"בלי בג"ץ ובלי בצלם": הביטוי שטבע רבין לאחר הסכם אוסלו לא דילל ערכים - הוא עיבה אותם | שי גל

"בלי בג"ץ ובלי בצלם" אינו מבטל שומרי־סף. הוא מגדיר תפקיד וגבולות - אמירה של סדר ואחריות, לא של מרד או מרירות. כדי שמדינת חוק תישאר מול אויב נטול חוק ומוסר, חייבים להבהיר סמכות, מטרה ודרך

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
הסכם אוסלו
הסכם אוסלו | צילום: ראובן קסטרו
2
גלריה

שלושים שנה אחרי הרצח שהרעיד את יסודות המדינה, ראוי לקרוא מחדש את "בלי בג"ץ ובלי בצלם" - לא כהתרסה אלא כהגדרה של אחריות ומנהיגות.

מנהיגות נבחנת לא בשקט, אלא כשמחיר ההחלטה לא ידוע אך מחיר ההימנעות ודאי, והוא תמיד יהיה יקר יותר. רבין ידע להחליט מוקדם - לא כשהתוצאה ברורה, אלא כשהיא עדיין ניתנת לעיצוב. הוא לא חיכה לרגע האחרון כדי להכריע; הוא פעל כדי שלא יהיה רגע כזה. זו ההבחנה בין מנהל שמגיב למציאות, כפוף ללו״ז, למנהיג שקובע את הלו״ז ומשנה את המציאות. בין שבשבת שנעה עם הרוח למצפן שמסמן כיוון גם בתוך סופה.

אבל רבין לא רק הציב מצפן - הוא אחז בהגה, ולא חיפש תירוצים למה ההגה לא מסתובב. "אני אנווט", אמר, לא כהצהרה אלא כהתחייבות. הוא ידע שהמצפן מראה כיוון, אבל מי שאחראי באמת - הוא זה שמנווט לשם, גם כשיש סערה.

יצחק רבין ז''ל
יצחק רבין ז''ל | צילום: מאיר רג'ואן למעריב בלבד

האומץ להכריע הוא אחיו התאום של האומץ לטעות. מנהיג לא מתחבא מאחורי הסיסמה "נחכה ונראה" - הוא מוכן לראות גם את עצמו. להסתכל במראה, לזהות לאן הובילו החלטות קודמות, ולחשב מסלול מחדש. מי שמסוגל לומר "טעיתי" הוא מי שאפשר לסמוך עליו כשיגיד "אני יודע". כך נולדת אחריות: מהיכולת להודות באנושיות, לא מהעמדת פני שלמות.

השלום שרבין חתר אליו לא היה פנטזיה נאיבית. הוא ידע: שלום יציב מושג רק כשאוחזים בזית ובחרב יחד - ושלום שאינו נשען על ביטחון אינו שווה את הנייר שעליו נחתם. הוא בנה שלום מתוך עוצמה, לא במקומה. זו לא הייתה מדיניות של ויתור אלא של ביטחון עצמי: מדינה שמאמינה בכוחה, בונה אותו, ולא מוותרת עליו לעולם.

רבין לא חיפש למחוק את המציאות - הוא ביקש לשנותה. לא ייפה אותה רטורית, לא הסתתר מאחורי סיסמאות ולא חיפש אהדה; דיבר אמת גם כשהכאיבה. "בלי בג"ץ ובלי בצלם" מבטא הבנה: חובת המנהיג להגן על אזרחיו - גם במחיר ביקורת ולחץ בינלאומי. לא חולשה מוסרית - משמעת ריבונית של אחריות.

דמוקרטיה איננה התאבדות ביטחונית; היא קובעת גבולות כדי להישאר דמוקרטיה גם במצבי קצה, והיא מתמודדת כשצריך. ישראל נבחנת בכך מדי יום. אין כאן בחירה בין מוסר לביטחון: מוסריות נשמרת דרך ביטחון, וביטחון עומד על מוסר. זו המשוואה הישראלית - וגם לקח אוניברסלי: לשמור על חירותך איננו רק זכות, אלא חובה.

אין צורך לפרש את רבין - רק להקשיב. מנהיגות איננה חיפוש אהדה, אלא נאמנות למצפן גם כשהוא מכאיב. אחריות איננה פחד מהכוח - אלא שימוש בו כשצריך. ראיית הנולד איננה נבואה - אלא תוצאה של ראייה נקייה.

תגיות:
הסכם אוסלו
/
יצחק רבין
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף