות במיוחד יש לשקול טיפול תרופתי.

כולסטרול

הכולסטרול הוא חומר דמוי שומן המיוצר בכבד, חיוני לתפקוד תקין של הגוף ונמצא פרט לדם גם בתאי הגוף. 70% ממנו הם תוצאה של ייצור עצמי על ידי הכבד, ו-30% מקורם במזון, בעיקר מהחי.

ערכים חריגים: מעל 200 מ"ג/ד"ל. ההתייחסות היא אישית, על פי נתונים נוספים כמו מחלות במשפחה, גיל ועוד המעלים את הסיכון.

הטיפול: הדרך היעילה ביותר להפחתה של רמות כולסטרול היא אימוץ תפריט דל שומן. יש מקרים שבהם שיפור התפריט אינו מספיק - אם בגלל גנטיקה או סיבות אחרות כמו למשל נטילת תרופות מסוימות. במקרה כזה יש צורך לשלב גם טיפול תרופתי (בדרך כלל תרופות ממשפחת הסטטינים).

כולסטרול "טוב"

הכולסטרול הטוב (HDL) נקרא כך, כיוון שהוא מגן מפני התקף לב ומפני התפתחות של טרשת עורקים. הכולסטרול הטוב מסייע בהרחקת הכולסטרול הרע מהתאים ומדפנות העורקים, מחזיר את הכולסטרול הרע לכבד, משם הוא מפונה החוצה מהגוף. להבדיל מהרבה בדיקות אחרות, כאן אנו דווקא שמחים לגלות ערכים גבוהים. ככל שרמת הכולסטרול הטוב גבוהה יותר, כך ההגנה על הלב טובה יותר.

ערכים חריגים: מתחת ל- 40 מ"ג/ד"ל (אצל גברים), מתחת ל- 50 מ"ג/ד"ל (אצל נשים).

הטיפול: פעילות גופנית, שתיית כחצי כוס יין אדום מדי יום.

כולסטרול "רע"

הערך של ה-LDL מתקבל מחישוב של נו החה המשקללת את הערכים של הטריגליצרידים, הכולסטרול וה-HDL.

ערכים חריגים: מעל ל-160 מ"ג/ד"ל. חשוב להדגיש כי ההתייחסות לתוצאה של ערך ה-LDL היא אישית, בהתאם לגיל, למגדר ולגורמי סיכון נוספים כמו היסטוריה משפחתית, מחלות רקע, עודף משקל, פעילות גופנית, עישון עוד. לכן הערך התקין הוא בטווח רחב של 70-160 מ"ג/ד"ל. ערכים גבוהים מהנורמה עלולים להביא לעלייה בסיכון להתפתחות טרשת עורקים, התקף לב או אירוע מוחי.

הטיפול: שינוי באורח החיים יכול לסייע בהפחתה של כ-30% בערכי ה-LDL . הפחתה בצריכה של שומנים מהחי המכילים שומן רווי וכולסטרול והמרתם בשומן בלתי רווי, ירידה במשקל, ואם זה לא עוזר - טיפול תרופתי.