>>  אשתי עברה ניתוח קיסרי לפני כשנה. אחרי חודשיים של דימומים וכאבים מצאו שנשארה פיסת שליה ברחם. היא עברה פרוצדורה והוציאו לה את פיסת השליה. היא לא הניקה ואין לה וסת. רציתי לדעת אם ישנם סיכונים עתידיים.

פרופ' לסינג עונה

זו תופעה די שכיחה שלצערנו כנראה תמשיך ללוות אותנו לנצח. השליה צמודה לרירית הרחם וכשהתינוק נולד, הרחם ממשיך ומתכווץ והשליה, שאינה יכולה להתכווץ, ניתקת מדופן הרחם ויוצאת החוצה, ובזה מסתיימת הלידה. תפקידם של המיילדת והרופא הוא לבדוק בקפדנות את שלמותה של השליה. הפעולה הזאת היא הליך שגרתי. אבל לעתים, לאחר זמן מה בעקבות דימומים או במסגרת ביקורת שגרתית, מסתבר שנשארה פיסה קטנה מן השליה בתוך הרחם שלא נפרדה.

אחד התסמינים המובהקים לתופעה שתיארת הוא דימום מתמשך, ואז צריך לסלק את הפיסה שנותרה. אנחנו עושים זאת בפרוצדורה שנקראת היסטרוסקופיה, כלומר הסתכלות אל תוך הרחם. אם מוצאים שיש שאריות שליה, מסלקים אותן במלקחיים. כשהן יוצאות בשלמותן ומחזור הווסת חוזר לסדרו, לא צריכה להיות לזה שום השפעה או משמעות ביחס להריונות עתידיים. מאחר שלאשתך אין וסת וחלפו כבר שמונה חודשים מאז, המצב לא שגרתי וצריך לברר מה הסיבה לכך. תיאורטית, יכול להיות לכך קשר לפעולה שהיא עברה. אם היא איננה מניקה והיו לה מחזורי וסת סדירים טרם ההריון, ואם היא עברה פרוצדורה ניתוחית בחלל הרחם ועדיין אין וסת, עליכם לגשת ולהיבדק.


האם ומתי לבצע זירוז כשהאם סובלת מסכרת הריונית. צילום: Ingimage.com/asap

>> אחותנו בת 38 והיא חלתה בשנה האחרונה בסרטן השחלות. אנחנו דואגות לה וגם רוצות לדעת אם זו מחלה גנטית, ואיך אפשר לבדוק את זה. האם יש בדיקה שיכולה לומר לנו מה הסיכוי שלנו לחלות?

פרופ' לסינג עונה

סרטן השחלות היא מחלה שלא מופיעה בדרך כלל בגיל כל כך צעיר, והשאלה שאתן שואלות, אם יש לזה קשר לאיזשהו גן שניתן לזהות, היא שאלה במקומה. אכן ראוי שכולכן תיבדקנה. יש שני גנים שיש להם זיקה ברורה לסרטן שד-שחלה, והדבר הזה מתייחס גם לנשים שלקו בסרטן שד בגיל צעיר. הגנים הללו מצויים בקרב 10% מהאוכלוסייה האשכנזית. הבדיקה נקראת BRCA 1 ו- Breast Cancer) BRCA 2). הנושא הזה הגיח לתודעת הציבור לאחרונה כשעלתה לכותרות הפרשה של אנג'לינה ג'ולי, ואתן בלי ספק חייבות ללכת להיבדק. רופא המשפחה יפנה אתכן, ונוסף על כך, אתן צריכות להיות במעקבים סדירים של אולטרה-סאונד נרתיקי ובדיקות שדיים מסודרות בתדירות ראויה.

>> אני בהריון השני, בשבוע ה-39 ועוד שלושה ימים, ויש לי סוכרת הריונית. גם בהריון הקודם הייתה לי סוכרת. אני מטופלת בדיאטה בלבד ומאוזנת. בהריון הקודם ליווה אותי רופא שהיה קצת יותר שמרן מהרופאה הנוכחית שלי, וכבר בשבוע ה- 38 וחצי הוא המליץ על ביצוע פעולת זירוז. הזירוז לא הצליח, ורק אחרי ארבעה ימים נולד הבן. הרופאה הנוכחית שלי מאפשרת לי להמשיך את ההריון עד השבוע ה- 40. אני לא מתלהבת מזירוזים, ורציתי לשמוע את דעתך.

פרופ' לסינג עונה

זה צודק, וזאת צודקת. בהכללה, אישה שמאוזנת כהלכה היא אישה בריאה. זאת אומרת שאם את אכן מאוזנת כהלכה, ואין לי ספק שאת מאוזנת כהלכה, הרי דינך כדין יולדת רגילה. מדברייך אני מבין שהרופאה עושה לך מפעם לפעם בדיקת מוניטור, מקפידה לברר שאת אכן חשה את תנועות העובר. אנחנו נוהגים להזמין את המטופלות לבית החולים ליס מהשבוע ה-39 לעבור שוב בדיקת מוניטור. בימים הקרובים, כשתגיעי ל-40 שבועות פלוס יום או יומיים, לבטח תלדי. שום דבר לא צריך להיות נמרץ מדי או אגרסיבי מדי, משום שאת כמו יולדת רגילה.