ועדת הכלכלה של הכנסת בראשות ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני ) החליטה היום (שני) בתום דיונים ממושכים בסעיף 52 למתווה הגז, כי אין מקום לשימוש בסעיף. בעד ההחלטה הצביעו שבעה חברי האופוזיציה לעומת שישה חברי קואליציה שהצביעו נגד והגישו עמדת מיעוט.
משום שהליך היוועצות הוא פורמלי בלבד, יכול כעת יוכל ראש הממשלה בנימין נתניהו לחתום על המתווה ולהוציא אותו לדרך. עם זאת, אנשי האופוזיציה ואנשי המאבק במתווה הגז כבר הודיעו כי יעתרו לבג"ץ על מנת לסכל את המהלך של ראש הממשלה.
נוסח ההחלטה שאושר הוא למעשה פניה של יו"ר הועדה איתן כבל לראש הממשלה נתניהו ונאמר בה: "בהמשך לפנייתך שבסימוכין, הריני לאשר כי בתום אחת עשרה ישיבות של הוועדה (אחת מהן בפורום מצומצם מטעמי ביטחון) השלימה ועדת הכלכלה את חובת ההיוועצות בה ומצאה שאין מקום לשימוש בסעיף 52 לחוק שבנדון, כדי לפטור את ההגבלים העסקיים המפורטים בפנייה שבסימוכין מהוראות החוק האמור. נימוקי הוועדה יועברו לידיך במסמך נפרד".
"בנוסף אני מבקש להעיר הערה אישית, ממכלול התבטאויותיך והתבטאויות שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, עולה לצערי כי ההחלטה הסופית על קידומו של מתווה הגז הטבעי, לרבות החלקים המחייבים התייעצות לפי סעיף 52, התקבלה עוד בטרם תחילת הליך ההיוועצות. דהיינו, נראה כי ההיוועצות לא נעשתה בלב פתוח ובנפש חפצה, אלא כהליך פורמלי בלבד. למרות זאת, אציין כי ועדת הכלכלה השקיעה שעות רבות בלימוד הנושא ועצתה ניתנת בלב פתוח ובנפש חפצה".
ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת), חבר הוועדה ויו"ר השדולה הסביבתית-חברתית, אמר עוד בטרם ההצבעה, כי "כשליו הכלכליים והסביבתיים של מתווה הגז היו ידועים לנו גם לפני השימוע בוועדה, אבל השימוע חידד מאוד את הכשל הביטחוני שיש במתווה. מהדברים ששמענו ברור לחלוטין שהמתווה פוגע בביטחון האנרגטי של ישראל.
לדבריו, "הביטחון האנרגטי לטווח הקצר נפגע קשות מהעדר צינור נוסף ממאגר תמר אל החוף. הביטחון האנרגטי לטווח הבינוני נפגע קשות מהדחייה במועד הפיתוח של מאגר לוויתן. והביטחון האנרגטי לטווח הארוך נפגע מההקלות על הייצוא שנקבעו במתווה וצמצום מלאי עתודות הגז לשימוש המשק הישראלי לטווח הארוך. הטענות לרווחים מדיניים גדולים בעקבות המתווה נראות מופרכות ותלושות מן המציאות הממשית באזורנו,.
"בשורה התחתונה, מתבקש כאן מעקף חסר תקדים של חוק ההגבלים העסקיים בלי שום הצדקה אמיתית, רק כדי להעניק מתנות עצומות לטייקוני הגז, ולאפשר מונופול פרטי אימתני שישלוט בכלכלת האנרגיה של ישראל", הוסיף.
נציגי הקואליציה בוועדה ניסחו דעת מיעוט שתצורף להחלטת הוועדה בעניין מתווה הגז. את דעת המיעוט יזם ח"כ יואב קיש מהליכוד וטרם נעילת הוועדה רתם הוא עוד חמישה חברי כנסת שיצאו בקריאה להפעלת סעיף 52 ויציאה לשלב הפיתוח המעשי של הגז.
יוזם הפניה, חה"כ קיש: "אחרי דיונים רבים, ברור לנו יותר מתמיד את החשיבות הקריטית של פיתוח שוק הגז הישראלי. פניתי לחברי הוועדה ויחד אנו קוראים להפעלה של סעיף 52 בתקווה שנשים סוף לסחבת לטובת אזרחי ישראל".
במכתב, עליו חתומים גם מיקי זוהר, נאוה בוקר (ליכוד), רועי פולקמן (כולנו), יואב בן צור (ש"ס) ואורי מקלב (יהדות התורה) נטען: "אנו מקבלים את העמדות המשפטיות שהוצגו לפנינו על ידי היועץ המשפטי לממשלה והנציג הממונה על ההגבלים העסקיים. למתווה יש הקשרים ברורים לביטחון אנרגטי, לאומי ולהשפעה על מדיניות החוץ הישראלית. יש להשתמש בסעיף 52 ולצאת לפיתוח מהיר של מאגרי הגז".
עוד לפני הישיבה, מחה ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ) על כך שבישיבת הוועדה עם ראש המטה המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, עמוס גלעד, נכחו רק ארבעה חברי כנסת, בטענה שיש להם סיווג ביטחוני מתאים. הוא פנה ליו"ר הוועדה בדרישה לקיים את כל הדיונים מחדש, אולם ח"כ כבל דחה אותו.
בפתח הדיון שב ח"כ פריג' והביע את מחאתו, אולם יו"ר הוועדה כבל אמר לו כי בדברים שנאמרו לא היה דבר שהשפיע על ההצבעה, ופריג' הסכים להשתתף בהצבעה. גם לאחר הדיון המשיך נציג מרצ למחות על על כך שלא ניתנה לרוב חברי הוועדה להקשיב לאלוף (במיל') גלעד.