ביום השנה הלועזי לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חושף היום (רביעי) תיעוד נדיר מישיבת השרים המיוחדת בליל הרצח, שבה התקיימה הצבעה והוחלט על מינויו של שמעון פרס כראש הממשלה בפועל, נמסרו הפרטים הראשונים על ההתנקשות והרוצח יגאל עמיר והחלו להכין את הסדרי ההלוויה ההיסטורית.



בישיבת הממשלה הראשונה לאחר הרצח, אמר שר החוץ דאז, שמעון פרס בהצהרה לתקשורת: "קשה לי מאד לדבר עליו כעל אדם שאיננו. היה מנהיג נדיר בתולדותיו של העם היהודי, מוביל נועז בדרכה של ישראל. בשלוש השנים האחרונות לכהונתו כראש ממשלה הוא חולל מהפך במובן החיובי של המילה, במזרח התיכון כולו. שאלתי את עצמי - אילו לי זה היה קורה מה הייתי רוצה שיהיה אחר כך. יש לי כבר תשובה אחת - להמשיך בדרך הזאת, להמשיך בדרך השלום".
ישיבת הממשלה בליל רצח רבין

פרס המשיך ואמר כי רבין "לא הספיק להוציא צוואה מפיו, אבל השיר האחרון שהוא שר היה שיר השלום. חילקו לנו את המילים והוא שם אותו בכיסו והכדור פילח את השיר אבל השיר הזה שמהדהד באוזני כולנו - לא יפסק. תחושתי שכולנו כאיש אחד, נעשה הכל כדי לחלוק לו לא כבוד אחרון - אלא כבוד שיש בו משום נצח"."הנשיא קלינטון דיבר עם לאה וגם איתי", סיפר פרס לשרים, "היה מאד מזועזע. היה אפשר לשמוע את ההתרגשות בקולו. גם ראש ממשלת ספרד, פיליפה גונזלס, שראה את יצחק רק לפני שבוע ימים בניו יורק צלצל. כך גם ערפאת ואבו מאזן גם עם הבעת צער מאד עמוקה".
ישיבת הממשלה ביום שלאחר רצח רבין

"מציע למנות את פרס כראש ממשלה"

"עכשיו יש כמובן סדרי הלוויה של חבצלת. נבצע את הנוהג המקובל במקרים האלה ובסוף הישיבה נקיים גם דיון יותר מעשי. לצערי הרב צריך לקבל כמה החלטות פורמליות ואבקש את היועץ המשפטי להבהיר מה המצב החוקתי", אמר פרס לשרים.
ישיבת אבל של המטכ"ל אחרי רצח רבין
היועץ המשפטי לממשלה דאז, מיכאל בן יאיר, דן בפרטים החוקיים במקרה של רצח ראש ממשלה, ואמר לשרים כי "החוק החל במקרה הזה הוא חוק יסוד הממשלה. ישנם כמה סעיפים רלוונטיים למקרה הזה. סעיף 23 ב' זה החוק הנוכחי, אומר כך - 'נפטר ראש הממשלה רואים את הממשלה כאילו התפטרה ביום פטירתו'. סעיף 25 ב' - 'נפטר ראש הממשלה תקבע הממשלה שר אחר מבין השרים שהם שרי הכנסת, לכהן כראש הממשלה בפועל עד שתיכון הממשלה החדשה'".
 אחריו דיבר שר המשפטים דאז, דוד ליבאי והציע את פרס כראש הממשלה: "דבר ראשון שיש לעשות הוא למנות או לבחור ראש ממשלה בפועל ואני אציע למנות את שר החוץ שמעון פרס כראש ממשלה בפועל בנסיבות העצובות הללו".


הכיסא הריק של רה"מ יצחק רבין ז"ל בישיבת הממשלה. צילום: ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון

שר האוצר דאז, אברהם בייגה שוחט אמר: "אני מצטרף לדבריו של שר המשפטים ונדמה לי שיש סיבוך משפטי שצריך לבדוק אותו כי זה ממשלת מעבר אבל", אז שמעון פרס קוטע אותו ואומר: "אני מציע לא להתעסק בזה עכשיו". שוחט מסכים ואומר: "אני מציע לא להתעסק בזה עכשיו". אז ממשיך שוחט ואומר כי "אני רוצה להגיד בכל אופן כמה מילים בעניין מה שקרה לנו היום וגם משהו מההיבט האישי", אך שמעון פרס קוטע את דבריו ואומר: "אני מניח שכל חברי הממשלה ירצו להתבטא אני מציע להסתפק בזה. יהיה לנו עוד זמן להתבטא. תודה".
 
