בעוד על הבמה הקטנה ניסו אנשי ההגברה להתגבר על הלו"ז הצפוף שהכינה להם העצרת הערב (שלישי), עמדה אתי אזריה, אחותו של אלאור, החייל היורה, והביטה על הכיכר. עד לפני חודש מי הכיר את המשפחה מרמלה והיום היא נקודת גבול, הגדר שחוצה בין ימין לשמאל. "שכל אחד יעשה מה שנראה לו", אמרה כשדגל ישראל מונח על כתפיה. "אנחנו מכבדים את מי שהגיע ומבינים את מי שלא הופיע. אין פה עניין פוליטי. צונאמי נפל עלינו. ריסק את המשפחה. כל יום יש התמוטטות של אמא, של אבא. זה בן הזקונים, האח הקטן. בליל הסדר אלאור יהיה איתנו, כל השישי שבת, אבל המטרה היא להביא אותו הביתה".

זו עצרת שאורגנה בספונטניות. בשבע וחצי הייתה אמורה להתחיל, בשעה שמונה שרון גל, המארגן, המנחה, הפוליטיקאי בדימוס, קימבן שירה בציבור כדי לאפשר לאנשי הבמה לפתור בעיות טכניות  אחרונות. לא היו עשרות אלפים כפי שגל קיווה, היו כמה אלפים בודדים. כמובן אלה שמתארגנים מהר. בנצי גופשטיין עם חברי להב"ה ואנשי לה-פמיליה מבית"ר ירושלים.
 

איש הימין הקיצוני ברוך מרזל הגיע עם כמה מעריצים הישר מחברון. הוא היה ליד אלאור בזמן האירוע. עדות ממקור ראשון. "אני יכול להגיד שבודדים ממבקריו שהיו נוהגים אחרת", מרזל משוכנע. "במקרה של סכנה הכי קטנה לציפורן של חייל, צריך לירות". אומנם לא היו שם רבים, אבל מי שהגיע לכיכר הם אלה שקל מאוד להדליק. רק תנו להם מצלמה ושמאלני וזה מספיק בהחלט.
 

העצרת בכיכר רבין. צילום: אבשלום ששוניהעצרת בכיכר רבין. צילום: אבשלום ששוני

 

את מואב ורדי, מערוץ 10, היו צריכים להוביל החוצה אנשי משטרה כשאחריו רדף עדר משולהב. שרון גל, שראה את הסכנה מבעבעת, ביקש להרגיע. הוא אמר לקהל שמחפשים אותם לכן כדאי שיתנהגו בהתאם. "ניסו לפלג, לפגוע, להכפיש, אבל התשובה הערב היא פשוטה. באנו כי חינכו אותנו שאם אחד נקלע לצרה, אנחנו לא נוטשים אותו לבד", ירה על הבמה.
 

גל העלה את אושרה, האם, שהתקשתה לדבר בין הדמעות. את צ'רלי, האב, שהיה נרגש מאוד. "אלאור אתה לא מאמין איזו כמות של אנשים יש פה", האב העביר מסר לבנו. "העם השפוי, כולם פה". הדגלים הונפו, השופר תקע. בצד מישהו מכר חולצות עם הכיתוב 'הקם להורגך, השכם להורגו'. עשרים שקל לחולצה. מאחר ולא רצו להפוך את העסק לפוליטי, פוליטיקאים לא עלו כדי לנאום, אבל כמה מהם באו להביע הזדהות. שני ליכודניקים, אורן חזן, איך לא, ונאוה בוקר, שמתחילת הדרך עמדה לצידו של החייל.


"כשהשמאל הפגין בצוק איתן ויצא נגד צה"ל וממשלת ישראל אף אחד לא דיבר", אמרה ח"כ בוקר. "איפה חופש הביטוי, הדמוקרטיה? שמעתי גורמים בכירים שביקשו לא להגיע וזה עצוב. באתי כאזרחית. אלה הערכים שלי".


יש הליך משפטי.

"גם אם הוא שגה בשיקול הדעת לא צריך להעמיד לדין באשמת הריגה. הוא היה במצב מלחמה. צריך להעמיד לדין משמעתי, צבאי,  או לחון, יש תקדים בפרשת קו 300". 

זה לא היה מפגן כוח מרשים כמו ששרון גל רצה וניסה לפמפם. זה היה ערב קטן, צנוע, שולי, רחוק מעוצמת הסערה שהפרשה הזו עוררה.