שרת התרבות והספורט, מירי רגב, הציגה הבוקר (רביעי) בפני ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת את חוק "הנאמנות בתרבות", השנוי במחלוקת, אותו חשפה אתמול. הצעה המעוררת התנגדות באופוזיציה וגם בקרב יוצרים ואמנים ומוסדות תרבות, מבקשת לשלול את תקציב המדינה ממי שיפגע או יבזה את דגל המדינה או סמלי המדינה, יסית לגזענות, לאלימות או לטרור, יציין את יום העצמאות כיום אבל או ישלול את קיומה של ישראל כמדינה דמוקרטית.

שרת התרבות הציגה בדיון הסוער בוועדת החינוך את עיקרי החוק החדש שהיא מבקשת להעביר ואמרה: "אין לי כוונה לפגוע בחופש הביטוי אך המדינה לא תממן גוף תרבות שחותר תחתיה. נקודה. לא נממן מוסד תרבות ששורף דגל שלש המדינה. יש לכם בעיה עם זה, שנו את החוק. כולם צריכים לכבד את החוק ואת העיקרון שישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית".

לדבריה כל מי שחותר תחת המדינה לא יוכל לעשות זאת במימון המדינה, "אז על מה קמה הצעקה, על זה שאני מבקשת לוודא שגוף תרבות יפעל על פי החוק ולא להעביר כספים ציבוריים לגורמים שחותרים נגד ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית או למי שתומך בטרור?", שאלה השרה. לדבריה חוק הנאמנות בתרבות לא מתעסק בצנזורה אלא אומר דבר פשוט: "כל גוף תרבות שיחתור תחת המדינה לא יקבל ממנה תקציב".

השרה רגב מתחה ביקורת על מי שיצא נגד יוזמתה בטרם שמע את הסבריה וכיוונה את החיצים לעבר חברת הכנסת ציפי לבני: "ששרת המשפטים לשעבר ציפי לבני תבין מה זה חוק?", עקצה רגב.

עוד הוסיפה רגב כי מי שאמור לבדוק, האם גופי תרבות פועלים על פי החוק או עוברים עליו הוא משרד התרבות בראשותה ולא האוצר משום שלה יש את הכלים לבדוק זאת ולצורך זה היא מביאה את התיקון לחוק התקציב.

"רגב טוענת שהערבים נוהרים וגם חותרים"

ח"כ באסל גטאס מהרשימה המשותפת, אמר לרגב: "יש גבול מי יחליט על זה, את?". חבר הכנסת אחמד טיבי העיר: "לפי השרה רגב הערבים נוהרים וגם חותרים". על כך השיבה השרה: "אין לי כוונה לפגוע בחופש הביטוי, אלא לא לממן, גופי תרבות שחותרים תחת המדינה. מדובר בחוקים שהכנסת אישרה ואם יש לכם בעיה עם זה, תשנו. מירי רגב לא המציאה אותם, מירי רגב זאת אני, אני רוצה לעשות הסדרה לפיה שר שיחלק כספים יוכל גם לעצור תקציבים".

בפתח הדיון הציגה השרה רגב את חזון המשרד שהיא עומדת בראשו ואת הערכים המרכזיים המתווים את דרכו: עקרון שלטון החוק, צדק תרבותי חברתי, שוויון מיעוטי מול שוויון פורמלי. עוד אמרה רגב כי שוויון פורמלי מציע לכל אזרח לקבל את אותו הדבר אך בפועל ישן אוכלוסיות ומגזרים שלאורך שנים לא קיבלו את המגיע להן בתחום התרבות.

היא הציגה את תקציב משרדה ואמרה כי הוא אחד הנמוכים בעולם המערבי: "אי אפשר לדבר על צדק תרבותי ולומר שהתקציב יישאר כפי שהוא, מישהו צריך להיפגע".

ח"כ חיים ילין (יש עתיד), יליד ארגנטינה, אמר: "כמי שחי בדיקטטורה אני מאוד חושש מהכיוון אליו מובילה השרה". ילין הציע לרגב להשתמש פחות במילה 'אני': "שמעתי המון את המילה אני, זה צרם לי באוזן, אולי תגידי 'אנחנו". ח"כ דב חנין הזכיר את תופעת המקארתיזם בארה"ב, ז'דונוביזם בברית המועצות לשעבר ואף הזכיר את תקופת מוסוליני כדי להתריע מפני צנזורה תרבותית.

ח"כ אילן גילאון ממרצ שאל את רגב למה צריך חוק כדי לממש חוקים קיימים, ואילו ח"כ איתן ברושי מהמחנה הציוני הביע דאגה מפני כוונות השרה לקצץ מתקציבי תרבות במרכז לטובת הפריפריה. השרה רגב אמרה לנוכחים: "ש לי בעיה עם חתירה נגד מדינת ישראל, קל וחומר שזה נעשה במימון המדינה". 

במהלך הדיון שאלה ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) את רגב: "האם מוסדות תרבות שיקראו לעצמם על שם מירי רגב יקבלו תוספת תקציב?". על כך השיבה השרה :" זה רעיון לא רע, אני צריכה לבדוק את זה עם היועצים המשפטיים".