אחד הסעיפים בהסכמים הקואליציוניים הנחתמים בימים אלה לקראת הרכבת הממשלה החדשה קובע כי היא ״תגבש הצעת חוק ממשלתית אשר תאפשר הצבעת ישראלים השוהים בחו״ל ביום הבחירות לכנסת, בתנאים ובתבחינים שיוסכמו על דעת כל הסיעות החברות בקואליציה. ככל שהסיעות יגיעו לכדי הסכמה תונח הצעת החוק על שולחן הכנסת בתוך שנה מיום כינון הממשלה״. ההצעה, עוד בטרם גובשה, כבר מעוררת סערה במערכת הפוליטית. יש הקמים לסכלה עוד בטרם הבשילה לכלל הצעת חוק.

אין זו הפעם הראשונה שבה עולה הצעת חוק לאפשר לישראלים בחו״ל להצביע בבחירות לכנסת. בכל פעם שהיוזמה צצה, מיד מופיעים גם קולות נגד. אלה טוענים כי מדובר במעשה לא דמוקרטי, לא ציוני ולא מוסרי. יש גם מי שסבור כי ההצעה נועדה לקזז את השפעתם ההולכת וגדלה של המצביעים הערבים בקלפי.

הראשון ליזום חקיקה בנושא היה ח״כ לשעבר משה ארנס (ליכוד). בכנסת ה-15 הוא הגיש הצעת חוק לאפשר לאזרחים ישראלים בחו״ל, שברשותם דרכון ישראלי בתוקף לפחות במשך עשר שנים, להצביע לכנסת. הוא ביקש להכין פנקס בוחרים מיוחד לישראלים בחו״ל שמעוניינים להצביע בבחירות. ועדת הבחירות הייתה אמורה על פי הצעתו לאשר את הטפסים ולאפשר להם להצביע בנציגויות בחו״ל או באמצעות הדואר.

יו״ר מפלגת שינוי טומי לפיד התנגד להצעה והסביר כי כציוני ליברלי, הוא אינו יכול לתמוך בה. הוא גם הביע חשש שאם ההצעה תאושר, מאות עסקני מפלגות ישראלים יפשטו על ריכוזי הישראלים בארצות הברית כדי לקיים שם תעמולת בחירות, על חשבון משלם המסים. בסופו של דבר ההצעה לא קודמה.

השבוע, משהועלתה ההצעה המחודשת בהסכמים הקואליציוניים, מיהר גם יו״ר יש עתיד יאיר לפיד, בנו של טומי, לצאת נגדה. ״בהזדמנות חגיגית זאת שכבר מוכרים את הציונות - הם גם מעוניינים לאפשר לאנשים שגרים בחו״ל להצביע״, הוא אמר. ״אדם יוכל לשבת בנוחות במזגן בניו ג׳רזי ותהיה לו בדיוק אותה השפעה שיש לחייל בצה״ל שמסכן את חייו בעזה״.

לפיד. מתנגד. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

הנושא נכלל בהסכמים הקואליציוניים שנחתמו עם ישראל ביתנו ערב הקמת הממשלה היוצאת, כשבכנסת ניסו לקדם את ההצעה יריב לוין (ליכוד) ונחמן שי (עבודה). במקביל ניסה עו״ד צביקה האוזר, מזכיר הממשלה, לקדם יוזמת חקיקה ממשלתית בנושא, אך גם היא לא צלחה.

אחת המתנגדות החריפות להצעה הייתה שלי יחימוביץ (עבודה). היא הסבירה כי ״החוק שמקדם מזכיר הממשלה לפי דרישת ליברמן וישראל ביתנו, לפיו 600 אלף יורדים יוכלו לבחור לכנסת, הוא אנטי ציוני, יריקה בפרצופם של אזרחי ישראל החשופים לסיכונים ביטחוניים, משרתים בצבא ומשלמים מסים. בסיוע נתניהו, ליברמן מנסה להגדיל את כוחו הפוליטי במחיר פגיעה בחברה הישראלית ובדמוקרטיה שלה״.