השר שמעון שטרית שואל אז: "האם התקדים של 77 שונה מהתקדים העצוב של היום? אז הוא פשוט החליט לא להמשיך בתפקיד, בכל אופן הוחלט להשתמש במודל של ממלא מקום. ככה זכור לי, אני הייתי מבקש לבדוק...". אז אומרת השרה שולמית אלוני: "זה מקביל למקרה של אשכול וגולדה.."

ושוב, שמעון פרס מבקש: "אני מציע לא להיכנס. הייתה כאן חוות דעת של היועץ המשפטי...".
 
היועץ המשפטי עונה אז: "אני לא רוצה לנתח את התקדים של 77. המצב הנוכחי..." ושוב פרס אומר על היועמ"ש כי "הוא הסביר אותו, אין צורך להשוות".

בן יאיר ממשיך ואומר כי "סעיף 19 שדן במילוי מקום לא יכול להיות רלוונטי כי הוא תקף במצבים שראש הממשלה נמצא בחוץ לארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו ואנחנו לא במצב הזה. לכן מילוי מקום איננו רלוונטי. ומה שכן רלוונטי לפי הוראת החוק הוא ראש ממשלה בפועל".
 
לאחר מכן, שואל פרס:" האם למישהו יש הצעה אחרת? אם לא אז אני חייב להעביר הצעה".

"מי בעד הצעת שר המשפטים?", שאל פרס בהתכוון למינויו לראש הממשלה בפועל וכל חברי הממשלה הרימו את ידם ועל כך אמרו: "פה אחד". "יש מתנגד או נמנע? אין", אמר פרס.

"המתנקש נראה אדם על הקרקע לחלוטין"

שר המשטרה, משה שחל, סיפר אז על פרטי הרצח הידועים עד אותו רגע: "האירוע שקרה הוא כך שמתנקש ירה בראש הממשלה שלוש יריות ופגע בו בשתיים בחזה ובחלק העליון ופגע בשומר ראש מחוליית האבטחה. בידי המשטרה חשוד ששם המשפחה שלו עמיר שמו הפרטי יגאל, יליד 1970, תושב הרצליה. לדבריו, הוא סטודנט למשפטים ומחשבים שנה שלישית באוניברסיטת בר אילן. החשוד משתף פעולה עם המשטרה וגובים ממנו עדות. לדבריו, הוא קנה אקדח לפני שנתיים ולטענתו הוא ניסה פעמיים לבצע התנקשות בראש הממשלה.פעם אחת בזמן חנוכת המחלף בכפר שמריהו ופעם קודמת לפני זה זה ביום הפיגוע בבית ליד, הוא המתין לראש הממשלה ביד ושם אבל בגלל הפיגוע ראש הממשלה נסע לבית ליד ולכן הוא לא ביצע את ההתנקשות".

"לפי טענתו הוא החליט על דעת עצמו לבצע את המעשה", המשיך לספר שחל לחברי הממשלה, "נסע באוטובוס וניצל את הרגע וירה את שלוש היריות. הוא אומר שאיננו קשור להתארגנות כלשהי. הוא מדבר בצורה חופשית, רגוע. הכוונה שלו הייתה לעצור את המהלכים על ידי פגיעה בראש הממשלה ומתוך זה הוא אמר... הוא אמר שההנחיה שקיבל היא מלמעלה. האיש דתי. מישהו לא יכול אפילו להעלות על הדעת שהאיש הזה מסוגל למעשה הזה. במשטרה אין לו אישום פלילי פרט לדבר הזה".
 את דבריו חיזק מפכ"ל המשטרה דאז אסף חפץ, שסיפר על יגאל עמיר: "הוא נראה אדם על הקרקע לחלוטין, לא מרחף ולא איזה אדם משונה וזה לדעתי המאפיין החזק מאד באירוע הזה. יכול להיות שיש עוד הרבה כאלה. אין ספק שזה מחייב שינויים בגישה שלנו".

"הוא מארגן שבתות בשטחים, אמר שהוא עשה את מה שעשה כדי להפסיק את תהליך השלום. אנחנו כרגע מאמינים למה שהוא אומר. כמובן שהדברים יבדקו, עוד הלילה הוא ישחזר את האירוע, לאחר מכן יעבור לחקירה נוספת של שירות הביטחון על מנת לראות אם יש לו קשרים עם אנשים נוספים. אין לנו קצה חוט לאנשים אחרים ונראה על פניו שעשה זאת לבד. הוא נראה רגוע, כמו כל אחד פה... לא כמו כל אחד פה - אלא שאי אפשר להבחין עליו שום דבר".

בסרטון נוסף שנחשף, מישיבה סגורה נוספת שהתכנסה למחרת הרצח, לשם ארגון סידורי ההלוויה ובה השתתפו: הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק ז"ל, השרים אמנון רובינשטיין, משה שחל, שולמית אלוני, אורה נמיר, אפרים סנה, עוזי ברעם, יוסי שריד ועוד. כמו כן, השתתפו בישיבה יו"ר הכנסת שבח וייס, ראש לשכת ראש הממשלה איתן הבר, נציגי צה"ל והמשטרה. 

