חברי הרשימה המשותפת הניחו על שולחן הכנסת סדרת הצעות חוק שנועדו לקדם את צורכי האוכלוסייה שהם מייצגים, ובהן הצעות להקמת עיר ערבית חדשה בצפון, להקמת אוניברסיטה ערבית וגם הצעה לאפשר לערביי ישראל לבקר בארצות ערב ללא צורך בקבלת אישור.

בדברי ההסבר להצעת החוק להקמת המגזר נאמר כי עשרות אלפי סטודנטים לומדים באוניברסיטאות ובמכללות המלמדות בשפה העברית, ולכן סטודנטים ערבים רבים המתקשים בשפה נאלצים לצאת לחו״ל כדי ללמוד באוניברסיטאות, לרבות בירדן וברשות הפלסטינית.

הצעת חוק נוספת קובעת את מטרות החינוך הממלכתי הערבי ובה נאמר: ״להעמיק את הזהות הערבית־פלסטינית כזהות לאומית הגאה בהישגיה התרבותיים ומקיימת קשר מתמיד עם העומק הערבי והאסלאמי שלה. זהות זו תהא מושתתת על לכידות בין בני העם הפלסטיני, על חיזוק הזיכרון והנרטיב הפלסטיניים, על היאחזות בזכויות ההיסטוריות והפוליטיות של העם הפלסטיני ועל פלורליזם תרבותי, דתי וחברתי״.

ח״כ יוסף ג׳בארין מנסח כעת הצעת חוק להקמת זרם חינוך ממלכתי עצמאי ערבי, דוגמת הזרם הממלכתי־דתי, שבו ילמדו בין היתר את ההיסטוריה של הסכסוך מהזווית הפלסטינית, כולל לימודי נכבה ותרבות פלסטינית בת ימינו.


אחמד הראשון, השני והשלישי:


צילום: לשכת ח"כ אחמד טיבי


בלשכתו של ח”כ טיבי יש שלושה אחמד: טיבי עצמו ושני עוזריו - עו”ד אחמד מוהנא מאום אל פאחם (משמאל) ועו׳׳ד אחמד דראושה מאכסאל (מימין). בכל פעם שמישהו מטלפן ומבקש את אחמד, מתחיל ויכוח למי להעביר את השיחה. הפתרון שנמצא הוא מענה קולי: "שלום, הגעתם ללשכתו של ח”כ טיבי. לאחמד טיבי הקש 1, לאחמד מוהנא הקש 2, לאחמד דראושה הקש 3. תודה רבה, אחמד".