תוקף מוסרי

ח״כ לוין, חבר צוות המשא ומתן הקואליציוני של הליכוד, דוחה את הביקורות: ״המטרה שלנו היא בעיקר לעודד את הזיקה של ישראלים הנמצאים בחו״ל למדינת ישראל. הכוונה היא לא לאפשר זכות הצבעה גורפת לכל היורדים באשר הם אלא לישראלים השוהים בחו״ל מספר קצוב של שנים לצורכי לימודים או עבודה. אנחנו מעוניינים לשמור איתם על קשר ולחזק את הזיקה שלהם לארץ. לא מדובר ביורדים קלאסיים שחיים שם עשרות שנים. ההצעה שלי ושל נחמן שי דיברה על מי שנמצא בחו״ל עד חמש שנים. לצערנו, לא הצלחנו בכנסת היוצאת להגיע להסכמות בעניין שיאפשרו את קידום הצעת החוק. המהלך הזה, אם יתבצע, יגיע כהצעת חוק ממשלתית וייעשה באופן מדוד. צריך להבין, מדובר במגמה עולמית. מדינות רבות בעולם מאפשרות לאזרחיהן להצביע גם כשהם בחו״ל. צרפת, למשל, לא רק שמאפשרת לאזרחיה בחו״ל להצביע בבחירות לפרלמנט ולנשיאות, אלא שהיא גם מאפשרת להם לבחור נציג מטעמם שייצג אותם בפרלמנט בפריז״.

אחד הנימוקים שמעלים המתנגדים להצעה הוא שזכות הצבעה לישראלים בחו״ל עשויה לחזק דווקא את מפלגות הימין. על כך אומר לוין: ״לא בדקתי ואין לי מושג איך מצביעים ישראלים בחו״ל. הם יכולים לתמוך בליכוד כפי שהם יכולים תמוך באופוזיציה. זה אינו השיקול״.

"עד 5 שנים בחו"ל". לוין. צילום: פלאש 90

האוזר, שניסה לקדם הצעה כזו, הסתמך על נייר עבודה שהוכן על ידי ענבל הקמן ויוגב קרסנטי במכון למדיניות העם היהודי (JPPI). על פי הצעת המכון, ישראלים השוהים בחו״ל יקבלו זכות הצבעה עד השנה הרביעית אחרי עזיבתם את ישראל, ורק אם יחתמו בנציגות ישראלית על רצונם לשוב ולחיות בארץ. כל אזרח יוכל לממש את זכותו להצביע מרחוק רק פעם אחת.

לפי מחברי המסמך, אוכלוסיית הישראלים המתגוררים בחו״ל, רובם בארצות הברית וברוסיה, מונה כ־500 אלף. על פי הקריטריונים שלהם, יצביעו כמה עשרות אלפים, השווים כשני מנדטים.

אבינועם בר יוסף, נשיא המכון למדיניות העם היהודי, מסביר: ״כמובן שיש תוקף מוסרי גדול יותר לתת את זכות ההצבעה למי שחי בארץ, אבל בשום מקרה המסמך שלנו לא מדבר על זכות גורפת לכל הישראלים בחו״ל להצביע, כלומר לקהילת היורדים בכללותה. המסמך שלנו מתמקד בסטודנטים, באנשי עסקים, בחיילים לאחר צבא, בתיירים שעזבו את הארץ למספר שנים. אין שום הצדקה מדוע שליחים רשמיים של המדינה יוכלו להצביע בחו״ל והם לא״.

האוזר מקווה שהיוזמה המחודשת תבשיל לכדי חוק ותאפשר לישראלים בחו״ל להצביע: ״הנייר שהונח בפניי היה מאוד רציני. לעומת זאת, הדיון הציבורי הוא פופוליסטי. לכל ישראלי באשר הוא, גם אם חי 50 שנה בארצות הברית, יש זכות הצבעה מתוקף היותו אזרח ישראלי. אלא שהמדינה לא מאפשרת לו להצביע במקום מגוריו, ובכך בעצם שוללת זכות המוקנית לו בחוק. הדיון העקרוני הוא לא לגבי זכות ההצבעה אלא לגבי הנגשתה או שלילתה בפועל. אנחנו בעצם ביקשנו לתקן את המצב שבו יש לך זכות להצביע אך אתה לא יכול, כי ביום הבחירות אתה בחו״ל. בעצם מדינת ישראל מאפשרת הצבעה רק למי שהממון בכיסו ויכול לרכוש כרטיס טיסה ב־500 דולר כדי לבוא לארץ ביום הבחירות״.

