"תהיה בריא, השם ישמור אותך", אחזה ראשל בידו של הסדרן שעמד מחוץ לקופת החולים ובירכה קרוב מאוד לאצבעותיו כאילו כל הברכות נכנסות משם אל הגוף. הסדרן, קטן ממדים וכחוש כל כך, עד שהכובע, האפוד והמסיכה הזוהרת שניתנו לו שיוו לו מראה מגוחך פי כמה, ניסה למשוך את ידו מידה של האישה המבוגרת. אומנם ממוגן היה במסיכה, אבל לפי החדשות ודבריו של הפרופסור מהטלוויזיה, לא משנה כמה יתמגן, ברגע שיש מגע מספיק קרוב - הקורונה, לא עלינו, תמצא את דרכה אל הגוף.
ראשל חייכה וסיימה את המים בעצמה. בצעירותה, יכולה הייתה לקחת את אותה הכוס עם המים, לשמוע את אותה ההערה, להתקרב אל האיש ולשפוך לו את כל מה שנותר ישר על הפנים, שיטפטף לו השפם עד שיגיע התור שלו, אבל עם השנים ועם הנישואים ליצחק, לימדה למתן את עצמה ולהכיר בעובדה שגם בלב של היהודים יש לפעמים אנשים עם קצת לכלוך, זה בסדר, הרי הקדוש ברוך הוא ברא אותם, לא? בטח ידע מה הוא עושה.
התרעות פיקוד העורף