סידורי ההלוויה ההיסטורית: "זה יהיה בסדר גודל אחר לחלוטין"

הרמטכ"ל דאז אמנון ליפקין שחק אמר כי "זה יהיה להערכתי דבר בסדר גודל אחר לחלוטין. אני מניח שיהיו סדרי תנועה אחרים. אבטחה גם של צה"ל במעגל הפנימי, גם משטרה גם שב"כ. מנהיגים מהעולם יגיעו עם אבטחות שגם אותם ירצו לתאם".

השר אמנון רובינשטיין אמר: "אני רוצה להציע הלוויה סגורה לפי תגי משתתפים ושלאחר מכן אנשים יוכלו לעבור על קברו. בהר הרצל אני הייתי במספר הלוויות, בגולדה מאיר שהייתה פרובלמטית מבחינה לוגיסטית והטריבונה עזרה קצת". אז ענה מזכיר הממשלה איתן הבר כי "אם אינני טועה, יש מה שנקרא חלקת גדולי האומה, אפשר לבחור שטח שיהיה יותר נגיש".

אז, אמרה השרה אורה נמיר כי היא "מציעה במשכן הכנסת. זה יותר קל להסדיר חשמל לכל הלילה כדי שהקהל יוכל... אני זוכרת את הלוויה של חיים ויצמן ברחובות והייתה נהירה המונית של קהל. בהמשך למה שאמנון אמר לגבי בית הקברות. גם בהר הרצל הרבה מתושבי המדינה ירצו להגיע אז לסדר שיהיה חשמל כי מחשיך מאד מוקדם ויהיה רצון אדיר של אזרחים להביע את המחאה שלהם על המעשה הנפשע הזה".

ישיבת האבל במטכ"ל. צילום: ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
 
בין הדילמות שעלו בדיון הסגור: היכן לקיים את טקס ההלוויה, האם לקיים הלוויה סגורה למוזמנים בלבד, או לפתוח אותה לציבור הרחב, מי יספיד את ראש הממשלה, מי יישאו את ארונו של רבין ועוד. לאחרונה התגלתה הקלטת ובה תיעוד הישיבה. הקלטת נמצאה על ידי אנשי ארכיון צה"ל במשרד הביטחון, במסגרת פרויקט הדיגיטציה הנרחב שמבצע הארכיון לחומרים היסטוריים בעלי חשיבות ציבורית. 

"שישה אלופי צה"ל ישאו את הארון" מכריז נציג הצבא מטעם מערך הנפגעים. "והם ילוו בניצבים של המשטרה, משטרת ישראל". תוך שהוא מסביר כי במשכן הכנסת יישאו את הארון אנשי משמר הכנסת. שבח וייס מציע כי ראשוני החולפים לפני ארון הקבורה יהיו בני המשפחה וחברי הממשלה. ההצעה מתקבלת על דעת כולם. 

הרמטכ"ל ליפקין שחק: "פרי באושים של שנאת חינם"
 
בסרט נוסף שנחשף לראשונה הוא קטע מתוך ישיבת האבל המיוחדת של המטה הכללי, שכונסה בעקבות הרצח. על מדים פותח את הישיבה המיוחדת הרמטכ"ל רא"ל אמנון ליפקין שחק בדקה דומייה ובהקראת פקודת היום. "צבא ההגנה לישראל מפקדיו וחייליו, אבל ומרכין דגלו עם מותו ללא עת של ראש הממשלה ושר הביטחון רא"ל במילואים יצחק רבין, ומביע זעזוע עמוק מהירצחו בדם קר בידי מתנקש. אבד לעם ישראל ולצה"ל איש רב פעלים. לוחם בפלמ"ח וממנחי הייסוד בצה"ל ובהקמתו". 


שר הביטחון הנוכחי משה בוגי יעלון בישיבת האבל של המטכ"ל. צילום: ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון

הרמטכ"ל חותם את הישיבה במילים: "מפקדנו יצחק רבין, אבדנו מפקדים וחיילים בקרב, אבדנו חברים בתאונות. אנחנו כבר בגיל בו אנחנו נפרדים מחברים בדרך הטבע, אבל מעולם לא אבדנו חבר ומפקד בדרך בה אבדנו אותך. המוח המעוות שהגה את מותך, האצבע שסחטה את ההדק, הרצח הנתעב שלקח אותך ממשפחתך, ממפעל חייך מאתנו הרבה בטרם עת, הוא פרי באושים של שנאת חינם, של רשעות, של אטימות ואיוולת. פרי באושים של סובלנות שהלכה לאיבוד. שלום לך מפקד" חתם הרמטכ"ל דאז.