לדבריו, רוב המדינות הדמוקרטיות בעולם מאפשרות לאזרחיהן להצביע מחוץ לבית. ״אנחנו חיים בעולם גלובלי של חיי כלכלה ומסחר ואקדמיה״, אומר האוזר, ״יש תנועה גוברת של אנשים בעולם. ישראל לא יכולה מצד אחד לשאוף להיות מובילה בתחומים האלה ומצד שני לשלול מאזרחיה זכות שמוקנית לאזרחים של מדינות דמוקרטיות רבות במערב. אנשים שרוממות הדמוקרטיה בפיהם לא מוכנים שאזרחים ישראלים העובדים בחו״ל, לומדים, עושים רילוקיישן של מספר שנים, יצביעו לכנסת״.

באשר לטענה כי אין לאפשר למי שלא חי כאן לקבוע גורלות ולהכריע לאן פניה של ישראל, אומר האוזר: ״זה טיעון אמיתי אך לא יחיד. ישנם טיעונים רבי משקל אחרים בעד היוזמה. מדובר באחת העוולות הגדולות שלנו כמדינה. אנחנו צריכים ליצור כאן מערכת דמוקרטית הוגנת ולא להתבצר מאחורי טיעונים של שנות ה־50״.

יש לו גם רעיון מרחיק לכת עוד יותר: ״מדינת ישראל מציגה עצמה כמדינת העם היהודי, כלומר לא רק מדינת העם היהודי היושב בציון אלא העם היהודי בתפוצות. אני מציע שנאפשר לנציגי התפוצות לבחור מספר נציגים שיכהנו מטעמם כחברי כנסת בכנסת ישראל״.

החלטות גורליות

נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר, אומר כי יש לשקול בחיוב לאפשר לישראלים בחו״ל להצביע לכנסת. הוא מסייג כי רק אם מדובר בכאלה

שמרכז החיים שלהם הוא בישראל ונעדרים ממנה לתוקפה של עד שישה חודשים. ״אני מתכוון לאנשי עסקים, צעירים בטיול אחרי צבא, סטודנטים״, פלסנר אומר. ״אני לא רואה מקום לתת זכות הצבעה למי שלא חי פה, והצבעתו עשויה להכריע בסוגיות כמו שלום ומלחמה, הוא יכול לשלוח את ילדינו לצוק איתן 2. ישראל מדינה קטנה ולמתן זכות הצבעה גורפת ליורדים יכולה להיות השפעה מהותית על התוצאות. יש להגביל את האפשרות הזאת״.

פלסנר. "להגביל את זכות הבחירה". צילום: הדס פרוש, פלאש 90

יו״ר סיעת המחנה הציוני, ח״כ איתן כבל, אינו שולל על הסף את היוזמה. ״צריך לקבוע קריטריונים ברורים״, הוא מסביר, ״שכן מדובר בסוגיה מוסרית מהמעלה הראשונה. ישראל היא מדינה בהתהוות וההחלטות שעומדות על הפרק הן גורליות. אנחנו לא דומים לצרפת או לאיטליה. אני לא פוסל לגמרי רעיון כזה, אבל כמובן שאסור שהוא יהיה גורף״.

לעומתו, יו״ר מרצ זהבה גלאון מתנגדת להצעה: ״אמנם המטרה המוצהרת של החקיקה היא לחזק את הקשר בין הישראלים השוהים בחו״ל לבין ישראל, אבל המטרה האמיתית, כפי שטוענים בכירי הליכוד בלי בושה, היא להקטין את יכולת ההשפעה של אזרחי ישראל הערבים על תוצאות הבחירות הבאות. הממשלה החדשה מבקשת לדלל את שיעור הצבעת הערבים, להביא לרוב יהודי, ובאופן זה להגדיל באופן משמעותי את כוחה הפוליטי. נתניהו מבקש להשוות את קולו של אזרח ישראלי בתל אביב או בבאר שבע לקולו של אזרח ישראלי בלוס אנג׳לס. המשמעות היא שאחד מכל שבעה מצביעים, שלא משלם מסים בישראל, לא משרת במילואים וילדיו אינם לומדים במערכת החינוך, יוכל לשבת בלוס אנג׳לס ולדחוף את ישראל למלחמות או לתהליך שלום שהוא לא יסתכן בהם. לשבעה מיליון אזרחים החיים בישראל יש זכות מלאה לקבוע את עתידם. קשה לי להשלים עם כך שכמיליון ישראלים, שאני מכבדת את הבחירה שלהם לא לחיות כאן, המהווים כ־12.5% מבעלי זכות הבחירה, יוכ־ לו להשפיע על המדיניות מבלי לשאת בתוצאות״.