הייעוץ המשפטי של ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת פרסם חוות דעת המביעה הסתייגות ממספר סעיפים בהצעת חוק ההשעיה, כפי שניסח אותה יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומיאנסקי, שתועלה מחר (שלישי) לדיון ראשון בוועדה. על פי ההצעה, ניתן יהיה להדיח חברי כנסת מכהנים ברוב של 90 ח"כים, אם יביעו תמיכה במעשים או בהתבטאויות השוללות את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, בהסתה לגזענות ובתמיכה במאבק מזוין נגד ישראל.
עילות הפסילה לח"כ מכהן, על פי הצעת החוק, נשענות על אותם סעיפים בחוק יסוד הכנסת, שלפיהם ניתן לפסול מועמד או רשימה המבקשים להתמודד לכנסת. עם זאת, חבר הכנסת סלומיאנסקי הוסיף גם את סעיף ההתבטאויות של תמיכה בטרור מטעמו של ח"כ מכהן כדי להביא לאפשרות להשעייתו או להדחתו מהכנסת. בחוות דעת שפורסמה על ידי הייעוץ המשפטי ונשלחה לחברי הוועדה, נאמר בין היתר כי העילה להשעיית ח"כ מכהן בשל שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית "עמומה במיוחד והכנסת תתקשה להפעילה".


 

שימוש יתר

לפיכך, ממליץ הייעוץ המשפטי של הוועדה להסתפק בשתי העילות האחרות, שהן תמיכה בטרור וביקור במדינת אויב. עוד מציע הייעוץ המשפטי של הכנסת, להוסיף להצעת החוק אפשרות לביקורת שיפוטית חזקה יותר של בית המשפט על החלטה להשעות חבר כנסת מכהן. על פי ההצעה של ח"כ סלומיאנסקי, יוכל ח"כ שהודח להגיש ערעור לבית המשפט העליון, אולם הייעוץ המשפטי מציע להוסיף את הביקורת השיפוטית של בית המשפט על עצם ההחלטה כחלק מהתהליך.

מחברי חוות הדעת גם מביעים חשש מפני האפשרות שייעשה שימוש בתהליך הדחה כהליך מעין שיפוטי, על מנת להעניש חבר כנסת על מעשה בודד של תמיכה או התבטאות בעד מעשה טרור או הסתה נגד המדינה. זאת מפני שקיים חשש כי האפשרות להשעיה קצרת מועד תוביל לשימוש יתר בכלי הזה. סלומיאנסקי הוסיף את העילות של תמיכה במדינת אויב ובארגון טרור כדי שניתן יהיה לפתוח בהליכים גם נגד ח"כ התומך בטרור של יחידים, כדוגמת אינתיפאדת הסכינים של החודשים האחרונים, ולא רק לנוכח מדינות אויב וארגונים.

בכך, הוחמרה הצעת חוק ההשעיה של חברי כנסת, ועתה יהיה ניתן להשעות מי  שהביע תמיכה מילולית בטרור יחידים. סלומיאנסקי הפיץ הבוקר בין חברי ועדת החוקה את נוסח הצעת "חוק ה-90", הצעת חוק שתאפשר להדיח חברי כנסת מכהנים. על פי הנוסח המוצע, הכנסת תהיה רשאית, ברוב של 90 חברי כנסת, להחליט להשעות חבר פרלמנט מכהן לתקופה בלתי מוגבלת בחוק, אם יהיה במעשיו, ובכלל זה בהתבטאויותיו, שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות ותמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל.
 
כדי לפתוח בהליך הדחה, ההצעה קובעת כי יהיה צורך בהצעה שתתקבל בוועדת הכנסת ברוב של שלושה רבעים מחבריה, בעקבות פנייה של 61 חברי כנסת. ועדת הכנסת לא תדון ותחליט על השעיית חבר הכנסת מכהונתו, אלא אם כן הודיעו לחברי הוועדה על קיום הדיון וההצבעה לפחות עשרה ימים מראש. כמו כן, מליאת הכנסת לא תדון בבקשה ההשעיה אלא אם כן הודיע יושב ראש הכנסת לחבר הכנסת על קיום הדיון וההצבעה לפחות עשרה ימים מראש.
 

דיון מקדמי סוער

במקרה שוועדת הכנסת תחליט שלא להשעות את חבר הכנסת – החלטתה תהיה סופית. כמו כן, מוצע כי ועדת הכנסת לא תתחיל בהליך הדחה בטרם תינתן לחבר הכנסת הזדמנות להשמיע בפניה את טענותיו. אם מדובר בעבירה פלילית לכאורה, יהיה חבר הכנסת זכאי להשמיע את טיעוניו גם בפני היועץ המשפטי לממשלה. חבר הכנסת שמבקשים להשעותו יהיה רשאי להיות מיוצג בוועדת הכנסת על ידי עורך דין.
 
עוד נאמר בהצעת החוק כי אם החליטה ועדת הכנסת שלא להציע להשעות את חבר הכנסת – תהא החלטתה סופית.
 
בתקופה שבין החלטתה של מליאת הכנסת ברוב של 90 ח"כים להדיח ח"כ מכהן משירותו בכנסת, ועד ההשעיה בפועל – הח"כ לא יהיה רשאי להשתתף בישיבות הכנסת, אלא לצורך הצבעה בלבד.
 
עוד קובעת הצעת החוק כי "על החלטת הכנסת להשעות חבר כנסת הוא רשאי לערער לבית המשפט העליון". הצעת החוק אינה רטרואקטיבית ולכן לא תחול על חנין זועבי, ג'מל זחאלקה ובאסל גטאס, שלושת חברי הכנסת של בל"ד שהושעו על ידי ועדת האתיקה לכמה חודשים.
 
הצעת החוק תידון מחר בוועדת החוקה. בשבוע שעבר התנהל בוועדה דיון מקדמי סוער שבו מחו חברי כנסת מהאופוזיציה בחריפות על עצם הרעיון להדיח ח"כים מכהנים בידי חבריהם.